שיקום פסיכיאטר לאן 

"שיקום פסיכיאטרי"  נועד ביסודו לתת עזרה ונתינה למתמודדים עם מוגבלויות שנובעות מהפרעות נפשיות על מנת לאפשר למתמודדים רווחה נפשית ותמיכה בתפקוד רציף בשגרת ימיהם למרות התמודדותם.

המתמודדים לרוב נתקלים בקשיים רבים בהשתלבותם בקהילה ולעיתים אף חווים אלימות פיזית או מילולית ,חוסר אמפתיה מצד הסובבים הנובע לרוב מחוסר ידיעה וכלים להתייצב נגד "דעות קדומות" על הסטיגמה  "מחלת נפש".

כצורך בהבנה של התסמונות דרך לימודי שינוי דפוסי ההתנהגות יאפשר למנחים להכיר את צרכיהם הבסיסים של המטופלים בהתמודדות הקיומית.

השינוי שנערך לאחרונה באחריות של גורמי הרווחה והבריאות בטיפול שניתן למתמודדים נותן רק מענה חלקי ,מפעלים שיקומים המלווים על ידי אנשים הפועלים בתחום החל מהמלווה הדו שבועית דרך העו"ס ואם הבית ועד הפסיכיאטר המחוזי ומשרד הבריאות היושבים בוועדות.

היציאה לעבודה נועדה בעיקרה להוציא את המתמודד מחוץ לבית ולשלב אותו במסגרת חברתית נתמכת. לרוב הקשיים של המתמודד מתבטאים ב: "הזנחה" "חוסר מוטיבציה"  "מופנמות"  ומצבים של אי מסוגלות לתקשר עם הסביבה. ולכן העבודה אשר נועדה לעודד גירוי חיצוני בסביבת האדם אמנם מקלה עליו אבל אינה נותנת פתרון מלא למצוקה האישית בה הוא נמצא.

שינוי הטיפול הרפואי  הוא תנאי הכרחי על מנת לאפשר למתמודד לקחת חלק בשיקום האינדיבידואלי של עצמו, יש צורך ברור לתת תרופות קונבנציונאליות למתמודדים באם דפוס התנהגותו אלים אולם לשאר צריך לאפשר גמילה מהטיפול הקונבנציונאלי דרך טיפולים הוליסטיים ומתן אפשרויות מתקדמות ביצירת אספקטים חדשים בסביבת המשתקם. דווקא הטיפול התרופתי הרגיל הוא זהו אשר לרוב גורם למתמודד שינוי התנהגותי, התנכרות והתכנסות אישית ולכן המודל השיקומי צריך להיות יותר חברתי פרטני מאשר רפואי.

שיקום פסיכו סוציאלי מכיל כשמונה אזורים של עבודה

שיקום פסיכו-סוציאלי PsR  מתואר כמכיל שמונה אזורי עבודה

• מערך פסיכיאטרי – ניהול סימפטומים והבחנה
• ליווי חברתי יחסים, במסגרות: משפחה,מתמודדים ואינטגרציה קהילתית תוך הצבת גבולות.
• הכשרה מקצועית  - מציאת יעד מסגרת מקצועית תומכת.
• תמיכה חינוכית - שיפור וחיזוק מיומנויות אישית התמודדות והחדרת מוטיבציה.
• מיומנות מחייה בסיסיות  - בטיחות,היגיינה,מטלות, ביצוע מעקב וביקורת
• כלכלה - ניהול תקציב
• קהילה וחוק - הדרכה ליווי וחידוד נהלי הקהילה והסביבה התומכת
• בריאות ורפואה - מעקב רבעוני סביבה מוגנת, בדיקות ומעקב על דיאטה מותאמת.

• שתי הגישות הטיפוליות העיקריות  הקיימות היום הן פסיכותרפיה ומענה תרופתי פרטני
• עד היום קיים ליקוי בתשומת הלב המועטה בתמיכה וסיוע בתפקוד יומיומי ,

• המודל החברתי, לעומת שנים קודמות, בה הושם הדגש בטיפול על המחלה
• , התסמינים, הליקויים והחוסרים של האוכלוסייה הפסיכיאטרית. מרבית הטיפול ניתן בבתי חולים ומרפאות מה שחיזק את השליטה של המודל הרפואי – לשם התנקזו רוב המשאבים וכך נוצרה הזנחת הטיפול הקהילתי המונעת פיתוח נרחב של תוכניות טיפול פסיכו-חברתיות, שעליהן ניתן היה ליישם מודלים חלופיים בעלי יעילות מוכחת.

המודל החברתי בשונה מהמודל הרפואי - שם את הדגש על החלקים הבריאים של המתמודד המתפקד דרך איכות חייו של המתמודד בסביבות חיים טבעיות.

היום, התפיסה המקצועית מניחה שלאדם יכולת לקבוע את רצונותיו,מטרותיו ושאיפותיו כך שיוכל לחיות חיים מלאים תוכן הנותנים משמעותיות.

בעקבות התפתחויות מגמתיות אלו, התחזקו בארצות התומכות במדיניות בריאות נפש קהילתית מגמות הטיפול השונות. מהמודל הרפואי המקובל היום בפסיכיאטריה  ותוכניות שיקום קהילתיות רבות יישמו בהצלחה את המודלים החלופיים תוך בדיקה מחודשת של תפקידה המרכזי של המשפחה כשותפה פעילה בתהליכי השיקום וההחלמה.

מגמת האל-מיסוד שהתפתחה בעשורים האחרונים  יצרה שינויים גם בתחום השיקום הפסיכיאטרי בעולם בכלל ובישראל בפרט ,,שימת הדגש מטיפול בבתי חולים פסיכיאטריים לטיפול מגמתי בהשתלבות בקהילה,הובילה לכך שמספר המיטות בבתי חולים פסיכיאטריים ירד באופן משמעותי לעומת תשתית גדלה וצומחת בתחומים כמו: דיור,חינוך,תעסוקה ופנאי.

חוק שיקום נכי הנפש שהוחל בשנת 2000 מאפשר למערכת לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של המתמודדים תוך שמירה על חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. כך למעשה הרחיב החוק את מטרת העל של המערכת השיקומית של בריאות הנפש תוך התמקדות והצבת ייעד עקרי והוא שליבו של המתמודד בקהילה ולקיחת אחריות של המדינה המהווה נקודת מפנה של החברה הישראלית בכל הנקשר לקהילת המתמודדים

סל השיקום משתנה בהתאם לצרכי המשתקם והוא כולל:

דיור,דיור מוגן ואו סיוע בשכ"ד,ע"פ דרגות הצורך של המטופל.

תעסוקה נתמכת, שניתנת בד"כ לאחר אבחון תעסוקתי: מועדון תעסוקתי,מפעל מוגן,תעסוקה נתמכת.

למעשה אדם שנקבעו לו מעל 20% נכות זכאי למימון בתכנית שיקום מקצועית.

רוב האחריות מרוכזות בידי העובדים הסוציאליים המלווים את המתמודד ולכן תיאום טיפול ושירותי המידע מול המערכת הוא בסיס נדרש להוביל את המתמודד ולהנחות אותו מול הרשויות שלרוב אינם ערוכים לטיפול אישי מול מתמודד. חונך אישי לתקופת זמן מוגבלת יאפשר למתמודד לדעת ולקבל את המגיע לו אם בטיפולי שיניים,השכלה נתמכת,שילוב בקהילה.

הערכה היא כי בארץ חיים למעלה משמונים אלף איש הסובלים מתסמונות של מחלות נפש כחמישה אחוזים  מהם נמצאים באשפוז והשאר משתלבים בקהילה בצורות שונות – רוב המתמודדים נמצאים במסגרת משפחתית ולא תמיד מתוך בחירה של המשפחות או של המתמודד – העומס מקשה על שיקומו של המתמודד והסתגלותה של משפחתו לכן האתגר החוקתי הבא הוא להרחיב את טווח הפעילות המקצועית של המטפלים ולהרחיב את תחומי הסמכותיהם – לימוד והבנה של ההתמודדות והקצאת משאבים שיאפשרו למתמודד ולמערכת התומכת רווחה נפשית וכלכלית.