שכונת הארלם המפורסמת, השוכנת לה בעיר ניו יורק, בינות לנהר הארלם- Harlem המזרחי, לנהר הדסון-Hudson המערבי בצפון העיר ניו יורק, ומשמשת כמרכז המגורים הגדול ביותר לתושבים אפרו-אמריקנים (בירת השחורים של מנהטן). מהדהדת בתוכה מילים רבות בינהן דוחק, עוני, פשע, אלימות, מרד השראה ומוסיקה. מבין הרחובות הצפופים האלו והבניינים המתפוררים יצאו אמנים, משוררים, מהפכנים, פוליטיקאים, סופרים ומוסיקאים מחוננים ששינו את פני ההיסטוריה, והביאו בשורה בלתי מתפשרת, חריפה ומרגשת לעולם. גלגולים רבים ספגה השכונה המיוחדת הזאת, שהקנו לה את אופייה הייחודי. הארלם כמו חתולת רחוב מלאת ניסיון, נפלה וקמה שוב ושוב על רגליה. באם אתם מבקרים בניו יורק, חובה עליכם להציץ אל הפינה החשובה הזאת ולדמיין איך קצב הסווינג המשוגע פעם בסימטאות הללו בלילות של התעלות רוח לצד סכנה.
היסטוריה והתפתחות- בתחילת דרכה הייתה הארלם התיישבות קולוניאלית חקלאית, שהוקמה ואוכלסה בשנת 1658 על ידי מתיישבים הולנדים ולאחר מכן משכה אליה גם צרפתים פרוטסטנטים שמצאו בה פוטנציאל רב, אלה קראו לה Nieuw Haarlem על שמה של העיר הארלם Haarlem בהולנד. מתיישבים אלה נתקלו בהתנגדויות חריפות מצד ילידי המקום האינדיאנים (מעניין למה) דבר שהוביל לרבים מהם לנטוש את המקום, עד שבשנת 1664 לקחו האנגלים (איזו הפתעה) את החוזקה על הישוב ושינו את שמו לHarlem כך שישמע יותר אנגלי בפיותיהם. הישוב הארלם החל להתפתח והפך למקום בעל איכות חיים גבוהה, חקלאות מפותחת ועשייה. בשנת 1820 התגוררו במקום כ91 משפחות בינהם משפחת רוזוולט שלימים צמח ממנה הנשיא פרנקלין דילאנו רוזוולט, נוסדה כנסיה, בית ספר לילדים וספריה קטנה. החלו תכנונים ועבודות בניה של תשתית רכבות המקשרת בין הארלם לעיר ניו יורק, כדי להקל על הגישה שהייתה מסורבלת ואף בלתי אפשרית בימות החורף בהם הנהר קפא. בין השנים 1850 ל1870 החלה מגמה של היתדרדרות בישוב עקב ירידת פוריות האדמה והפסקת הגידולים החקלאיים, אדמות רבות הוצעו למכירה פומבית, וערך הקרקע צנח באופן דרסטי.
במהלך מלחמת האצמעות של אמריקה, בשנת 1977 כבשו האמריקנים את אדמת הארלם מידי האנגלים בניצוחו של ג'ורג' וושינגטון והחלו בפיתוח מואץ של איזור מנהטן ופרבריה. בשנת 1880 החלה בניה מואצת של בתי דירות ובניינים, בית אופרה ומגרשי פולו (מגרש הבית של הניו יורק יאנקיס כיום). המחשבה הייתה שעם סיום בניית הרכבת התחתית המחברת במהירות בין הפרברים ללב ניויורק תהייה התעוררות ונהירה המונית לשכונת הארלם שבאופן טבעי סופחה כאחת משכונות העיר ניו יורק. אולם עיקובים ובעיות בהפעלת הרכבת גרמו לערך הנדלן לצנוח, בניגוד לציפיות הדירות לא נחטפו ובניינים רבים נותרו ריקים, דבר שפתח הזדמנות לאוכלסיות מהגרים מעוטות יכולת להשכיר את הדירות במחירים שווים לכל נפש.
המהגרים הראשונים היו יהודים שהגיעו ממזרח אירופה לניו יורק וראו פוטנציאל עצום להתגורר בשכונה כצעד בדרכם להשתלבות בחברה האמריקנית. בזמן קצר ביותר (1917) היגרו למעלה מ150,000 יהודים, גילויי אנטישמיות ושנאה החלו להישמע. במקביל רבים מבעלי הנכסים לא הצליחו למצוא דיירים לבנים והחלו לעודד השכרה של שחורים. הדבר גרר הגירה המונית של שחורים שרצו להתקרב למקורות הפרנסה, ולקבל חינוך טוב לילדים. כמו כן ברחבי מנהטן "הלבנה" בעלי הדירות לא איפשרו לשחורים לשכור דירות או להתגורר במרכז. בשנת 1920 35% אחוז מתושבי מרכז הארלם היו שחורים, וב1930 האחוזים זינקו לכ70% שחורים בליבה של השכונה. ככל שהגיעו יותר שחורים, עזבו יותר לבנים, עד שבשנת 1930 נותרו רק כ5000 יהודים בהארלם, בו בזמן החלו לאכלס את השכונה מהגרים איטלקים, אירים ופינים אך גם הם המשיכו בדרכם צפונה זמן לא רב לאחר מכן.
עם הנהירה האדירה של השחורים לניו יורק, התעוררה שנאה גדולה והחלו ננקטים צעדים גזעניים קשים בניסיון לעצור את ההגירה השחורה, מחירים שונים הוצעו לדיירים לבנים מלשחורים, חדר למשפחה לבנה מהמעמד הבינוני במנהטן עלה כ7 דולר, לשחורים אותו שטח דירה בהארלם עלה 10 דולר. ב1965 הוצעו דירות לשחורים במחיר פי שתיים או שלוש מלבנים. שטח השכירות היקר הוביל למצב בו נדחקו משפחות רבות בדירה קטנה, כמות האנשים למטר מרובע הייתה גבוהה ביותר ונוצר דוחק נוראי שהוביל למחלות, אלימות ופשע רב, גם מצב הדירות הורע, בניינים התיישנו ולא זכו לשיפוץ, קירות התקלפו, החימום לא פעל בימי החורף הקפואים, רטיבות, קור, ותנאים סניטריים קשים. בניינים שהתפוררו הפכו ל"מעורות סמים והימורים", אחוז הרציחות הרקיע שחקים (בשנת 2007 נרשמו 2000 מקרי רצח!) דבר שהוביל למשפחות חד הוריות רבות או להתייתמות מוחלטת, הרחובות הפכו למקום מסוכן להסתובב בו, סמים כמו קראק קוקאין והרואין הציפו את הרחובות, מתוך 30,000 מכורים לסמים ברחבי העיר ניו יורק כ20,000 מתוכם חיו בהארלם, כנופיות, אונס וגניבות רבות התרחשו מידי לילה, הכאוס שלט בכל.
בשנות ה90 נקט ראש העיר של ניו יורק רודולף ג'וליאני בפעילות אינטנסיבית למען מיתון חיי הפשע בהארלם וטיפוח הבניינים והדירות כדי לאפשר מגורים ראויים. שעות עוצר, כוח משטרתי גדול שפעל בכל שעות הלילה ואכיפה מסודרת וקפדנית אחר החוקים בין השנים 1990 ל2001 עד לסוף כהונתו, אכן גרמו לאחוזי הפשע, הפריצות, והאונס לרדת באופן דרסטי. ועודדו אנשים עמידים יותר לשוב אל השכונה ולהעלות את רמת החיים שבה.
צמיחה אמנותית ותרבותית מתוך קשיי החיים- בשנות ה20 החלה פריחה תרבותית אדירה שלימים נקראה ה"הארלם רנסנס", מועדונים ומקומות בילוי נפתחו בסימטאות, המוסיקה וההשראה הרקיעה שחקים, קצב הסווינג המהיר והמדבק בקע החוצה דרך דלתות המועדנים הומי האדם ואפופי העשן, החיים התנהלו במחתרת של מקומות בילוי, רבים ממקומות הבילוי היו פתוחים ללבנים בלבד בזמן שהמוסיקה והבידור בוצעו שחורים בלבד. המפורסם שבמועדוני הארלם הוא כמובן הקוטון קלאב- The Cotton club מועדון מצליח ופופולרי בו הופיעו כל המי ומי של עולם הבלוז והג'אז, שמות גדולים כמו המלחין והפסנתרן הגאון דיוק אלינגטון, הזמרת שוברת הלבבות הנצחית בילי הולידיי, נגן הסקסופון קולמן הוקינס, הזמר ונגן החצוצרה לואי ארמסטרונג, המתופף קאונט בייסי ועוד רבים המהווים את אבני היסוד ומעוררים את השראתם של רבים עד היום. מועדונים מפורסמים נוספים היו ה-Renaissance Ballroom וה-Savoy ballroom. לצד מקומות מאורגנים התנהלו מסיבות פיראטיות מחתרתיות שהציעו אלכוהול לא חוקי, וריקודים למוזיקה חזקה. כל מי שהופיע למסיבת רחוב כזאת שילם סכום נמוך שאיפשר למארגני המסיבות לשלם את השכירות החודשית.
מלבד סצנת המוסיקה פרחה לה גם תרבות התיאטרון תאטראות רבים נפתחו חלקם ממוסדים וחלקם מחתרתיים כגון the New Heritage Repertory Theater, National Black Theater- Lafayette Theater, Harlem Suitcase Theater, ועוד, שחקנים רבים היגרו לשכונת הארלם חיו ויצרו בה. בינואר 1934 נפתח תיאטרון אפולו-Apollo Theater המפורסם ובשנת 1936 הגיע הבימאי אורסון וולס והעלה בתיאטרון לפייט לראשונה אי פעם את המחזה "מקבת השחור" ששוחק על ידי שחורים בלבד.
קולות לשינויי חברתי ומרד- לאורך כל המאה ה20 פעלו כוחות למען שינוי חברתי בהארלם בפרט ובניו יורק בכלל, קבוצות שהתאגדו למען האוכלסיה השחורה, פעלו להילחם בשיעורי האבטלה, בגזענות, באפליה ובהעלאת המודעות לנזקי הסמים והפשיעה. הפגנות ענק אורגנו ברחובות, לעיתים אלימות מאוד, היתקלויות עם המשטרה, הריסה וניפוץ בתי עסק. זעקה זו של מאות אלפי אנשים אל מול חוסר הצדק הנוראי ההתנהל מצד העירייה, הוביל לשיפור משמעותי לאין שיעור, בין 1950 ל1970 השתפרו תנאי החיים במידה רבה, נפתחו בתי ספר וכנסיות, המודעות לחשיבות החינוך עלתה, התנאים הסניטריים שופרו, נעשתה הדברה אינטנסיבית כנגד מזיקים שונים בבתי הדירות, הותקנו אמצעי חימום לחורף והבניינים שבו להיות מתוחזקים באופן שוטף.
מה לראות ואיפה?- כאשר אתם מגיעים ברכבת התחתית לרחוב 125 המפורסם והארוך ברחובות הארלם, התחילו את המסע בהתבוננות בחיי היום יום הסואנים, במוכרי הציורים האפריקנים הפזורים להם, במוכרי התכשיטים והשעונים הלא חוקיים שיתקפלו למראה שוטר בפחות ממצמוץ עין. לאורך הרחוב הפופולרי הזה נמצאות חנויות רבות של הכל מהכל- מוסיקה, ביגוד, ספרים וכמובן מבצבצות להן מסעדות, בתי קפה ומרכזי בילוי שונים ומשונים. האוכלוסיה הרב גונית השוטפת את הרחובות מכל מין וצבע מעניקים רוח קוסמופוליטית למקום.
אם אתם בעינייני תרבות אל תפספסו את הופעות תיאטרון החובבים המסורתי המתקיים מידי יום רביעי בתיאטרון אפולו-Apollo Theater, מחיר הכניסה עומד על כ15 דולרים לערב, ובדרך כלל יכללו גם סיורים והסברים מפורטים על המוסד ממנו יצאו ג'יימס בראון והזמרת הנפלאה לורין היל. מופעי מוסיקה וריקודי סווינג מתנהלים דרך קבע בערבי שני במועדון הCotton club , מועדון הלנוקס- Lenox Lounge שהשתתף בסרט "אמריקן גנגסטר" עם דנזל וושינגטון מציע ערבי מוסיקה חיה ומשקאות, ההופעות משתנות כל הזמן, רצוי לברר מראש מה מתרחש בכל ערב, מחיר הכניסה נע סביב 20 דולר לערב ומינימום שני משקאות.
אם מתחשק לכם לצלול לעולם הדת המקומי אתר מעניין נוסף הינו הכנסייה הבפטיסטית- Abyssinian Baptist Church מידי יום ראשון בין השעות 09:00 ל11:00 מתנהלים טקסים קדושים, יש לבוא בליבוש צנוע ולא לצלם בזמן הטקס. כמו כן אין אפשרות לעזוב במהלך הטקס שאורכו כשעתיים, הכנסייה מאוד קפדנית בשמירה על קדושת המקום וכיבודו.
אם הבטן מקרקרת מומלץ ללכת למסעדה המפורסמת ביותר בהארלם, מסעדת אוכל הנשמה של סילוויה- Sylvia's Soul Food. המונח soul food מלבד הקונוטציה הנעימה שהוא מחולל בגוף, הכוונה היא למטבח אמריקני-אפריקני המשלב בישולים ששורשיהם באפריקה. המסעדה נוסדה בשנת 1962 על ידי אישה אמיצה בשם סילוויה וודס-Sylvia woods ולאורך השנים סעדו בה את ליבם אישים מפורסמים רבים החל מנלסון מנדלה ועד לביל קלינטון. המסעדה נמצאת ב -328 Lenox Avenue מספר טלפון לבירורים-
Harlem Extra Tip- מידי קיץ בחודש אוגוסט מתרחש לו ארוע מקסים הנקרא הארלם וויק Harlem Week. במשך שבוע שלם מתקיימות להן ברחבי שכונת הארלם והעיר כולה עשרות הרצאות, מפגשים, הופעות מוסיקה ומחול, ארועי ספורט והקרנות סרטים סביב ההיסטוריה של השכונה והאוכלסיה האפרו אמריקנית המתגוררת בה. הרחובות מתמלאים במוסיקה, ריקודים וחגיגות נהדרות. שבוע הארלם מפורסם בכל העולם ופוקדים אותו אלפי משתתפים מידי שנה. מומלץ!
אם אתם רוצים לשקוע במחקר אחר התרבות השחורה בהארלם קחו את עצמכם להציץ בספרייה זו הנקראת Schomburg Center for Research in Black Culture , המרכזת בחובה מידע עשיר הכולל נאומו המלא של מרקוס גארווי, כתבים של מלקום אקס, ג'ון קלארק ועוד. הספריה ממוקמת ב Malcom X 515 Boulevard.
