ויהי בימי נתניהו- פרשת חטאת הבונים
ובימים ההם נתניהו היה על ממלכת ישראל שבע שנים והארץ לא חסרה שרים וחכמים יועצים ופקידים באים והולכים לפני העם דוברים הצהרות ריק שאין בהן בשורת אמת: שמונה שנים המשבר וחמש שנים לקול מחאת המונים ואין מושיע לעמך ישראל: ותעלה זעקה מאיש בישראל אשר יגע בעמל עבדים מבוקר ועד ערב ואין שכרו בידו כיד עמלו ואין דירה לבני ביתו ותמלא הארץ זעקת שבר: והבונים עשירים חגגו הונם הרב בפאר ארמונות ומגדלים כי לא להם כל העושר בצדקה כי כבודה של שיטת חכמים קלוקלת לעניין הייתה בדבר הסוגדים אליה מבית מדרשות וקוראים בשמה 'היצע וביקוש' והיא הרבתה הונם: והממלכה ראתה את ישראל העשוקים ותעשה ככל לאל ידה אשר ידעה מימים ימימה וגם הוסיפה לעשות כדבר משנתם של חכמים חולפים: אין כי לא צלחה דרכה ואף הדירות נבנות ועולות והעם גדל והולך ואין דירה לכל נפש בישראל ומחירה גזל לאור היום ויתנו עבורה ישראל העמלים כסף אשר לא להם משכון עבדות: וילכו ויעשו ככל העם איש ואיש חופר קברו ולא באו בו ובראותם הקבר לא בא חיוך אל פניהם עוד כי עצבו מאוד ויקומו איש לעמלו בבוקר וישובו עם ערב ואין מנוח לנפשותיהם:
ונתניהו יושב על כס בירושלים ועולמו מלא מבוקר ועד לילה ויבוא בדברים עם נשיאים וראשי מדינות ויתייעץ עם חכמיו וגיבוריו להבטיח את עמו ישראל מכל סכנה מצפון ומדרום ומגוי גדול מרחוק המבקש להשמיד את עם התורה: ויסמוך נתניהו את השבר אל שריו ואל עדת החכמים והיועצים אשר לממשלו ויוגד לנתניהו כי עוד רב השבר ויזעק את שר הממון ואת שר הבונים אליו וישאל למעשיהם: ויאמרו לנתניהו הנה נבנו לעם ארבעים ושמונה אלף דירות כמדי שנה אלה שנות השבר וגם הגדלנו מאמצינו עד מאוד אשר יכולים הבונים לבנות וגם ידעת כי העם רב מאוד כשבעים אלף נפש אצים ובאים אל הדירות העולות בערינו: והבונים ראו הבהלה ויעלו וירקיעו מחירי הדירות מבלתי עוד יכול העם לעמוד בהם אשר שמעת הזעקה העולה מבני עמינו מצפון ממרכז ומדרום לא פסחה על עיר ואם בישראל: ויאמר להם נתניהו המשיכו ועשו המלאכה אל תרפו ממנה יום ולילה עד אשר אומר לכם הדרך הטובה וישלחם מעליו:
ויהי לעת שכבו לישון ושנתו של נתניהו נדדה כי ראה בסבלות העם והשבר כתמול שלשום ותעלה כהבזק דמותו של רפאל בן-יהודה במחשבתו: והוא עמד לשרתו בראשונה ואהבוהו פקידי ממשל וכל ראשי צפון כי עמד עליהם לפתור את כל בעיותיהם בנחת ובדרך ארץ והרבו שבחו בפניו כי בשליחות ובצניעות עשה מלאכתו ולא אמר מעולם שלי היא ולא נודע שמו כי איש נחבא היה: ולעת זריחת חמה וישלח נתניהו שליחים ויאמר להם חפשו לי ברפאל בן-יהודה וימהרו וימצאוהו בצפון והוא הוגה על ירמיהו ויאמרו לו קראך נתניהו לפניו ויאמר להם אלך עמכם כי קראני אדוני: ויבוא עמם ויעלו ירושלים הלילה אל הלשכה ויקדמהו נתניהו בברכה ויאמר לו רפאל בן-יהודה השלום לאדוני אשר קראני לבוא ואני לשרתו כבראשונה כי את עמי אני משרת: ויאמר לו נתניהו הראית השבר אשר לעמינו ויען רפאל בן-יהודה ויאמר גדול השבר וגם שבר ליבותיהם של אבות ובנים ביקשו ארצות נכר כי נקעה נפשם לשלם מחיר הגזל ומאסו בדירה: וגם שלחתי לאדוני היושב על כיסאו הרם שתי איגרות ולא השיבני דבר כי ענייני ממלכה בראש מעייניו וגוי גדול מעיק על ישראל מרחוק: ויאמר נתניהו אכן כשלתי כהונתי היא אשר עמדתי על משמר עמי לנתץ הרעה מבחוץ והנה נבנתה הרעה מבפנים ועתה היש באיגרות כדי להושיע מן השבר: ויאמר רפאל בן-יהודה עת לכל אגרת במועדה ועתה השבר גדול ודע כי לא תוכל כדבר שריך וחכמיך להשיג השניים יחדיו לבנות את כל העם הדירה וגם לקבוע מחירה בצדק: ראשית חכמה העמד מחירה הראוי תחת כפי מחיר הגזל כי פקעה סבלנות מלב עם ושמע לקול הבנים גיבורי החיל אשר לא ילכו וישבו בארצות נכר והשבת תקווה לליבות העם כי גם אם תתבושש הבנייה לנותרים הדירה בהישג עמלם ורווח לעם: ויאמר נתניהו לרפאל בן-יהודה טובים דבריך בעיניי אמור לי מחשבתך במלואה אל תחסר ממני דבר: ויאמר רפאל בן-יהודה אל נתניהו רבים מדי הם האצים אל הקניין חזקים ירכשו חיש ועמך ירכשו בממון ראשונים ובכסף נטלו הלוואה מבתי הכספים והנותרים עשרים ושניים אלף נפש מעניי עמך אין בידם ממון ראשונים ולא לב ליטול ממון לא להם: ויאמר נתניהו רבים הם האומללים בני עמי ותבוא שנה עניים ומרודים הם יותר מכפי שנה שקדמה לה כי עלה מחיר הגזל ומה אעשה והושעתי להם: ויאמר רפאל בן-יהודה אל נתניהו זאת אמרת לשריך ולחכמיך לא תשלחו את העם יותר מכפי הדירות ולא תשלחו את הבניין יותר מכפי דייריו לבוא בו: ויהיו בני עמי מתאגדים נושאים ונותנים עם הבונים עד אשר יעלה בליבם לשלם מחיר אמת ותהי צדקה לכל: וקבעתם בחוק ותקנות מי יישלחו ראשונים הם עניי עמי ומי יבואו אחריהם אשר להם ממון ראשונים ומי לא יבואו בפתח בניין אשר ירכשו דירה ולא יגורו בה להרבות ממונם ועושרם למען עשיתם צדק ומשפט לכל העם ונפסקה הרעה הזאת מעל ישראל: ויאמר נתניהו אל רפאל בן-יהודה טובה עצתך צדק יעשה לישראל והושעתי את העם וראה לי כיצד אסמוך תבונת עצתך למען דברתי נכוחה את כל שריי האומרים אתה לימדתנו תורת 'היצע וביקוש': ויען רפאל בן-יהודה ויאמר כה תאמר לשריך דבקתי בה וטובה היא לכל מיני הצומח והחי אשר בשוק העיר ולכל המיטלטלין אשר יצר האדם: ועתה השבר גדול ותורתי הכזיבה לדבר הזה אשר העם מבקשים לבניהם דירה והבאנו עליהם חרפה ועוני ולמה יגדף עמי נשיאו ושריו ואין לנו להושיע להם: וכה תוסיף ותאמר לשריך ראו מחנהו של גדעון שלושים ושניים אלף לוחמים "ויאמר לו יהוה רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמור ידי הושיעה לי: ועתה קרא נא באזני העם לאמור מי ירא וחרד ישוב ויצפור מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושניים אלף ועשרת אלפים נשארו" (שופטים ז', ב'-ג'): וכה שאלת לשריך מדוע נשלח שבעים אלף איש אל הבונים רבים הם ומפלה להם ועלה מחיר הגזל ויזעקו אלינו כל העם ולא נושיע: הנה נמעיט בראשונה ובחרנו ארבעים ושמונה אלף איש במאזני צדק ושלחנו אל כל הבונים להיות מספרם איש כמספרן דירות: הנה ראו שריי כי בכך לא די כי כה אמר יהוה לגדעון עוד העם רב ובחן הלוחמים הנותרים ליד המים "ויאמר יהוה אל גדעון בשלוש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם ילכו איש למקומו" (שם, שם ז'): ואף אנו נמעיט בשנייה מכל העם אשר בחרנו נשלח לכל בונה בניין אנשים כמספר דייריו להתגורר בו שווה בשווה כי במעט נכריע את הכף: הנה עמך ישראל יודעי משא ומתן ולא ישלמו מחיר הדירה יותר מכפי שוויה וגם הבונים יראו בעמלם את הרווח ההגון להם ולא יהיה עוד גזל בערי ישראל: ויאמר נתניהו אל רפאל בן-יהודה טובים דבריך בעיניי גם הפעם הזאת: אשרי אלוהי ישראל המצווה את גדעון בחכמה כך תבוא ברכתו על כל מעשינו למען עמו ישראל: חי אדוני בי נשבעתי כי מחיר גזל לא יהיה בערינו: לא עת החכמים כמנהגם וגם אני השכלתי לאמץ את שיטת החכמים הטובה והנה רב נזקה מתועלתה בדבר הזה ואמת דברת והשבר יוכיח ועתה תקום ממלכה להושיע: ויקום נתניהו ויחבק את רפאל בן-יהודה וייפרד ממנו לשלום:
ויכנס נתניהו את כל שריו ויאמר אל שר הממון ואל שר הבונים ואל כל יועציהם היש בכם לבנות שבעים אלף דירות השנה גם השנה שלאחריה: ויענו אותו לאמור לא נוכל לבנות שבעים אלף דירות לא השנה ולא השנה שלאחריה כי מעט מספר הבונים בארצנו לכך וגם אין בידינו לקדם התכניות עוד ואת המיטב כבר עשינו: ויאמר נתניהו אל שריו מה טעם מצאנו לשלוח את כל העם לרדוף אחר הדירות כי ברדיפתם ישיגו עבדות וישלמו בעבורן מחיר הגזל וגם הנותרים ישובו וישיגו הדירות בשנה שלאחריה וישלמו מחיר הגזל עוד רב ממנו: ומדוע אתם ממשיכים לסגוד לאל לא יושיע וקראתם בשמו 'היצע וביקוש': ויענו אותו שריו לאמור הרי אתה לנו מורה ונגיד אשר לימדתנו התורה להתהלך בה ולמה תפגע לשונך לאמור אנו סוגדים אותה כאשר חטאו אבותינו לעבודה זרה: ויאמר נתניהו אל שריו את כל אשר דבר לפניו רפאל בן-יהודה לא החסיר דבר ויפגע בלב השרים ויהיו השרים כמחרישים כי אשמה נפלה בהם אשר אמרו לעם הנה אנו מביאים הישועה ואין ישועה ואחזו בשברירי מספרים ואמרו הנה הישועה קרבה ואין ישועה: וירכינו השרים ראשיהם וככלות ההלם ויתעשתו השרים אשר בקרבם האלוהים ויאמרו לנתניהו שגגה נפלה מעימנו ועתה את כל אשר תצווה נעשה ואלוהים יושיע לעמו וכל השרים הנותרים החזיקו אחריהם ויאמרו לנתניהו לא נרפה המלאכה מלפנינו יומם ולילה כאשר תצווה: ויעמוד נתניהו ויאמר לשריו לא תשלחו את העם יותר מכפי הדירות ולא תשלחו את הבניין יותר מכפי דייריו לבוא בו: ויהיו בני עמי מתאגדים נושאים ונותנים עם הבונים עד אשר יעלה בליבם לשלם מחיר אמת ותהי צדקה לכל: וקבעתם בחוק ותקנות מי יישלחו ראשונים הם עניי עמי ומי יבואו אחריהם אשר להם ממון ראשונים ומי לא יבואו בפתח בניין אשר ירכשו דירה ולא יגורו בה להרבות ממונם ועושרם למען עשיתם צדק ומשפט לכל העם ונפסקה הרעה הזאת מעל ישראל: וישלח נתניהו מעליו את השרים והחכמים והיועצים לדרכם כי רבה המלאכה לפניהם אשר לא הכירוה ולא ידעו לעשותה:
וישכימו השר אשר על הממון והשר אשר על הבונים ויכנסו את כל יועציהם ועוזריהם ויאמרו להם כמצוות נתניהו אשר אמר אליהם: וישקדו וירשמו את התכנית והיא הייתה חוק ותקנה לישראל ואלה החוקים והתקנות אשר קבעו השרים: איש ישראל אשר יבקש קניין דירה יבוא ויקבל היתר רכישה מאת הממלכה והיה מספרם של המבקשים מדי שנה כארבעים ושמונה אלף נפש ומבלתי היתר לא יבוא אדם בדברים עם הבונים כי עבירה היא: עניי עמך ישראל שניים אלפיו ושתיים רבבותיו ראשונים לקבל היתר רכישה הם לבדם יקבלו הלוואת ממון מאת הממלכה רבע ערכה מדירה ללא ריבית וללא חישובי התוספת כאשר ניתנה ההלוואה כך תושב: עמך ישראל ולהם ממון ראשונים חמישית ערכה מדירה והם זוג בישראל ולהם ילדים יבואו תחילה במתן היתר הרכישה: אחריהם הורה יחיד עם ילדים אחריהם זוג ללא ילדים אחריהם אדם יחיד: איש ישראל שברשותו דירה אחת יקבל היתר רכישה אשר כוונתו למכור את הדירה שברשותו לאחר וההוכחה עליו: איש ישראל שברשותו שתי דירות ויותר לא יקבל היתר רכישה ואם יבוא בדברים עם הבונים בדרכי עקלקלות יבוא על עונשו בחומרה: איש ישראל אשר ברשותו היתר רכישה הלך ובא לפני הבונים והנה חפצה נפשו בדירה אצל בונה פלוני יבוא ויקבל היתר רכישה בבניינו של פלוני ומספר היתרים לכל איש בישראל כמספר דירותיו של בונה פלוני: איש ישראל אשר חפצה נפשו בדירה אצל בונה ובידו היתר רכישה בבניינו של פלוני יבוא וישיב ההיתר אצל פלוני ויקבל ההיתר אצל רעהו: הפקידים אשר על ההיתרים הראשונים והשניים ינהגו כמידת הדין וכל לוקח תמורה ושוחד ייענש במלוא חומרת הדין:
ויודיעו השרים את ישראל את דבר החוקים והתקנות ויעלו איש ישראל את הפקידים אשר בערי ישראל ויקבלו ההיתרים: וילכו איש ישראל ויעשו יד אחת ויבואו אל הבונים והמה יודעי מיקוח ויבקשו את הבונים הפחיתו מחיר הגזל ונקנה לנו במחיר הצדק: ויקומו הבונים ויעלו קול זעקה אל נתניהו בירושלים כי התאגדו עליהם כל איש ישראל וצר בעיניהם להוריד מחיר הגזל אשר נטלו כימים ימימה: ויכעס עליהם נתניהו ויקרא אליו את רפאל בן-יהודה ויעמוד לפניו ויאמר לו הנה זעקו הבונים וכל איש ישראל שמחים ומה אשיב לבונים: ויאמר רפאל בן-יהודה הנה כתבת אליהם איגרת כדברים אשר אומר לך וישמיענו את הדברים וירווח לנתניהו ויחבקהו וייפרדו לשלום: ויכתוב נתניהו איגרת לבונים וישלחה ביד שליחים בכל ישראל לאמור מה לכם הבונים כי נזעקתם מארמונות ומגדלים לשכון בהם ומממון להאכיל רבבות רעבי עמי והאכלתם בני ביתכם בכסף ובזהב: היזהרו לכם מבני עמי כי יקומו בכם גיבורי החיל וגם קללת בני עמי תרדוף את לילותיכם וישנתם בעושר וקמתם בחולי ואין העושר מיטיב לו: הנה רב מעשיכם הבונים אשר נבנתה ישראל בידיכם וגם תהיו נדיבים עם אחיכם הבאים אליכם וקרנו פניכם לקראתם: לא תעשקו אחיכם וקבעתם להם מחיר הצדק אשר ירווח להם וגם לכם לא יחסר הרווח ונושיעה את ישראל ממצוקתו: הנה גדולה חטאת הבונים מקרבכם בעבור רדיפת הבצע ונתנו שוחד ביד ראשי ערים להכשיל ישרים כי לא עמד כוחם וגבר הפיתוי ועקומים נהרו אל זיו כספים ונשחתה כל הארץ: ועתה קומו ודברתם אמת מעשיכם ונתתם הכופר ביד הממלכה כי יום תשועה הוא לעם ויום תשובה הוא לכם: והנה אתם עולים בתורה ויברכו אתכם הכוהנים מול כל העדה כי צדק עשיתם בישראל ומחלו עמי לעוונותיכם בעבור הבצע כי בא השבר: ונודה לאלוהי ישראל שהוציאנו ממצרים מעבדות לחירות ביד משה עבדו על אשר קרב לב ישראל עני עם עשיר אהבו בני עמי: ותבוא האיגרת אל כל הבונים ויקראוה ולא יוסיפו דבר כי פתח אלוהים לב ישראל איש אל רעהו וישבו ביום היום ויבכו איש ביתו: ארמונות נדמו ומגדלים כופפו קומה ויבקשו מחילה כי נבנתה עיר ונפלו חומותיה סביב נטשו גיבורי החיל משמרתם למוטט עם: ויקומו הבונים בבוקר וילכו לשכותיהם ויקבלו איש ישראל במאור פנים ויקבעו לכל ישראל מחיר הצדק ויחתמו על הדירה והיה המקום מכיל את אושרו של איש ישראל: וראהו הבונה ויקראהו אחי אתה ישראל ויחבקהו ולא עזבו ודמעות מלאו געשו עיניו וברכו לדרך: ולכל ישראל תשועה ותשקוט הארץ מפני השבר והארץ נבנית עולה ופורחת:
וירא נתניהו כי טוב ויבקש ויקרא אליו את רפאל בן-יהודה ויבוא אליו ויחבקהו ויאמר לו הנה טובה עצתך ותשועת עם נשמעה ועתה הנה מניתך שר בישראל והיית לי ליועץ למען ידעו העם כי טובה עצת הנחבאים על עצת החכמים אשר בקשו כסא להאדיר כבוד: ויען רפאל בן-יהודה ויאמר למה תאמר טובה עצתי והבינה והדעת מאת אלוהים נתן לאדם ואשר חפץ הוא עשה וביקש להביא תשועה לעמו: מי אדם אשר ירהיב עוז לבקש כבוד ישועה וחטא: ולמה יבקש אדוני להכשילני הנה מיום צאתי מרחם והשקר הפחידני לב ונשמרתי לנפשי ודברתי רק אשר ידעתי אמת והלכתי בדרך הישר: ואם חטאתי בתום לבב באה חטאתי ולא אחזתני תאוות ממון יומם ולא תאוות אישה לילה ושרים כשלו יומם ונשיאים כשלו לילה ויעשו השיחים תועבת הארזים: והנה הייתי שר ויועץ קרוב לאדוני ואחריתי יקלסוני הכותבים יסקלוני במילים קולמוס דמים בידיהם: ומה חטאתי רבב לא דבק בי והם יחפרו תהומות לחפש מים מלוחים ואמרו לעם הרבב מצאנו ואין רבב הנה טוב לי צל מערות מהבזק האורות: אם ליבי לב הגיבורים לדוד וקמתי עליהם להשיבם ומדוע אשא כאב השקר ואין כוחי למריבה: הנה נחבאתי ונשמרתי מפגיעתם כי רעה היא ואף אתה עמדת בפרץ הכותבים ומנוח לנפשך לא נתנו ואתה גיבור החיל תוכל להם ואני תחת איבתם אליך אפגע עמך: ועתה בחר לך שר ויועץ מגיבורי החיל לשרתך כי לא יפחד מדבר שקר יבוא ואני טוב אשכון בביתי ושם תמצאני כי לא ביקשתי הכבוד והשררה: ויאמר נתניהו אמת דברת דרכו קשת נערים חצים מורעלים שלחו לכל עבר אמרו נפגע: האדם יחיה וימות בלי רבב וצדיקים נבלעו מן הארץ כי נשחתה הארץ: נפיל נגיד בישראל נאדיר שם הכותבים אשר שלטו להכתיר יורש והעם לא שעה לדבריהם: וגם אני המעט חטאתי ולא פשעתי וירדפוני הכותבים להתיש כוחי להרבות סבלי וקמתי עליהם להשיבם: ובאשר חטאתי המעט אשלם ובאשר נלחמתי את עמי להישמר אזכה והחמלה לכל נגיד עמו והשופט ישפוט והטוב בעיני יהוה יעשה:
ויאמר נתניהו אל רפאל בן-יהודה ועתה הנה שכר עצתך ארבע מאות שקל כסף כי טובה עצתך לעם מריבוא ישבו בלשכות שרים וחכמים יועצים ופקידים לקחו שכר עמלם ואין תשועה מהם: ויירתע רפאל בן-יהודה ויאמר אל נתניהו מדוע ניכשל אני גם אתה בדבר הזה: הנה הכותבים אורבים ונלכדנו ברשת כחיות נרדפות שלל בידיהם יאמרו ממון ממלכה נתן נתניהו לרעהו וגם יצדקו כי מלאכתם עת עושה עוול ועת יקראו לעוול בשמו: ולמה לי שקל כסף באמתחתי טוב ברכה השורה על ביתי הדל מקללה מרחפת ברום המגדל: ויאמר נתניהו אמת דברת גם הפעם הזאת ומה אעשה להשיב לך גמולך כי טובה עצתך עד מאוד והעם לא ידע: ויאמר רפאל בן-יהודה הנה כתבת איגרת אשר על ליבך להשיב גמולי והפקדת האיגרת חתומה בגנזך הממלכה איש לא ידע וגם אני לא אדע הדברים: ויאמר נתניהו יהי כדבריך תהא האיגרת צפונה לדורות אשר ידעו מעשיך: ויאמר לו שוב לירושלים כי היא מקומך להשכיל ומה לך בעיר צפון והיה כי אקראך בסתר ותבוא הלשכה לילה: ויאמר רפאל בן-יהודה ירושלים בליבי עדי עד זכות חי שנים התהלכתי בה אזמר מראותיה ויופייה מרננת נפש האדם דחתה מאדם קמטי זקנה ליבי עולץ חדווה לקראתה: ישכון ישראל לנצח בעיר דוד בירת ממלכה בית יהוה: ועתה אשא רגליי עיר כרמל צפון אלך בית אבי יהודה כי כשלו ברכיו מלכת לגבורות שנותיו חלפו אהיה לו משענת לימיו: והוא קוממיות הגיע מסע ספינתו בדד בנה הארץ מראשיתה דור נפלאות מקיבוץ גלויות וגיבורי חיל במלחמה: השבח לדור מייסדים אשר כוננו סוכת דוד הנופלת גבורות עשו לא ביקשו דבר אדמת ציון רגליהם מה יבקש אדם: והיה אבי עמוד איתן עומד בשערי בניין וראוהו בעלי המלאכה ויאמרו עומד עלינו יהודה לא נצליח להחסיר הברזל להמעיט המלט לא יקנה יהודה בשוחד: ושמו נודע בכל ערי הבנייה ויראים מפניו אשר אמר אליהם הברזל והמלט חזקו הבניין וכל הארץ נשחתה ויהודה בפרץ עמד: ויאמר לי אבי עת יציקה חזקתי כל מוטות ברזל לתמוך משקלה כי לא סמכתי ידי עובד נחפז: והיה המוט האחד רופף מבין מאה וקרסה התקרה יצוקה וכה אמרתי בנפשי לא תיפול תקרה ולא יקרוס הבניין במשמרת יהודה: מבוקר השכם הלך לא ראינוהו לעת ערב שב ארבעים שנה על משמרתו עמד לא נפלה תקרה לא קרס בניין וישמח לב יהודה: ויאמר רפאל בן-יהודה אל נתניהו אף אתה ראה כי עת יציקה ומצוקה לא תסמוך שריך וחכמיך הנחפזים במלאכתם: הלוך ובדקת הברזל והמלט לחזק יסודות הבית וחזקת בידיך מוטות הברזל לתמוך היציקה כי רבה המצוקה לעם והיה כי רעד המוט ונפער הבור וקרס הבית: כאשר תעמוד על משמרתך לשנים הישמר מהמצוקה כי עת לה בקולות זעקה ועת לה בלחש הייאוש ושקלת משקלה בזעקה ובלחש לא תעלה כפי כוח המוטות לאחוז משקלה ושקדת כל הימים לבנות הבית בחוזקה: ויאמר נתניהו אל רפאל בן-יהודה חזק אחזק הבית ייכון לעולם בית דוד לא ייפול כאשר נפלה ממלכת יהודה ביד בבל וביד רומא: וביערתי מושחתים מהארץ אשר אמרו נחסיר הברזל נמעיט המלט ומשפט יהיה להם וישבו בכלאם שנים רבות והיה כי יעשו תשובה בכלאם לא אחסיר להם שנות כלאם למען חטאו ברדיפת הבצע להפיל הבית על עמי: וידע כל העם כי ידי חזקה עליהם ואין ליבי לסלוח אשר שחתו כל הארץ להרבות ממון בעושק: וקראתי את כל השופטים לאמור לא עת רחמים כי ייפול הבית ועתה עשו דין ומאסתם את המושחתים ונכרתו באבחת גרזן מקרבנו גזעם לא יצמח וזרעיהם לא ינבטו שתיל ושפטתם בצדק ויהיו כמצורעים למען נזהרו כל יושבי הארץ מלכת בדרכיהם: ואת השרים המלקקים האומרים חנופה להסתיר מצוקת עם אסלק לא ישרתוני ובחרתי שרים חכמים ונבונים גיבורי החיל אשר יאמרו דבריהם ולא יחששו וזרועותיהם חזקות יילפתו מוטות הברזל לחזקם והיו עימי עת יציקה ומצוקה: וקול זעקת עמי אשמע וליבי יהא על מצוקת בני עמי ועל עניי עמי: ויהי ערב ושלחתי מרגלים פתח בתיהם בכל עיר וכפר להקשיב לחש ייאושם של זקנים נדכאים ואומללים אשר קולם לא יישמע ושקלתי מצוקת בני עמי לא ארפה וכה יושיע יהוה את עמו ישראל מכל מצוקותיו: ויאחז נתניהו בכתפיו של רפאל בן-יהודה ויאמר אשרי מעשיך יהודה תבונתך רפאל אשר הגדלת לראות מעשי אביך למעמקי ים: לימדו אבות בנים חכמתם דרך הישר השכילו בנים בינה לימדו נדיבים היושבים על כס מה רבה תשועתך יהוה: ועתה לך לשלום וברכה לך ולבית אביך יהודה והיית לו משענת לימיו והיה כי אקראך תבוא ויחבקהו וינשקהו על מצחו וייפרדו לשלום:
רפאל לב-ארי הוא סופר, בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, מוסמך במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ספריו שיצאו לאור "המנהיגים, בנתיבים דמוקרטיים", "פוליטיקה חוקתית".
