מאז ימי קדם היה מאבק בין המינים. הגברים היו דומיננטיים, והמציאו את מרבית ההמצאות שקידמו את האנושות. אבל הם גם יצרו תחרות קשה בניהם, שהובילה להרבה מאבקים ומלחמות. הנשים, לעיתים נדירות יכלו לטעון לקידום האנושות, אבל המציאו דמגוגיה, שלפיה, באופן מחשבתי יש להן השפעה, ותמיכתן - למעשה מקדמת את הגבר בעולם. בלעדיהן - לא ניתן להיתקדם, ולכן הן רוצות גם קרדיט על ההישגים שהיו. גולת הכותרת בויכוח הזה הוא ההוולדות, שבנושא הזה הן טוענות לעיקר הקרדיט. הגבר הופך לדמגוג, וגורס שאי אפשר בלעדיו, למרות שהחלק שלו בהוולדות קטן וקל יותר. הכל הסתכם לויכוח בלתי אובייקטיבי, שבו כל צד טען לזכותו, ומי שטען לזכותו של הצד השני, עשה זאת מתוך אינטרס אישי.
התרבות הינה מבוססת שפה, וכוללת בתוך המילים, הביטויים ואופן החשיבה, את ראיית העולם של אותה התרבות. לכן, כיוון שאותה המציאו בעיקר גברים, הם הטביעו בה את צורת החשיבה הגברית, מה שמקנה לגברים ייתרון גדול, ואת הרגשת העליונות. אז, הנשים, יצאו למאבק כללי בשפה התקנית המקובלת, וגרסו, שהגברים כיום לא זכאים לניצחון שהושג ע"י הגברים העתיקים, אלא רק רוכבים על הישגים שלהם. הישגים אלו, הושגו ע"י כך שלגבר יש יותר כוח פיזי, ולזה היה יותר חשיבות בעבר, מאשר היום. הן אמרו שכיום, צריך לשנות את זה, וכל מה שמפריע זה התרבות שנשתרשה בתודעת הציבור. לכן, כיוון שתרבות מבוססת שפה, הן גרסו שהן ימציאו שפה משלהן, שבנוייה מצורת חשיבה נשית, ואז - הן לאט לאט ידריכו את השפה הזאת אל תוך הציבור.
השפה הזאת היא הישג רוחני, שיצור היררכיה חדשה, שבראשה יעמדו אלו שהמציאו, פירסמו או הדריכו את השפה החדשה הזאת. השפיות בחברה היא מדד לא אובייקטיבי, ומושתת הסכמה של מה שנחשב הגיון בריא ומה - לא, ולכן ההגיון של השפה הזאת, בשלבים הראשונים נחשב לבלתי בריא, ואנשים שחשבו בצורות המדוברות הוגדרו חולי נפש. אבל, בגלל שהקבוצה של התומכים בשפה הזאת בהדרגה הפכה ליחסית גדולה והתחילו להופיע אנשי מקצוע (בד"כ נשים) שמצודדים בה, לאט לאט, נוצרה לגיטימציה מסויימת לצורת החשיבה הזו. הבעייה היא, שהתרבות הזאת, יוצרת הבדלים בכל המושגים המקובלים, שלפיהם התרגלה לחיות החברה, כגון חוק, צדק, מוסר, מצפון, יחסים בין זוויגים וכו'.
לתרבות הזאת יש נטייה לסובייקטיביות, חוסר שיוויון, חוסר הגינות, שחיתות, הגזמת בחשיבות של רגשות, נקמנות על מחשבות או מילים, גריסה על יכולת ניבוי עתיד, גריסה על קיום הגורל ושהוא נקבע ע"י בני אדם, תמיכה בעריצות רוב, תמיכה בביצוע עוולות מכוונות מתוך נקמה, תקיפה מתוך אינטרס, היעדר פלורליזם, קיטלוג פוגעני של בני אדם לפי קטגוריות. באופן ברור ניתן לומר, שהתרבות הזאת, היא איננה נאורה, לא שיוויונית ולא חותרת לצדק, כשנקמה רגשית, היא המניע המרכזי שעומד מאחוריה.
