מה קורה כאשר ילד, קטין נפגע? בין אם הפגיעה הנה כתוצאה מתאונת דרכים ובין אם היא כתוצאה מהתנהגות רשלנית כגון רשלנות רפואית. כיצד יש לחשב את הפיצוי המגיע לו בגין אובדן כושר השתכרותו?
לגבי בגירים המצב קל יחסית שכן לרוב מדובר באנשים שעבדו לפני התאונה ולכן ניתן להעזר בנתוני השכר שלהם לצורך הערכת אובדן כושר ההשתכרות.
אך מה לגבי קטינים? רוב הקטינים לא יצאו לשוק העבודה במועד הפגיעה ולכן אין לגביהם נתוני שכר שניתן להעזר בהם בחישוב כושר ההשתכרות.
הפסיקה קובעת כי במקרים בהם נפגעו קטינים יערך החישוב לפי השכר הממוצע במשק. כך לדוגמא נקבע בעא 90/ 5826 בן סטילוגלו נ' משה שמש פדאור (לא פורסם) 94 (1) 24: "קביעת הפסד השתכרות של קטין היא מאטריה שבה רבים הניחושים וההשערות... לפיכך נבחר קריטריון אחיד, יציב וסולידי של השכר הממוצע במשק, אשר מפשט את הדיון ומונע ספקולציות...".
אך מה קורה לגבי קטינים שיש להם לכאורה פוטנציאל להשתכר שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק? קטינים לגביהם הוכחו לדוגמא מצוינות בתחום מסויים או כישורים אינטלקטואלים מעולים.
הפסיקה מכירה במקרים מיוחדים בהם יעשה חישוב אובדן כושר ההשתכרות לגבי קטינים לפי שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק.
כך לדוגמא נקבע בעא 90/ 5826 כי בד"כ יש להשתמש בקריטריון של השכר הממוצע במשק אך זאת "... עד שיובאו בפני בית משפט ראיות על כושר אינטלקטואלי בולט של הקטין, או נטייה בולטת שלו לתחום תעסוקה או אמנות, וכן יוכח השכר הממוצע במקצוע שעל-פי הנטען היה הקטין בוחר בו אלמלא התאונה ... או אז יהא מקום ... לסטות מן הכלל האמור ולקבוע בסיס חישוב גבוה יותר מן השכר הממוצע במשק".
גם בעא 99 / 3375 אריה אקסלרד נ' צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ [פדאור (לא פורסם) 00 (2) 165], נקבע: "כישוריו האינטלקטואליים של אדם הינם בלי ספק נתון אשר יש לקחתו בחשבון כשבאים לאמוד את כושר השתכרותו. בפני בעל כישורים כאלה פתוחה קשת מקצועית רחבה יותר והסיכוי להצלחתו במקצועות בהם נדרשים כישורים כאלה הינו רב יותר ... לטעמי, הדרך ההולמת, בנסיבות המקרה, היא קביעה בדרך אומדן של כושר השתכרות הגבוה מהמקובל, קביעה אשר ניתן לגבותה בהנמקה בדבר כישוריו המיוחדים של התובע ... הייתי קובע כושר השתכרות ... בשיעור גבוה מממוצע השכר במשק, בהתחשב בכישוריו של התובע אשר נזכרו לעיל. בדרך אומדן, הייתי קובע כושר זה בשיעור כפל השכר הממוצע במשק החל מיום שחרורו הצפוי של התובע מהצבא ".
גם בע"א 10064/02 מגדל חב' לביטוח נ. רים אבו חנא פדאור (לא פורסם) 05 (22) 468, מתייחס כב' הש. ריבלין להלכה כי נתונים קונקרטיים שונים ביחס לנפגע-הקטין - כישוריו, השכלתו, מאווייו כפי שבאו לידי ביטוי עד מועד אירוע הנזק, עשויים להצדיק סטייה מהשכר הממוצע במשק. במיוחד כלפי מעלה. כאשר לדבריו הנטיה לסטיה שכזו תהא גדולה יותר ככל שהנפגע מתבגר ונוסף מידע על כישוריו ונטיותיו.
בת.א. 027698/03 בית משפט השלום תל אביב שהתנהל בפני כב' השופט קסירר, נדון מקרה של תובע אשר נפגע בתאונת דרכים בהיותו קטין ויוצג ע"י עו"ד ענת אנבר. מהראיות שהובאו בפני בית המשפט עלה כי מדובר בתובע שהינו בעל יכולת אינטלקטואלית מעולה. כך גם מצאו המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט ובצעו לתובע מבחנים שונים.
בנוסף הוכח כי התובע הוא בעל נטייה לתחומי המדעים והמחשבים. התובע העיד עדים מטעמו, בין השאר את צוות בית הספר וכן הציג נתונים על חוגים למצוינות בהם השתתף. כל אלו תארו הן את תחומי ההתענינות שלו והן את כישוריו בתחומים אלו.
לכן נטען ע"י התובע באמצעות עו"ד אנבר כי יכולתו האינטלקטואלית המעולה יש בה כדי להצביע על העובדה שהיה משתכר שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק. ומעבר לכך, גם השכר בתחומי המחשב והמדעים אשר בהם הוכיח את כשרונו ואת נטיתו אליהם, גבוה מהשכר ההמוצע במשק. לצורך זאת הביא התובע בפני בית המשפט נתוני שכר שונים המצביעים על כך, שהשכר הממוצע במקצועות המתאימים לתחומי הנטיה שלו, גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק ואף מעל כפל השכר הממוצע במשק.
בית המשפט, כב' השופט קסירר מקבל את טענות באת כוח התובע לעניין זה. הוא מציין בפס"ד כי המומחית מטעם ביהמ"ש התרשמה, כעולה מחוות דעתה, כי לתובע תפקוד מעל לממוצע. עוד הוא קובע כי בעדויות שעמדו בפני בית המשפט מבוטאים הלכה למעשה תחומי ההתעניינות של התובע - מדעים, מחשבים, פיתוח משחקי חשיבה, המצאות ושיווקם והתובע אף משתתף בפרוייקטים לקידום נוער למצוינות וחוגי העשרה.
בסיכומו של דבר קובע כב' השופט כי על פי נתוניו האינטלקטואליים של התובע כעולה מחוו"ד ועדות המומחית מטעם בית המשפט, המבוססים גם על מבדקים וכן בהתבסס על עדות העדים ביחס לתחומי לימוד והענין של התובע (מדעים ומחשבים): "... נראה לי שיש הצדקה לקבוע את בסיס השכר לחישוב בסכום שהוא מעל לשכר הממוצע במשק עד כדי כפל שכר זה כמפורט בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה... ".
נתון נוסף שיש להתייחס אליו לצורך קביעת בסיס השכר הוא נושא "הפנסיה" או לחילופין "התנאים הסיציאלים".
כתוצאה מהנכויות מהתאונה נפגע הקטין בשכרו ובשל כך הוא צפוי אף להפגע בתנאים הסוציאליים, שהרי אלו משולמים לעובד לפי שיעור שכרו.
בעוד שבגיר שנפגע ניתן לדעת לגביו האם כשעבד הופרשו עבורו סכומים לצרכי פנסיה או מהם התנאים הסוציאלים שנוספו לשכרו, הרי שאצל קטינים שוב מדובר בניחוש.
גם כאן מתערבת הפסיקה וקובעת כי "כאשר הנפגע צעיר יחסית, תהיה הנטיה לפסוק לו פיצוי בגין אובדן תשלומי המעביד למטרות של ביטוח סוציאלי..." - ע"א 511/83 מדינת ישראל נ' סעיד, פ"ד מג(3) 774.
גם בת"א 97 / 675 ויסאם שאהין, באמצעות אביו ואפוטרופסו הטבעי, נעמה שאהין נ' מוחמד אבו חמיד סא (2) 886 נקבע כי: " ... הנטייה בפסיקה היא לפסוק לו פיצוי בגין אובדן "תנאים סוציאליים" ולא בגין אובדן פנסיה.... משקבענו שכושר השתכרותו של התובע פחת ב-50% ... עלינו להוסיף ולהניח כי ייגרם לו גם הפסד בשיעור התנאים הסוציאליים להם הוא יהיה זכאי שהרי אלה ... משתלמים לעובד לפי שיעור שכרו...".
בת.א. 027698/03 מקבל כב' השופט קסירר את טענת עו"ד אנבר כי יש להוסיף לבסיס השכר הצפוי לתובע גם תנאים סוציאלים ופוסק: "הגריעה משכר התובע אותו יכול היה להשתכר אלמלא הפגיעה מלווה בפגיעה בסכום אשר היה מופרש לתנאים סוציאליים - חלקו וחלק המעביד - והוא בשיעור כולל של לפחות 15% כפי הנתבע ע"י התובע".
לסיכום, במקרים של פגיעות בילדים בעלי כישורים ומצויינות ניתן במקרים מסוימים לקבל פיצוי לפי שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק. לשם כך יש לפעול בדרך שקבעה הפסיקה בנושא זה, תוך הוכחת העובדות העומדות בבסיס הדרישה.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.
לגבי בגירים המצב קל יחסית שכן לרוב מדובר באנשים שעבדו לפני התאונה ולכן ניתן להעזר בנתוני השכר שלהם לצורך הערכת אובדן כושר ההשתכרות.
אך מה לגבי קטינים? רוב הקטינים לא יצאו לשוק העבודה במועד הפגיעה ולכן אין לגביהם נתוני שכר שניתן להעזר בהם בחישוב כושר ההשתכרות.
הפסיקה קובעת כי במקרים בהם נפגעו קטינים יערך החישוב לפי השכר הממוצע במשק. כך לדוגמא נקבע בעא 90/ 5826 בן סטילוגלו נ' משה שמש פדאור (לא פורסם) 94 (1) 24: "קביעת הפסד השתכרות של קטין היא מאטריה שבה רבים הניחושים וההשערות... לפיכך נבחר קריטריון אחיד, יציב וסולידי של השכר הממוצע במשק, אשר מפשט את הדיון ומונע ספקולציות...".
אך מה קורה לגבי קטינים שיש להם לכאורה פוטנציאל להשתכר שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק? קטינים לגביהם הוכחו לדוגמא מצוינות בתחום מסויים או כישורים אינטלקטואלים מעולים.
הפסיקה מכירה במקרים מיוחדים בהם יעשה חישוב אובדן כושר ההשתכרות לגבי קטינים לפי שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק.
כך לדוגמא נקבע בעא 90/ 5826 כי בד"כ יש להשתמש בקריטריון של השכר הממוצע במשק אך זאת "... עד שיובאו בפני בית משפט ראיות על כושר אינטלקטואלי בולט של הקטין, או נטייה בולטת שלו לתחום תעסוקה או אמנות, וכן יוכח השכר הממוצע במקצוע שעל-פי הנטען היה הקטין בוחר בו אלמלא התאונה ... או אז יהא מקום ... לסטות מן הכלל האמור ולקבוע בסיס חישוב גבוה יותר מן השכר הממוצע במשק".
גם בעא 99 / 3375 אריה אקסלרד נ' צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ [פדאור (לא פורסם) 00 (2) 165], נקבע: "כישוריו האינטלקטואליים של אדם הינם בלי ספק נתון אשר יש לקחתו בחשבון כשבאים לאמוד את כושר השתכרותו. בפני בעל כישורים כאלה פתוחה קשת מקצועית רחבה יותר והסיכוי להצלחתו במקצועות בהם נדרשים כישורים כאלה הינו רב יותר ... לטעמי, הדרך ההולמת, בנסיבות המקרה, היא קביעה בדרך אומדן של כושר השתכרות הגבוה מהמקובל, קביעה אשר ניתן לגבותה בהנמקה בדבר כישוריו המיוחדים של התובע ... הייתי קובע כושר השתכרות ... בשיעור גבוה מממוצע השכר במשק, בהתחשב בכישוריו של התובע אשר נזכרו לעיל. בדרך אומדן, הייתי קובע כושר זה בשיעור כפל השכר הממוצע במשק החל מיום שחרורו הצפוי של התובע מהצבא ".
גם בע"א 10064/02 מגדל חב' לביטוח נ. רים אבו חנא פדאור (לא פורסם) 05 (22) 468, מתייחס כב' הש. ריבלין להלכה כי נתונים קונקרטיים שונים ביחס לנפגע-הקטין - כישוריו, השכלתו, מאווייו כפי שבאו לידי ביטוי עד מועד אירוע הנזק, עשויים להצדיק סטייה מהשכר הממוצע במשק. במיוחד כלפי מעלה. כאשר לדבריו הנטיה לסטיה שכזו תהא גדולה יותר ככל שהנפגע מתבגר ונוסף מידע על כישוריו ונטיותיו.
בת.א. 027698/03 בית משפט השלום תל אביב שהתנהל בפני כב' השופט קסירר, נדון מקרה של תובע אשר נפגע בתאונת דרכים בהיותו קטין ויוצג ע"י עו"ד ענת אנבר. מהראיות שהובאו בפני בית המשפט עלה כי מדובר בתובע שהינו בעל יכולת אינטלקטואלית מעולה. כך גם מצאו המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט ובצעו לתובע מבחנים שונים.
בנוסף הוכח כי התובע הוא בעל נטייה לתחומי המדעים והמחשבים. התובע העיד עדים מטעמו, בין השאר את צוות בית הספר וכן הציג נתונים על חוגים למצוינות בהם השתתף. כל אלו תארו הן את תחומי ההתענינות שלו והן את כישוריו בתחומים אלו.
לכן נטען ע"י התובע באמצעות עו"ד אנבר כי יכולתו האינטלקטואלית המעולה יש בה כדי להצביע על העובדה שהיה משתכר שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק. ומעבר לכך, גם השכר בתחומי המחשב והמדעים אשר בהם הוכיח את כשרונו ואת נטיתו אליהם, גבוה מהשכר ההמוצע במשק. לצורך זאת הביא התובע בפני בית המשפט נתוני שכר שונים המצביעים על כך, שהשכר הממוצע במקצועות המתאימים לתחומי הנטיה שלו, גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק ואף מעל כפל השכר הממוצע במשק.
בית המשפט, כב' השופט קסירר מקבל את טענות באת כוח התובע לעניין זה. הוא מציין בפס"ד כי המומחית מטעם ביהמ"ש התרשמה, כעולה מחוות דעתה, כי לתובע תפקוד מעל לממוצע. עוד הוא קובע כי בעדויות שעמדו בפני בית המשפט מבוטאים הלכה למעשה תחומי ההתעניינות של התובע - מדעים, מחשבים, פיתוח משחקי חשיבה, המצאות ושיווקם והתובע אף משתתף בפרוייקטים לקידום נוער למצוינות וחוגי העשרה.
בסיכומו של דבר קובע כב' השופט כי על פי נתוניו האינטלקטואליים של התובע כעולה מחוו"ד ועדות המומחית מטעם בית המשפט, המבוססים גם על מבדקים וכן בהתבסס על עדות העדים ביחס לתחומי לימוד והענין של התובע (מדעים ומחשבים): "... נראה לי שיש הצדקה לקבוע את בסיס השכר לחישוב בסכום שהוא מעל לשכר הממוצע במשק עד כדי כפל שכר זה כמפורט בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה... ".
נתון נוסף שיש להתייחס אליו לצורך קביעת בסיס השכר הוא נושא "הפנסיה" או לחילופין "התנאים הסיציאלים".
כתוצאה מהנכויות מהתאונה נפגע הקטין בשכרו ובשל כך הוא צפוי אף להפגע בתנאים הסוציאליים, שהרי אלו משולמים לעובד לפי שיעור שכרו.
בעוד שבגיר שנפגע ניתן לדעת לגביו האם כשעבד הופרשו עבורו סכומים לצרכי פנסיה או מהם התנאים הסוציאלים שנוספו לשכרו, הרי שאצל קטינים שוב מדובר בניחוש.
גם כאן מתערבת הפסיקה וקובעת כי "כאשר הנפגע צעיר יחסית, תהיה הנטיה לפסוק לו פיצוי בגין אובדן תשלומי המעביד למטרות של ביטוח סוציאלי..." - ע"א 511/83 מדינת ישראל נ' סעיד, פ"ד מג(3) 774.
גם בת"א 97 / 675 ויסאם שאהין, באמצעות אביו ואפוטרופסו הטבעי, נעמה שאהין נ' מוחמד אבו חמיד סא (2) 886 נקבע כי: " ... הנטייה בפסיקה היא לפסוק לו פיצוי בגין אובדן "תנאים סוציאליים" ולא בגין אובדן פנסיה.... משקבענו שכושר השתכרותו של התובע פחת ב-50% ... עלינו להוסיף ולהניח כי ייגרם לו גם הפסד בשיעור התנאים הסוציאליים להם הוא יהיה זכאי שהרי אלה ... משתלמים לעובד לפי שיעור שכרו...".
בת.א. 027698/03 מקבל כב' השופט קסירר את טענת עו"ד אנבר כי יש להוסיף לבסיס השכר הצפוי לתובע גם תנאים סוציאלים ופוסק: "הגריעה משכר התובע אותו יכול היה להשתכר אלמלא הפגיעה מלווה בפגיעה בסכום אשר היה מופרש לתנאים סוציאליים - חלקו וחלק המעביד - והוא בשיעור כולל של לפחות 15% כפי הנתבע ע"י התובע".
לסיכום, במקרים של פגיעות בילדים בעלי כישורים ומצויינות ניתן במקרים מסוימים לקבל פיצוי לפי שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק. לשם כך יש לפעול בדרך שקבעה הפסיקה בנושא זה, תוך הוכחת העובדות העומדות בבסיס הדרישה.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.
הכותבת הינה עורכת דין בעלת משרד עצמאי אשר מתמחה בתחומי הביטוח הלאומי והנזיקין, מטרדים, הוצאה לפועל, צוואות וירושות.
