בהתמכרויות המשפחה היא מעגל תמיכה רגשי ולא המטפל המקצועי 

בהתמכרויות המשפחה היא מעגל תמיכה רגשי ולא המטפל המקצועי

נקודה חשובה ביותר להבנה בטיפול במצבי התמכרות, הנה בהבנה של המשפחה הדואגת והחומלת כי תמיכתה חשובה, אולם היא לא יכולה להיות  תחליף לאיש מקצוע ומטפל.

כעובי חבל הטבור שקישר את העובר לאמו בחודשי ההיריון הממושכים, כך פעמים רבות האם והאב, האחים וקרובי משפחה אחרים, חשים שהם גלגל ההצלה לבן משפחתם הנמצא במצוקה. ההרגשה טבעית, אנושית, מוכרת. הדחף לקפוץ לים ולנסות להציל בן משפחה טובע, חזקה מכל הסבר. אבל נכון שמציל בים יעשה עבודתו יותר טוב במצבים אלו? נכון שרופא מומחה יסייע יותר באבחון מחלות ושאר רעות? כך גם בהתמכרויות.

מצבי התמכרות להימורים, אלכוהול, סמים ואף למין, קשורים פעמים רבות  קשורים למערכת המשפחתית. קשר הבא לידי ביטוי בהתנהגויות ודפוסים ומשפחתיים, בזיכרונות וכאב רגשי, ביחסי תלות, רגעי אושר ושמחה, בדרכי חינוך רב דוריים ובתקשורת מילולית ושאינה מילולית.

פעמים רבות באות אלי לייעוץ משפחות ואומרות לי כך: "נסינו כבר הכול, את כל הדרכים והשיטות". "אנחנו מיואשים כי שום דבר לא מצליח".

אשב לשוחח עם בני המשפחה והמכור על דפוסי התנהגויות של אנשים מכורים, על התפתחותה של אישיות מתמכרת, על עבר חייהם המשפחתיים ועברו של בן או בת המשפחה המכורים. אאסוף מידע בצורה מקצועית ושיטתית. רק כך אוכל הניח אחר כך הנחות מקצועיות ותוכניות לשלבי טיפול.

אין משמעות לאותם מצבים בהם המשפחה אומרת ש"ניסתה את הכול" כשדפוסי ההגנה והרחמים האנושיים שלהם נשארו אותם דפוסים. כשדרכי ההתנהגות האינסטינקטיביים שלהם נשארו אותם דפוסים. המשפחה צרכה לקבל מבט של איש מקצוע המתבונן בתיאורי המצב ההתמכרות ים מהצד.

(התיאור מתכוון לאם ואב באותה מידה). קשה לאימא לראות לבד, על עצמה,  כמה היא מרחמת, עוטפת, סולחת, מאפשרת, כשאלו הם דרכי החינוך אותם רכשה החינוך מהוריה, קשה לאב לראות על עצמו את דפוסי נוקשותו, ריחוקו הרגשי, ביטוי התוקפנות וההשפלה שלו, כלפי בן או בת המשפחה.  תפקידו ומקצועיותו של איש המקצוע יבואו לידי ביטוי ביכולתם להתבונן ולאבחן מצבים אנושיים בשיקול דעת מקצועי וללא מעורבות רגשית. אני משוכנע שזה די ברור שלא נלך לאיש מקצוע מבני משפחתנו, גם אנחנו נרצה להפריד בין מקומות הרגש העוטף להחלטות מקצועיות. הלא כך?

כשאני מייעץ למשפחה סגרו לבן המשפחה את הפל' אותו אתם מממנים או את תקציב העזרה הכלכלית, או אפילו את ביתכם. עיניהם נפערות. "מה אז איך הוא יתקשר אלינו? או איך יסתדר בלי סיגריות או אוכל? או לא ניתן לו לסבול בקור או בחום". ואז אומר. נכון ההחלטות שנתתי כאן הן רק דוגמאות קצה, הן אינן מתכוונות לכל האנשים ולכל החתך הדמוגרפי והסטטיסטי של המכור/ה הממוצע.

אבל חשוב מכך היא יכולת ההתבוננות מהצד עליה דברתי קודם לכן. בן משפחה לא רגיל להפעיל דפוסי התנהגות אחרים. בני משפחה לא רוצים "להיות הרעים", "הקשוחים". מעגלי המחשבה של המשפחה הסתובבו ומוצו כבר מזמן, לכן הגיע המשפט ש"נסינו כבר הכל".

איש המקצוע יאבחן את דפוסי ההתמכרות, שונה המצב אם מדובר בהתמכרות לסמים "קלים" או לסמים אחרים, (ולדעתי כשכבר קיימת התמכרות אין סמים קלים או קשים), כשמדובר בדפוסים של התמכרות לאלכוהול או להימורים, כשמדובר בהתמכרות למין או לצפייה בסרטי פורנו.

לכל התמכרות יש תכנית טיפול, לכל משפחה יש מקום להיעזר באיש מקצוע חיצון.

שמעתי אלפי סיפורי חיים של אנשים מכורים ב-25 שנות עבודתי המקצועית. אני יכול לעודד אתכם, אפשר לצאת ממצבי התמכרות. אפשר לחזור לחיי משפחה תקינים ושגרתיים. עזרתכם הגדולה והמשמעותית ביותר ליקירכם תהיה בפנייתכם לייעוץ מקצועי.