טבעונות זה הרבה יותר קל ממה שאתם חושבים 

אורח חיים טבעוני, במיוחד בישראל, הוא הרבה, הרבה יותר קל ממה שנתפס באמונה הרווחת של רוב בני האדם.

במהלך השנים האחרונות, הקריאה להפחתת הצריכה שלנו של מוצרים מן החי גדלה מאוד. במקביל לכך, ישנם המון בלוגים של מתכונים טבעוניים, אתרים על טבעונות, דפי פייסבוק וכו'. גם הכמות וגם מגוון הפריטים הטבעונים אשר זמינים בחנויות ובאינטרנט מתרבים מדי שנה. עסקים טבעונים חדשים נפתחים ומשגשגים יותר מתמיד, כולל בתי קפה, מאפיות, מסעדות, חנויות בגדים, חנויות באינטרנט ואפילו צימרים ובתי מלון המציעים ארוחות טבעוניות עשירות.

כן, אף פעם לא היה זמן טוב יותר לעבור לטבעונות וכשהביקוש לחלופות טבעוניות ילך ויגדל, זה רק ילך ויעשה קל יותר.

זה נכון שטבעונים חדשים נוטים למצוא את עצמם מתמודדים עם אתגרים חדשים, במיוחד בזמן הארוחות וזאת מכיוון שהחברה שלנו נותנת חשיבות רבה (אולי רבה מידי) לאוכל. הדבר בולט במיוחד במפגשים חברתיים ובזמנים של חגיגות, כאשר אכילה משותפת נחשבת כחלק חשוב מהאירוע וגורמת להנאה וכיף בקרב המשתתפים. באירועים שכאלו, כטבעונים, אנחנו לא תמיד מרגישים בנוח אך ברגע שאנחנו מקבלים שטבעונות היא צעד בלתי נמנע על נתיב של חיים מוסריים ואותנטיים, זה מהר נהיה ברור שחוויות של מבוכה חברתית ואי נוחות הן טריוויאליות בהשוואה למשמעות ולחשיבות שטבעונות מביאה עימה. כשאנחנו באמת מסתכלים על נושא בעלי החיים בכנות, אנחנו לא יכולים להימנע מלראות שזו זוועה מתמשכת בקנה מידה בלתי נתפס ולהתנגד לה זו חובה מוסרית שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנה.

מנקודת מבט זו, טבעונות היא שונה מאוד ממה שאנשים רבים מאמינים שהיא: בחירה אישית של סגנון חיים אשר מטילה הגבלות לא נוחות עלינו או שוללת מאתנו סיפוקים חושיים. עבור אלה מאתנו אשר נחושים להתמודד עם האמת ולדרוש צדק, הדרכתו של המצפון שלנו זה  בכלל לא משהו להתמרמר או לבכות עליו אלא משהו לחגוג ולהודות עבורו.

כמובן, תמיד יהיו אנשים שירגישו מאותגרים על ידי המחויבות של מישהו לטבעונות והניסיונות שלהם לדיון או ויכוח יכולים להיות מפחידים או לא נוחים לחוות. בהקשר הזה, הדבר הכי קשה בלהיות טבעוני היא הדבר הקשה ביותר לגבי החיים באופן כללי: אנשים אחרים. אבל ככל שהפופולריות של הטבעונות גדלה, הרבה יותר אנשים מתחילים להבין לגבי מה זה  ושלמעשה מחויבות לאי-אלימות היא משהו שיש לכבד ולא ללעוג לו.

עבור חלק מהאנשים שחושבים על טבעונות, הרעיון קשור בקשר בל יינתק עם הרעיון של 'לוותר על דברים': לוותר על העונג של מזונות אהובים או מסעדות אהובות, לוותר על פריטי לבוש, מצעים או ריהוט, לוותר על חוויות חברתיות מסוימות ואולי אפילו לוותר על חברויות וקשרים עם אלו שמחוברים עם התפיסה הנוכחית שלהם של בעלי חיים כאוכל. בהחלט, ישנה תקופת למידה ראשונית, שבמהלכה הרגלים החדשים מתבססים והטבעוני החדש עלול להיות מופתע או אפילו נדהם לגלות איך מוצרים מסוימים מן החי מוצאים את דרכם אל תוך חיינו. אבל בכל פעם שאנחנו מוותרים על פריט שאינו טבעוני לטובת חלופה טבעונית (או אפילו לטובת שום אלטרנטיבה, כפי שרבים מאיתנו עושים הרבה פעמים) אנחנו יכולים להרגיש מחוזקים על ידי הידיעה שלא הקרבנו את הערכים שלנו עבור משהו טריוויאלי כמו טעם, הרגל או נוחות.

ככל שהתנועה הטבעונית ממשיכה לגדול, אנחנו מתוגמלים עבור המחויבות שלנו עם עוד ועוד אוכל טבעוני טעים ובשפע, בזמינות הולכת וגוברת של בגדים ללא שימוש בבעלי חיים ואת ההשפעה על שוק של מגוון הולך וגדל של מוצרים טבעונים מכל סוג.

ככל שאנחנו יותר זמן טבעוניים, יותר נוח לנו להיות, עד שהדרך הישנה של הווייה הופכת לא רק ללא רצויה, אלא לכזאת שלא תעלה על הדעת. לתחזק את הטבעונות שלנו זה הופך לציווי מוסרי שמנתב את החלטותינו לא רק כלפי לעשות את הדבר נכון, אבל (וזה הרבה יותר חשוב) הרחק מלעשות את מה שאנחנו יודעים שהוא לא נכון. ככל שעובר הזמן, אנו מבינים שזה לא שהטבעונות שלנו הפכה לטבע שני לנו, אלא שהטבעונות היא למעשה הטבע האמיתי שלנו ולהפוך לטבעונים זה לא יותר מאשר להסיר מעלינו את ההתנהגויות הלא טבעיות שפעם תוכנתו לתוכנו על ידי עולם שהוביל אותנו לראות בעלי חיים חישתיים כ'דברים' שניתן להשתמש בהם.

דרך החיים הטבעונית שלנו הופכת רק לדרך חיים וכל אי נוחות נתפסת מחווירה לעומת השלווה והביטחון העצמי המוגבר שמקורם בידיעה שאנחנו חיים על פי הערכים שלנו. למעשה, מכיוון שטבעונות מאפשרת לנו סוף סוף להיות חופשיים מהקונפליקט הפנימי שמגיע מלקחת חלק בניצול ופגיעה בבעלי החיים, ישנה תחושה עמוקה ומתמשכת של הקלה עמוקה.