וירא תשעז, כחום היום 

ערש"ק פרשת וירא אליו ה, באלני ממרא תשע"ז

בפרשת לך לך נאמר לאברהם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל-הארץ, אשר אראך. מסביר רבי נחמן לך לך ענינו הליכה "לעצם האמת שלך, המושרש בך, שרק זה נקרא אני" .

לך לך ענינו הליכה, חיבור אל  ויאמר אלהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו חיבור אל צלם ודמות של הקב"ה באדם. האדם צריך שיעזוב את אשר מונע אותו להגיע אל האני שבו לעצם האמת שבו. לעזוב את אשר מרחיקו מ בצלמנו כדמותנו.

לאחר לך לך מגיעים אל הארץ אשר אראך, זוכים להגיע לידי וירא אליו ה', אומר רבי נתן "זוכים להתגלות האלוקית שבאדם עצמו

ההגעה למדרגה זו אינה קלה, הגעה למדרגה זו מצריכה מעבר המציאות של והוא ישב פתח-האהל כחם היום היינו מציאות המקשה על ההגעה לוירא אליו ה'. מקשה על התגלות אלוקית.

הישיבה בחום היום משמעותה לא לוותר, למרות הקשיים לשאוף אל האני שבי, אל בצלמנו כדמותנו. זוהי האמונה.

אומר רבי נחמן מי אשר, בשל "חום היום" שב לאחוריו, אמונתו הינה אמונה נפולה.

אומר רבי נחמן "מי שחושב על תכליתו הנצחי באמת וחס על חייו באמת , אינו שב לאחריו".

המאור עיניים, האדמו"ר מצרנוביל, אומר לא נאמר וירא ה' אל אברהם, אלא וירא אליו ללא ציון שמו. זאת לומר שמדרגה זו של וירא אליו ה', הינה לכל אדם.

לכל אדם אשר מקיים בחינת לך לך ובחינת יושב כחום היום.

אומרת התורה וירא אליו ה, באלני ממרא; והוא ישב פתח-האהל, כחם היום.  ב וישא עיניו, וירא, והנה שלשה אנשים, נצבים עליו; וירא, וירץ לקראתם מפתח האהל, וישתחו, ארצה.  ג ויאמר:  אדני, אם-נא מצאתי חן בעיניך--אל-נא תעבר, מעל עבדך.  ד יקח-נא מעט-מים, ורחצו רגליכם; והשענו, תחת העץ. 

רש"י במקום או' "היה אומר לקב"ה להמתין עד שירוץ ויכניס את האורחים.

אברהם מקיים את לך לך. מל עצמו, בציווי אלוקי, עדיין כואב את המילה, יושב בחוץ בחם היום, אינו מוותר ומצפה להתגלות אלוקית, וכשזוכה סוף סף להתגלות אלוקית, אומר לאלוקים תמתין אני כבר חוזר.

כיצד עוזב אברהם את הקב"ה ופונה לאורחים בשר ודם ?

רב יהודה  בשמו של רב במסכת שבת  אומר גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה.

מסביר הרב קוק "נפלאה היא מצוות הכנסת אורחים... עוד יש בה משום הארה ניצחית שהנקודה היותר טהורה והיותר טובה שבאדם מתגלה... כשהיא פוגשת את המבט של האהבה של חן ושל הידיות של האחים.... הנותנת חיים נצחיים להאישיות, הפועלת לחשוף את האורה האצילית הזאת הקיימת עדי עד".

אומר הרב קוק הכנסת אורחים היא המראה להיות האדם בחינת לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל-הארץ, אשר אראך.

זוהי התגלות בצלמנו כדמותנו. זהו גילוי הצלם והדמות האלוקית הנמצאת באדם.

אברהם אינו עוזב את הקב"ה, אברהם מתחבר ביתר שאת אל הקב"ה.

אברהם אומר לאורחים יקח-נא מעט-מים, ורחצו רגליכם, אומרת הגמ בבא מציעא אומרת בשכר יוקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים

מה המיוחד במים אלו

 של אברהם שבגינם זכה עם ישראל למים בדרכו במדבר.

כשמתה מרים אומרת התורה ותמת שם מרים, ותקבר שם. ולא-היה מים, לעדה

הסביר לי הרב משה לוריא זצ"ל, ראש ישיבת שער השמים בי-ם. יש דברים אשר בעיתם  גוברים על קבלת פני שכינה.

"עזיבת השכינה" לצורך מעשה שענינה הוא מהותה של  שכינה, מהווה שמחה גדולה בשמים. זהו קיום מהות ענינה של בראית העולם, בחינת מלכותך, מלכות כל-עלמים.

וירא אליו ה'.... באלני ממרא. שאלו חז"ל במה זכה ממרא שהתגלות זו לאברהם תהיה במקומו, עונים חז"ל שנתן לאברהם עצה למול את עצמו.

אברהם לאחר הציווי על המילה הלך ושאל את ממרא האם לקיים הציווי.

שואל הרב קוק, "איך ייתכן על ראש למאמינים שישאל עצה אם ימלא דבר ה', ולא מצינו ששאל עצה על שאר הנסיונות". 

עונה הרב קוק "...שנתירא פן על ידי המילה לא יהיו בני אדם מצויין אצלו באשר יראוהו נפרד מהם... ודבר זה יהיה מנוגד לכל תכלית מעשיו, שכיוון לקרוא בשם ה אל עולם....

עצת ממרא שאין להתחכם על דבר ה יתברך, כי עצת ה וחכמתו גדולה מאוד מדרך השכל האנושי.

מסביר הרב קוק, אברהם ענינו לקרב את בני האדם להכיר בבורא עולם, באם ימול עצמו יש וירחקו העולם ממנו, בשל היותו שונה מהם, ולא יוכל לקיים מהותו, לקרוא בשם ה' אל עולם. עניה לו ממרא אין להתחכם על דבר ה כי-גבהו שמים, מארץ--כן גבהו דרכי מדרכיכם, ומחשבתי ממחשבתיכם

 כחם היום

שבת שלום

דויד לקס _אמת