מדינת ישראל תחת זכוכית מגדלת מדינות העולם
ישראל של היום עומדת במבחן מתמיד מול הרבה מדינות אחרות בעולם, בכל הנוגע אל שמירה על גבולותיה, אולם יתר על כן בכל הנוגע לתדמיתה כמדינה דמוקרטית. ישראל נחשבת למדינה המערבית יותר מבין שכנותיה במזרח התיכון, אולם הסכסוך הישראלי פלסטיני שם את ערכי ונהלי מדינת ישראל תחת זכוכית מגדלת. מדינות העולם טוענות שאם ברצונה של ישראל להיחשב מערבית ומפותחת, הרי שגם ערכיה צריכים לעמוד בכללי המשפט הבינלאומי. הסכסוך הכי פופולארי, שעל פיו נוהגים לשפוט את מעשיה, הוא זה בין ישראל לפלסטינים בכלל, והפלסטינים בעזרה, בפרט. הטענה העיקרית כלפי המדינה היא שהמשטר הישראלי אינו נוהג בהגינות ובהומניזם מספיק כלפי העם הפלסטיני, ואף נוטה ליתר אגרסיביות.
המחאות כנגד ישראל רבות. בין המפורסמות שבהן, הן משלחות המשטים לעזה עליהם עלו פעילים בזמן תקופות המתח העזות בין ישראל לפלסטינים, כביכול במטרה לשלוח סיוע הומניטרי לעזה. ומכיוון שבאותם זמנים הייתה עזה נתונה במצור ימי הדוק על-ידי ישראל, המשלחות נעצרו ונהדפו. המטרה העיקרית במשלחות, ככל הנראה, הייתה עלייתן לכותרות ערוצי התקשורת העולמית. עוד מלפני שהמשטים יצאו לדרכן, וגם אחרי שנעצרו, הן יצרו ביקורת בכל העולם כנגד ישראל.
משפט גב' מגוואייר – ערר כנגד צו הרחקה מישראל
בספטמבר 2010, משלחת יזומה של נשים לקידום שלום וצדק ברחבי העולם, ניסתה להגיע לישראל. מטרתן, לפי דברי הארגון, הייתה לדבר עם נשים ישראליות ופלסטיניות. אך לא כולן הצליחו להיכנס לישראל. אחת מהפעילות שסורבה כניסתה היא מייריד מגוואייר, אזרחית אירלנד כלת פרס נובל לשלום, שפועלת כבר שנים רבות למען שלום ברחבי העולם ופעילה אקטיבית למען הפלסטינים שבעזה.
מגוואייר סורבה להיכנס לישראל, מכיוון שנמצא ברישומיה שהיו לה שני צווי הרחקה מביקוריה הקודמים בישראל. גב' מגוואייר לא קיבלה את החלטת ביקורת גבולות בעניינה, לכן עתרה כנגד החלטה זו. טענתה הייתה כי סיבת סירוב הכניסה לארץ לא הייתה קשורה לצווים שניתנו לה, אלא להשתתפותה כשנה קודם לכן במשט מקפריסין לעזה. עוד טענה כי הצווים המיוחסים אינם בעלי תוקף, זאת מהסיבה כי חוק הכניסה לישראל קובע שיש למסור לכל מורחק את צו ההרחקה – לכן צווים אלו לא היו תקפים בשל אי קיום דרישת המסירה. מעבר לכך, טענה גב' מגוואייר, שהיא ידעה על קיומו של צו אחד בלבד כנגדה, והכחישה שהיו שני צווי הרחקה.
משרד הפנים התנגד לכל טענותיה בבית המשפט. נציגי משרד הפנים הציגו בפני בית המשפט את הצווים האמורים, אשר לפי הצהרת נציגי משרד הפנים, ניתנו לה, אך היא סירבה לחתום עליהם.
העתירה של גב' מגוואייר סורבה על פי חוק הכניסה לישראל
בתום הדיונים והטיעונים המשפטיים קבע השופט חד משמעית כי גב' מגוואייר הייתה מודעת לקיום שני הצווים, לרבות פנייה עצמאית לגורמים בישראל בכדי לבדוק האם היא מנועה מלהיכנס לישראל, ואפילו אמירה של סגן השגריר האירי שבה הצהיר על קבלת צווי ההרחקה בביקורה הקודם. מבחינת חוק הכניסה לישראל, מי שניתן כנגדו צו הרחקה, חייב לצאת מישראל ולא לשוב כל עוד לא בוטל הצו. ומכיוון שצווי ההרחקה שלה בתוקף עד 2020, קבע השופט, שסירוב כניסתה לארץ נעשה כדין, לפיכך גב' מגוואייר לא תוכל לחזור לארץ כל עוד לא בוטלו צווי ההרחקה. עוד קבע השופט כי העותרת הייתה מודעת לבעייתיות של ניסיון כניסתה לישראל, ואף וידאה זאת מראש ולא ניסתה להגיש בקשת ביטול איסור הכניסה לישראל. גב' מגוואייר בכל זאת החליטה לנסות להיכנס לישראל, ובכך נטלה על עצמה סיכון.
חשיבות החלטות בית המשפט בנושא סירוב כניסה לישראל
השופט יכול היה לדחות את העתירה של גב' מגוואייר על הסף, עקב חוסר ניקיון הכפיים שלה, אבל בכל זאת בחר לבחון את הדברים כשלעצמם, אולם בסופו של דבר דחה כאמור את העתירה על בסיס הראיות שהוצגו. לישראל, כמו לכל מדינה בעולם, יש את הזכות המלאה להגן על גבולותיה, בהתאם לחוקי המדינה.
עורך דין הגירה לישראל - בדיקה מראש האם קיים צו איסור כניסה לישראל והגשת עתירה אל בית המשפט
עורך דין אשר עוסק בהתנהלות משפטית מול משרד הפנים יכול לבדוק מראש האם קיים כלפי אדם צו הרחקה או הגבלה על כניסה עתידית לישראל, זאת במטרה למנוע מצב לא פשוט של סירוב כניסה לישראל בגבול. משרד הפנים, רשות ביקורת גבולות פועלת על מנת לשמור על גבולות מדינת ישראל ולמנוע כניסה של גורמים עויינים, אולם הרשות המנהלית מחויבת לפעול על פי חוק בהתאם לכללי המשפט המנהלי של סבירות ומידתיות. ההחלטה המנהלית בנושא מניעת כניסה לישראל חייבת לעמוד בסטנדטים של החור ונתונה לביקורת שיפוטית של בתי המשפט המוסמכים.
יהושע פקס, עורך דין במשרד כהן, דקר, פקס, ברוש - משרד עורכי דין בתל אביב וירושלים
