מאחורי הגלימה והשרביט 

כמנהל כשאתה קם בבוקר אתה עוטה עליך את הגלימה (הרכב, התפקיד, הסממנים החיצוניים), כאשר אתה מגיע אל משרדך אתה נוטל את השרביט (סממני הכוח של התפקיד). בכל בוקר הגלימה והשרביט הם חלק בלתי נפרד ממך ובעת ערב או בשעה בה אתה חוזר לביתך הסממנים החיצוניים נעלמים להם ומה שנותר הוא אתה !.
מי אתה כשאתה פוגש את עצמך? מהו המצפן הפנימי שלך שמנחה אותך בקבלת החלטות ובקביעת יעדים ? מהם הערכים האישיים והאוניברסליים שמנחים אותך? מהן החזקות שאותן אתה ממקסם בהצלחה? פועל ומצליח ? מהן החולשות שאתה נותן להן מקום של כבוד והן מכשילות אותך?
מנהלים בכירים ומצליחים עובדים עם החזקות שלהן. מנהלים שנכשלים הם אלה שפועלים עם החולשות שלהם.
את גידי פגשתי לראשונה לפני מספר שנים בסדנת תכניות עבודה למנהלים, שהעברתי בהנהלת החברה, בה כיהן כסמנכ"ל מצליח ומבטיח.

אם צריך לאפיין את גידי, ניתן לומר עליו שנולד מצליחן . גידי הוא כריזמטי ונאה, כשהוא מדבר, הוא מצליח לסחוף אחריו את הנוכחים, מקרין ביטחון וסמכותיות.

מסלול חייו עד עתה עבד נכון: קצין בצה"ל, לימודים אקדמיים לתואר ראשון ושני ותפקידי ניהול בשרשרת הניהולית, עד לתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי.

לפני מספר חודשים השבוע נפגשנו פעם נוספת. בשיחתנו הספיק גידי לספר לי שבשל צמצומים וחילוקי דעות עם המנכ"ל סיים את תפקידו בחברה לפני כשלושה חודשים.

תחילת השיחה הייתה סיפור עלילה מרתק שהזכיר בתכנו ובעטיפתו את הספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" . גידי פירט ברשימת מכולת מטורפת מסע לחיפוש עצמי של חופשה שלא חווה בשנות ה-20 לחייו. תרמיל על הגב, נסיעה להודו, ביקור באשראם בפונה.

אחרי כ-20 דקות של שיחה כ"מלכודת דבש" – שיחה נעימה ומתקתקה שאינה אומרת דבר, שאלתי את גידי מה בעצם אתה אומר? מה אתה רוצה שאני אבין ? טוב לך ? אתה מרוצה ? מה אתה מתכנן לעשות ?

זה היה השלב שבעבורי הוא תמיד הקשה ביותר. זה הרגע בו האדם היושב מולי נכנס פנימה לתוך עצמו ושואל את עצמו בהדהוד את השאלות ששאלתי אותו בקול רם.

בתגובה לשאלות ששאלתי את גידי, סיפר לי 3 סיפורים קצרים שגרמו לו להיפגש אתי:
בימים שלאחר הפיטורין- קיבל תמיכה וחיבוק מכל חבריו , משפטים כמו: עכשיו יש לנו זמן לקפה, בלי לחץ .

חודש לאחר ההודעה חש גידי כי הטלפון מצלצל פחות, המסרונים מתמעטים והיומן המופצץ הולך ומתרוקן. הזמן הפנוי תרם לגידי לקבל החלטה ולטוס לחופשה לחיפוש עצמי בהודו.
ההחלטה הובילה למספר חודשים של מסע מרתק משולב בטיול.
כשחזר גידי מהודו, מאושר ורגוע, בטוח בעצמו ובדרך החדשה שצפויה לו. גידי, הבטיח לעצמו כי חייו הולכים להיראות מעתה ועד עולם כמו הנסיעה להודו: רגוע, שליו, מדיטציה על הבוקר.
יומיים לאחר שובו בקפה של הבוקר עם דפנה רעייתו, בגינה בביתו. התבונן תוך כדי לגימת הקפה תמונה : דפנה ממהרת לעבודה, אך לא מספיק ממהרת, אחרי נשיקה ושתי לגימות מהקפה שאלה אותו רעייתו: "מה התכניות שלך להיום ? תבדוק מה המצב בבנק . דבר עם ניצה היא אמרה שהם מחפשים סמנכ"ל בחברה".
הזמן הזה בו פתאום הטלפון כברה לא מצלצל, היומן אינו עמוס, אין לחצים להיפגש אתך, יש לך כבר את כל הזמן שבעולם. המחר נראה כמו נצח. הדבר היליד שיכול לתרום לך ולהרים אותך אלו הן החזקות שלך, המצפן הפנימי שבעזרתו אתה מקבל החלטות.
האנשים שהיו מסביבך וחיפשו את הקרבה והנוכחות שלך, נועצו בך בכל דבר ובחנו מה דעתך בכל נושא. הם פתאום נעלמים.
אבנר הוא המנטור של גידי, הוא המנכ"ל הראשון שאצלו עבד, עם סיום לימודי התואר השני. אבנר היה שם תמיד ולגידי היה ברור שהוא תמיד יהיה שם בשבילו. בכל פעם שנפגשו הרגיש גידי מתמלא. הפגישה הפעם היתה מעט שונה.
במבט של אבנר היה רמז קל של שיפוטיות, "מה אתה מתכנן לעשות ? מה יקרה אם הדברים לא יסתדרו כפי שאתה מתכנן ? " , לבקשה של גידי שאבנר יסדר לו פגישה עם חבר שלו, מנהל בכיר במשק, התחמק אבנר באלגנטיות.

גידי הוא מנהל מוכשר ואינטליגנט . הסיטואציה הנוכחית של גידי מוכרת למנהלים רבים בשנות ה-30, ה-40 וה-50 לחייהם.

המצב הנוכחי הוא בלתי צפוי והוא מפגיש את גידי עם עצמו, יכולותיו, המיומנויות שרכש ובמלים פשוטות מה הוא שווה בשוק ולמי.

החלופות שעומדות בפני גידי הן :
א. להיות קורבן של המציאות שנכפתה עליו ולבכות את הסיטואציה.
ב. או לחילופין להביט אל המציאות כפי שהיא ולפעול מתוך החזקות שבו.

השאלות שהפניתי אל גידי בתום פגישתנו היו:
• מהם שלושת הדברים הייחודיים לך, שהופכים אותך לנותן ערך לחברה בה אתה נמצא כמנהל (בליבת הפעילות ובהעלאת רווחיות)?
• מה היית יכול לעשות אחרת כדי למנוע את המצב הנוכחי (במלים אחרות מהי האחריות שלך על הסיטואציה)?
• במידה ואין לך אחריות על הסיטואציה והיא לא קשורה בך, מה תעשה בעתיד ו/או מה ניתן לעשות כדי להימנע ממנה?
• מה גורם לך למצות את יכולותיך (תחומים, תפקודים, פעילויות) ?
• מהם התחומים והפעילויות בהם צברת הצלחות שאותם תוכל לשחזר ולמנף במקום אחר ?
• מה מנהל אותך היום בחיפוש תפקיד חדש ? (אגו, תרומה ומשמעות, הכנסה, מעמד,
חותם אישי, הפיכת תחביב לעיסוק).
• במבט מפוכח כמה זמן ייקח לך למצוא תפקיד חדש ?

התהליך שבו התמקדנו היה לצאת מאיזור הנוחות, לנווט מחדש את החיים ולשחרר לגמלאות את הטייס האוטומטי שתרם לגידי עד לאותה תקופה, להביט אל החיים מפרספקטיבה חיובית אחת לפחות ולבחון מה הערך המוסף האמיתי שהוא יכול להביא לארגון החדש. בדרך בחנו מה עיכב את גידי, מה ניתן היה לעשות אחרת אם בכלל.
גידי פעל ביחס לעצמו כמו ארגון יצר לעצמו חזון, בנה אסטרטגיית מיקוד והגדיר מה ייחשב בעיניו כהצלחה. גידי יכול היה לבנות את תכנית הפעולה רק לאחר שהביט במראה ובחן את המציאות וקיבל אותה.
מפה, מאותה נקודה ניתן היה להתחיל בתהליך השינוי.
• יציאה מאזור הנוחות – שחרור הפרדיגמות המקבעות.
• הגדרת טייס אוטומטי חדש – סל תגובות והתנהלות שונה מהישן שלא עובד יותר.
• הגדרת החזון האישי – מהי תמונת המקום המיטבי בעבורי.
• הגדרת הערכים הניהוליים – שעל פיהם יתנהל – שותפות, מעורבות, מחויבות
• הגדרת האסטרטגיה – מהו התפקיד המתאים ביותר בעבורי, בו אני מביא לידי ביטוי את יכולותיי וחזקותיי, מה החותם שחשוב לי להטביע והוא אינו אגו.
• בניית תכנית פעולה – מיפוי הארגונים בהם מתאים לי לעבוד, מפת הקשרים שיש לי.
החודש הראשון היה לפשוט את הגלימה ולשחרר את השרביט, את כל הסממנים החיצוניים ולבנות מחדש את עמוד השדרה הפנימי. את המצפן שמהווה את אבן הבוחן בקבלת החלטות אישיות או עסקיות.
לאחר מספר חודשים השתלב גידי מחדש בשוק העבודה.
היום הוא מכהן כמנכ"ל חברה, שיטת הניהול השתנתה לחלוטין, היום גידי הוא מנהל קשוב, ההנהלה שלו הטרוגנית ומתאפיינת בהיעדר חשיבת עדר, ישנו מגוון של קולות, סיעור מוחות הוא חלק בלתי נפרד מתהליכי העבודה, למידה והפקת לקחים היא תהליך מובנה שמבצע תחקיר לכל הצלחה או כישלון, בארגון מתקיימת למידה ארגונית. האסטרטגיה ותכניות העבודה נשענים על רמת מחויבות גבוהה של חברי ההנהלה.
האם אתה מכיר בעצמך או אצל המנהלים והעובדים שלך חלק מגידי ?
כמנהל אתה או אנשיך צפויים להיתקל באחד או יותר מהכשלים בקידום בעבודה ובחיים:
תקרת זכוכית – המקום המכסימלי, שאתה מאמין בינך לבין עצמך כי תוכל להגיע אליו ואתה בוחר במקום נמוך יותר על מנת לא להיתקל בתקרה – להיפגע, להתאכזב.
ריצפה דביקה – נקודת הפתיחה ממנה התחלת, המקום בו גדלת, התפקיד הראשון בו התחלת בארגון. נקודת הפתיחה היא במקרים רבים עקב אכילס כי היא נקודת ההסתכלות עליך בארגון. במקרים רבים כאשר תרצה להתקדם המנהל שלך יבחן את תפישתו לגביך מהנקודה בה נפגשתם לראשונה.
שער ברזל – חסם כניסה לארגון ו/או לתחום מחוסר ניסיון, או כל חסם אחר, השכלה, אישיות, מיומנויות וכישורים. אלו הם תנאי הסף כדי להתמודד על תפקיד בארגון.
קירות קריסטל – ההצלחה בתחום אחד או הכישלון בתחום גורמת לך להאמין כי הכול אותו טעם. הניסיון במקומות חדשים יהיה דומה לניסיון העבר ללא התאמה או שינוי מהותי.
כשאנו מתמודדים עם סיטואציה שלא אנו בחרנו, מכל עבר נשמעים משפטים כמו "כל דבר לטובה", מכל דבר ניתן ללמוד", בעוד מספר חודשים תצחק מהמצב" , האמת, מעצבן כשאומרים לנו זאת. רק אנחנו יכולים לקחת לאחריות על הסיטואציה ולנסות ולשנותה.
טייס אוטומטי – במהלך החיים אנו מצליחים לבנות סל תגובות שפועל באופן אוטומטי בכל פעם שאנו חשים נדחקים אל הפינה. או לחילופין נתקלים בתופעה מוכרת לנו מן העבר. התגובה זו של הטייס האוטומטי תמיד מצליחה ולכן אנו ממשיכים לאמץ אותה. בנקודה מסוימת היא פשוט לא עובדת יותר ואנחנו לא מצליחים להבין למה.