ביצה או תרנגולת בחתך של משכנתא - ולבסוף עם תשובה. 

אחד המאפיינים הבולטים של המשק ישראלי, אשר הינו חלק בלתי נפרד מהתרבות ודפוסי ההתנהגות של הישראלים (לעומת מגמה קיימת בשווקים בינלאומיים שונים) הוא השאיפה להיות בעלים של דירת/בית מגורים. שאיפה זו, אינה נבלמת לאור העובדה שקרוב ל-75% מאוכלוסיית ישראל אינם בעלי הון עצמי מספיק למטרה זו. ההמשך הוא קבוע וידוע מראש - לקיחת משכנתא.


למערכת הבנקים למשכנתאות וחברות הביטוח, היסטוריה ארוכת שנים במתן משכנתאות, עם נקודות גאות ושפל. כנראה שניסיון ארוך שנים זה, אינו מספיק, אחרת איך אפשר להסביר התבטאויות כאלה ואחרות של בכירי מערכת זו כמו "בית זה חלום - משכנתא זה סיוט", "ארץ מסלולי המשכנתא הבלתי מוגבלים", "הציבור הישראלי לא אוהב לקחת משכנתא: תהליך לקיחת משכנתא נראה לישראלי הממוצע מורכב ומטריד" ועוד. עם זאת, הם מוסיפים ואומרים שלמרות היעדר הביטחון וחוסר הוודאות בתהליך, הישראלים זקוקים למשכנתא היות ולרוב המכריע אין מספיק כסף לרכישת דירה. הם טוענים שתהליך רכישת דירה ולקיחת משכנתא, נתפש כחלק מהזהות הישראלית, ונחשב בעיניי רבים כהחלטה הכלכלית המשמעותית ביותר בחייהם.
מדי שנה נמכרות בישראל בין 90,000 ל-110,000 יחידות דיור וביניהן דירות יד ראשונה ויד שנייה, קרקעות ומגרשים לבנייה עצמית. הביקוש לכך מגיע ממגוון רחב של פלחי שוק כמו למשל, אלו שמתגוררים בשכירות, ומבקשים לשלם משכנתא במקום שכר דירה חודשי העומד על סכום שבין 500$ ל-850$ בממוצע. דוגמאות נוספות הן זוגות צעירים המתחתנים ומתחילים לבנות את חייהם ביחד, משפרי דיור המעוניינים לשדרג את רמת חייהם לאחר שטעמו כבר מלהיות בעלי נדל"ן, בעלי יכולת המעוניינים להפנות את כספם לשוק הנדל"ן במטרת השקעה או על מנת לספק מקום מגורים עצמאי לחלוטין לילדיהם ונכדיהם, ועוד.


רכישת דירה ולקיחת משכנתא הן שתי פעולות הקשורות זו בזו כחוליות בשרשרת אחת. לעומת השאלה הרטורית המפורסמת "מה קדם למה, התרנגולת או הביצה" לה לא נמצאה תשובה עד היום, השאלה "מה צריך לעשות קודם לרכוש את הנכס או להיערך מבחינת המשכנתא" כבר לא רטורית כלל וכלל, התשובה היא חד משמעית, "להיערך מבחינת המשכנתא".
אין לחתום על חוזה רכישה, מבלי להיערך למימונו קודם לכן, ומבלי לשקול את כל הצדדים הנוגעים לכך מראש. מדובר בהתחייבות כספית ארוכת שנים במידה כזו, שמצריכה ייעוץ פיננסי מעמיק. ייעוץ זה כולל ניתוח פרופיל הלקוח תוך הסתכלות רחבה על עברו הפיננסי וראייה לעתיד בהקשר לתחזיותיו וציפיותיו, הערכת השינויים הצפויים בהכנסותיו לאור מקצועו ועיסוקו, בחינת האפשרות לקבלת סכומי כסף חד פעמים בגין מענקים ומתנות מבני המשפחה המבוגרים יותר, ואף לקיחה בחשבון של תוכניות אופציות במקום עבודתו. מכל אלו, ניתן לגזור את יכולת ההחזר של הלקוח ומשק הבית שלו, וכתוצאה מכך את סכום המשכנתא ותקציב הרכישה שעומד לרשותו. אולי במידה ובעת לקיחת משכנתא, הלקוחות היו מקפידים לבחון את כל האספקטים הללו, כמות המשפחות המפונות כל שנה מדירותיהם בשל חוסר עמידה בתשלומים, הייתה קטנה יותר, מאשר היום (כ-1000 בממוצע).

לפעמים נשאלת השאלה, האם רוכשי הדירות, יכולים להיכנס לתהליך לקיחת המשכנתא באופן עצמאי וללא התערבות חיצונית מקצועית-אובייקטיבית כלשהי,


ורק על סמך ייעוץ בנקאי בלבד בו מלכתחילה טמון ניגוד אינטרסים מסוים. קחו בחשבון כי מדובר בסכום של 450,000?-500,000? (גודל המשכנתא הממוצעת), וכן, כפי שהתבטאו אחד הבכירים לשעבר במערכת הבנקאית "ישראל היא ארץ מסלולי המשכנתא הבלתי מוגבלים" - דבר הבא לידי ביטוי בקיומם של לא פחות מ-40 מסלולי משכנתא שונים, אשר נראה אתכם שורדים בניסיון להבחין ביניהם ( משכנתא קונטרול, משולבת, מתחשבת, מנצחת, עם החזר גמיש/יורד/מופחת, משכנתא עם פתק החלפה, במרווח פוחת, משלמת, ממתינה, אחרת, בהקפאה, Free, ויוד. מספיק לכם???)
יש תמיד לזכור שליד כל סיכוי נמצא גם סיכון, ועל מנת להגדיל את הסיכוי על פני הסיכון, חייבים לתכנן את המעשה לפני שמתחייבים. התכנון מתחיל בפרטים הקטנים לכאורה אשר דורשים תשומת לב רבה.

יש תמיד לזכור, שהאדם צריך לנהל את המשכנתא ולא להפך - סוף מעשה במחשבה תחילה.