שוק המזון בישראל נכנס בשבועות האחרונים להיסטריה וחוסר מודעות, אך יותר מזה ציבור הצרכנים היסטרי,מבולבל וחסר מודעות לחשיפות התקשורת שביום אחר יום מגלים לנו שהמזון אותו אנחנו אוכלים לא נבדק כראוי ובחלקו נמצאו חיידקים וחששות לאי התקינות על פי הקריטריונים התברואתיים.
ברכות לחוקרים, הטכנולוגים ואנשי משרד הבריאות שגילו לנו שביום אחד כל רבי המכר של חברות המזון הגדולות שאמורות לעמוד בתקנים המחמירים ביותר בהבטחת איכות המזון הבסיסי אותו אנחנו וילדנו צורכים ואוכלים מדי יום ומזה שנים רבות לא ראוי למאכל אדם, ובמעמד מלחמת המזון הבריא והפחתת הסוכרים מסוגי המזון הגענו לכך שאנו אוכלים חיידקים, ואילו חיידקים? הסלמונלה שמר רפי גינת לימד אותנו עליהם כבר לפני שנים. איך יתכן שכל כך הרבה מפעלים ומוצרים נחשפים ביום אחד? למה אדם בודד כמו מר רפי גינת היקר חשף לנו בתחקיר טלוויזיוני שנמצאו שרידי סלמונלה במזון מסויים ברקע של מנגינה מסרט אימה בתוכנית טלוויזיה בעבר והצליח לרתק אותנו ולמרות ההקצנה קיבלנו גם הסברים.
הסקרנות העיקרית והשאלה שנשאלת האם תמיד אכלנו חיידקים ובעלי התפקידים שהיו ממונים על הביקורת נרדמו בשמירה? או שיש מניעה שונה לכך שמשרד שלם קם על רגליו ופוסל פריט אחר פריט ומפעל אחר מפעל. האם נאסר עלינו ועל ילדנו לאכול ממוצרים אלו? זמנית? לתמיד? האם האמון בכל יצרני המזון נעלם והתאדה?
שאלות רבות עולות כאן אך ההשלכות לתופעה הן רבות יותר, מאז ומתמיד נמצאו ליקויי יצור במוצרים מסויימים אשר ניתנה הנחייה לבצע איסוף ממדפי המרכולים אך מעולם לא הגיע למצב מסוג זה שדומה לתופעות של מגפה.
מה קורה בבתי אוכל שאנו אוכלים מדי יום? ובכלל מה קורה בביתנו? האם גם בבית יש לנו מבקר איכות שבודק האם הזמן שהאוכל נמצא בקירור ומחוצה לו נמצא תקין, האם הבישול הביתי אפילו של הסבתא היקרה תקין או לא? פעם בדקנו מה תוקף התבלינים שהיא השתמשה או מה עבר על העוף מהרגע בו נשחט עד שהוגש לצלחת הביתית?
אז ברור שלא בדקנו ולא שאלנו ואין לנו רצון למכור, לצרוך או לאכול מזון לא תקין, אבל לתופעה הנוכחית יהיו השלכות על דפוסי הצריכה וגם על שוק המזון בישראל ברבעון הקרוב. חוסר הפרופורציה לחשיפות אינן עוזרות לצרכן אולם מהלך הסברתי נכון של הממונים והמבקרים המומחים לנושא נחוץ ואף רצוי, שלא נשכח כי הזיכרון של הצרכן הישראלי קצר מאוד ואנו ידועים כעם סלחן אז תוך ימים קצרים, קמפיין פרסומי, מבצע או שניים והכל נחלת העבר, אך נזקי התדמית וחוסר המודעות תלווה אותנו עד החשיפה הבאה או עד הקמפיין הבא.
חזי גור מזרחי
מנכ"ל
המרכז הישראלי לעיצוב עסקים