בני כלאיים בני ימינו, אמנות היברידית בת זמננו 

בני כלאיים

אמנות היברידית בת זמננו

 הכלאה בין עכביש לכריש או בין חתול לשבלול, עלולה להיחשב בעיני רבים ליצור מחלום בלהות, או למצער לפרי דמיונם הקודח של  אנשים שדעתם נטרפה עליהם, אבל האמנית האמריקאית הצעירה שרה דרמר (25)Sarah Deremer  הופכת הכלאות מוזרות  אלה למציאות וירטואלית, כשהיא מזווגת באמצעות תוכנת פוטושופ, מין ושאינו מינו ויוצרת מניפולציות סוראליסטיות מהפנטות של יצורים היברידיים. סביר להניח שעבודתה בבית הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטת קליפורניה ועבודתה כמאיירת רפואית, קרבו אותה לנושאים הקשורים בבעלי חיים. לפרויקט הצילום הגדול הראשון שלה היא קראה "מזון מן החי" והוא כלל צילומים בהם היא הכליאה בעלי חיים עם פירות או ירקות חתוכים. את החיבורים שלה היא מבססת על דמיון בצבע או במרקם וכך פרי הקיווי  שצורתו אובלית וקליפתו חומה ושעירה, מתחבר "כמעט באופן טבעי"  לעוף הקיווי הניו זיילנדי (עוף מוזר לכשעצמו שנוצותיו הרכות דומות יותר לפרווה של מכרסמים מאשר לנוצותיהם של עופות). חיבורים אחרים של שרה דרמר מפתיעים לא פחות,  וזאת כשהיא מחברת יצורים על דרך הניגוד: כמו פשוש זעיר שלו היא מחברת ראש ענק של טורף חושף שיניים.  או כשהיא מחברת לגוף איגואנה רגלי חגב דקיקות. ההכלאות שלה לעיתים מצחיקות  ולעיתים מעוררות מחשבה לגבי החופש שהאדם נוטל בהכלאות ובניסויים בבעלי חיים.

בעידן של שיבוט מלאכותי, השתלת אברים, שימוש בתאי גזע  ועיסוק בבינה מלאכותית נדמה כי  בריאת יצורים מוזרים אינה רחוקה כל כך מהמציאות.אך בעלי חיים דמיוניים, ישויות מפלצתיות ובני כלאיים הציתו מאז ומעולם את דמיונו של האדם, הם מאכלסים מיתוסים קדומים רבים ואגדות לא מעטות. מהם הכלאות של אלים ובני אדם, בעלי חיים עם בני מינים אחרים ובעלי חיים ואדם:  במצרים הקדומה הספינקס, שהוא שילוב של אריה עם ראש אדם, והגריפון בעל גוף אריה, ראש עיט, אוזני סוס או חמור ורגליים קדמיות כשל נשר. ביוון הקנטאור, שלו פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון של סוס והמינוטאור, הכלאה של אדם ושור, באשור, הלמסו שלו גוף שור או אריה, כנפי נשר וראש אדם ובמסורת שלנו הכרובים, לוויתן נחש בריח, ואריות מכונפים.

קשה לדעת מה מקורן של המפלצות הללו, אולי כמה מבעלי החיים  המוזרים הללו אכן חיו בימי קדם ומינם נכחד, ויצורים מופלאים כמו דגים מעופפים  או יונקים בעלי סנפירים, החיים בעולמינו הם עדות לכך. אך סביר יותר להניח כי אלה יצורים פרי דמיונו הפורה של האדם אשר נבעו מתוך פחד מפני עיוותים של הטבע או אולי מתוך רצון לנכס  לאלים שילוב של כוחות חייתיים  ואולי מתוך רצון ליחס לאדם תכונות של בעלי חיים שהוא חסר אותם - כח לא אנושי, יצריות מתפרצת או יכולת לעוף. דמויות הקומיקס כמו ספיידרמן ובאטמן אף הן משקפות רצון ליצירת גיבור-על בעל תכונות יוצאות דופן.  הם בעלי מהירות מוגברת, שווי משקל מושלם ותפיסה על חושית המאפשרים להם  להימלט משלל סכנות,והם משתמשים בכישוריהם כדי להגן על העיר, ולהילחם במגוון רחב של אויבים מסוכנים.סרטי המדע הבדיוני אף הם מציעים מגוון לא מבוטל של היברידים בהםחוזרים סממנים  של אינטליגנציה מלאכותית, שתלים ביוניים, הנדסה גנטית בקנה מידה רחב וממשקי אדם-מכונה.

גם באמנות הויזואלית בת זמננו  ניתן למצוא  אמנים שבני כלאיים הם נושא עבודתם העיקרי. אמנים שעובדים באזורי הספר שבין מדע וטכנולוגיות מתפתחות כגון: ביוטכנולוגיה, רובוטיקה, מדעי הטבע, טכנולוגיות ממשק וניסיונות ליצירת בינה מלאכותית, הם מתעניינים במחקרים ובטכניקות עדכניות  או מבקרים את ההשלכות החברתיות של המחקר.

שרלוט קארון (Charlotte Caron) אמנית צעירה מצרפת. יוצרת בני כלאיים, הן מבחינה טכנית והן מבחינת נושאי העבודה, היא מציירת על גבי צילומים, סוג הכלאה עכשווי שיוצר טשטוש בין גבולות האמנות המסורתית וממזג טכניקות אמנויות שונות כגון: ציור, פיסול, קולנוע, אדריכלות, ורקוד או  הכלאת אמנות ויזואלית עם דיסציפלינות אחרות, כגון מדעי טבע, תעשייה, טכנולוגיה, ספרות, תרבות הפופולרית, או פילוסופיה. צורות אמנות היברידיות המבקשות להרחיב את אפשרויות הביטוי האמנותי. אך קארון לא מסתפקת בטכניקה היברידית ליצירה אינטגרלית אחת.  בציוריה היא מתמקדת במורכבות הטבע האנושי המתורבת והפראי. היא בוחנת את הנטייה העתיקה להאניש בעלי חיים וגם את החלומות של בני אדם להפוך לחיות. היא מציירת בצבעי אקריליק פרצופי בעלי חיים על דיוקנאות מצולמים של אנשים כאילו היו מסכות. וכך מקבל בעל החיים הבעה אנושית ואילו האדם הופך חייתי.

פטריסיה פצ'יניני ,(Patricia Piccinini)אמנית אוסטרלית עכשווית שעובדת במדיות שונות, ומשלבת בעבודותיה פיסול ווידאו. עוסקת בעיקר בהשלכות האתיות של הנדסה גנטית.  יצירותיה הם מגוון מוזר של יצורים מהונדסים גנטית, ספק בעלי חיים ספק בני-אדם בעלי צורה והבעה אנושית להפליא. היא משתמשת בחומרים כמו סיליקון, עור ושיער אדם ומשווה להם מראה ריאליסטי כה משכנע עד כי נדמה שיצורים כאלה אפשריים פטריסיה בוחנת את הקשר בין המדע והטבע, אמנות ואיכות סביבה ויצירי הדמיון המטרידים שלה, המעוררים לא אחת  תגובות קשות ושנויות במחלוקת, מבקשים לשקול עולם חדש ומוזר של מוטציות הנובעות מניסיונות ביו-טכנולוגיים.  

הפסל הסיני Liu Xue  ממשיך מסורת ארוכה של יצורים היברידיים מוזרים. הוא יוצר הכלאות בין בני אדם לבעלי חיים כשלכל היצורים ראש  וגוף אדם המחובר לאברים של בעלי חיים. גבר עם כנפי עטלף זעירות, אישה העומדת על כרעי תרנגולת, או איש בעל כרס ענקית הנשען על רגלי צפרדע ומהרהר במצבו. צורת הגוף הנבחרת והחיבור לבעל החיים נובעת לרוב מהדמיון הפיסי שלהם כך מתחבר גבר כבד גוף לכלב ים ענק, גבר צנום מחובר לכלב רוח כחוש, או אישה דקת גזרה לרגלי ציפור,  אך לפעמים החיבורים מפתיעים דווקא בחוסר הפרופורציות שלהם. כמו גוף אדם בעל כרס ענקית מחובר לזנבו הזעיר של סוסון ים. הפסל הצבוע והגימור המוקפד משווה להם מראה כה ריאליסטי עד כי נדמה שיצורים כאלה אכן קיימים במציאות. וכשמתבוננים בפיסול הגרוטסקי סוראליסטי של Liu Xue  קשה להחליט אם לצחוק, להירתע או להזדהות. אף אחד מיצורים ההיברידיים האלה לא נראה מאיים במיוחד, כוחם נובע מהיכולת שלהם לגרום לנו להרגיש לא נוח עם גוף האדם, הם מדגישים את נקודות התורפה ואת ופגמים שלו. והם מזכירים לנו כי חרדה הנובעת ממראה גופינו וההופעה שלנו היא תחושה נפוצה בקרב כל האנשים.

האמן הישראלי אלי גור אריה מצטרף לשורת האמנים היוצרים בני כלאיים. יצורים היברידיים וחייזריים של חי-צומח-דומם, איברים מעולם הטכנולוגיה שמשתלבים בדמויות ספק אנושיות או חייתיות. פסליו עשויים בעבודת יד, מגולפים, מצופים, מלוטשים, יצוקים וצבועים  בתהליך עבודה מורכב.בעולם דמיוני המורכב מהמוני פריטים שנראים כלא שייכים זה לזה, הוא יוצר מוטציות בין הטכנולוגי לאנושי, בין המכני לחייתי, בין טבע לתרבות.הטכניקה שבה הוא משתמש גם היא סוג של שעטנז בין גילוף ידני בקלקר ליציקה  מחומרים מורכבים כמו סיבי זכוכית, פוליאסטר וסיבי פיברגלס.וכמו ביצירה הסוראליסטית המפורסמת של דאלי, "הלובסטר והטלפון", גם הוא מצרף לפסלים שלו חפצים מן המוכן: מנורות, מנועים, רמקולים וכבלים מסוגים שונים.עולם הדימויים שלו לקוח מהטלוויזיה, מספרות מדע בדיוני, מעולם הפרסום והמדע. בכך הוא מצטרף לסוג אמנות היברידית עכשווית המשלבת טכניקות מגוונות עם אובייקטים שהקשר ביניהם נראה מקרי בהחלט.כמו יצירות היברידיות אחרות גם העבודות של אלי גור אריה גורמות  לסקרנות, להתפעלות מכושר הדמיון  הפורה, מההקשרים הבלתי צפויים  ומהגימור ההיפר ראליסטי המוקפד שלהן. עם זאת החיבורים המורבידיים מעוררים תחושת אי?נחת, וגורמים להרהור נוסף על היום שבו הטכנולוגיות המתקדמות ייצרו עולם חדש זר ומוזר  שלא ברור מהם תוצאותיו ואיך אנחנו משתלבים בו.