הקטסטרופה בענף גפן יין נמשכת ועכשיו אין גם שתילים חדשים 

כורמי גפני היין הם כרגע האנשים הכי מתוסכלים בענף. מאות דונמים של כרמי יין נעקרים בכל רחבי הארץ בגלל הווירוס ליפורל 3, ובמקום הגפנים שנעקרות כמעט אין מה לשתול. חברת יזרעם פרסמה את רשימת זני גפן היין שעומדים לרשות החקלאים, והתדהמה הייתה גדולה: אין מה לשתול, יש מחסור עצום בזנים שלכאורה נקיים מווירוסים במשתלה, אף על פי שאף אחד לא יכול לדעת מה יוליד יום. מחסור בקברנה פרנק, שרדונה, פטי וורדו, פטיט סירה – ואם כבר יש משהו, מדובר בקלונים שהייננים לא ממש מעוניינים בהם. הקטסטרופה לא התחילה עכשיו. היא פשוט גודעת את הענף, ולמשרד החקלאות ולאגף השירותים להגנת הצומח במשרד, פשוט אין פתרונות. בינואר 2014 פרסמנו את הכתבה "המחדל הגדול בענף גפן יין: וירוס העלים", ושנה לאחר מכן כתבה נוספת: "מגה פיגועים בענף היין: וירוס ופטרייה". משתלת יזרעם היא היחידה בארץ שמותר לה להביא מחו"ל חומרי ריבוי לענף גפן יין. הקטסטרופה הגיעה לארץ בעשור האחרון, לאחר שלא נעשתה בחו"ל הבדיקה הנכונה בחו"ל  משרד החקלאות,  וחומרי הריבוי שהגיעו מצרפת עד 2008 היו נגועים בווירוס קימוט העלים. לאחר שהבינו כי המצב בכרמים פשוט בנקודת אל חזור וצריך לעקור את רוב הכרמים, ואין בחוות יזרעם שתילים נקיים, הוחלט  בשנת 2008 במשרד החקלאות על צעד יוצא דופן: לאפשר לשתלנים ולכורמים להביא באופן פרטי חומר ריבוי מחו"ל, ולא לקנות את החומר המקומי (יקב רמת הגולן, בהובלת היינן הראשי ויקטור שונפלד, זיהה את הפוטנציאל ואת הקטסטרופה שהולכת להיות, ופשוט הקים משתלה סטרילית פרטית, עם קלונים וחומרי ריבוי שהיקב בדק והביא ארצה).ב- 2009 חידשה יזרעם את הכרם בו מגדלים את חומר הריבוי, ובחלקות חדשות נשתלו צמחי-אם שמקורם אוניברסיטת דיוויס קליפורניה, לאחר שנבחנו ונבדקו לניקיון מוחלט מווירוסים. בכרם הושקעו כל הידע והניסיון שהצטברו בחברה במהלך השנים, תוך שמירה על פיטו-סניטציה מוחלטת, ולדעת רבים מאנשי המקצוע הוא ברמה הגבוהה ביותר. אבל במהלך השנים התברר כי גם ביחס מה שחשבו לנקי, הווירוס התפתח בכרמים של החקלאים, והתוצאה היום מאוד דומה למה שהיה לפני 2008.אם לפני עשור הטילו את האשמה על חוות יזרעם, היום ברור שהאשמה לא רק שלה, אלא בעיקר של אנשי המקצוע של משרד החקלאות. יזרעם היא מונופול בתחום הבאת חומרי הריבוי מחו"ל, אבל זה סוג מונופול שבכפייה. אף אחד אחר לא רוצה ולא מסוגל כלכלית לעשות זאת. רק יקב רמת הגולן התמיד והקפיד, והקים משתלה עם חומר ריבוי נקי תחת קרנטינה עם רשתות צפופות מאוד, כאשר הגפן לא גדלה על הקרקע אלא על שולחנות בהדליה. ההסכם של רמת הגולן עם הצרפתים, מהם קנו את חומר הריבוי, אומר שכמשתלה יכול היקב למכור רק שתילים ולא חומר ריבוי. מחיר השתילים מאוד גבוה, ולא תמיד מוכן רמת הגולן למכור, או שאין להם מספיק שתילים של זנים נבחרים.מועצת גפן יין בראשות צחי דותן מלווה את הנושא בשנים האחרונות, ומנסה למצוא פתרון לכורמים, הייננים והשתלנים. בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות) מנסים למצוא פתרון לנושא הווירוס ולחוסר בשתילים, אולם עד כה ללא שום פתרון שיטפל בווירוס או ידאג לחומר ריבוי נקי. מועצת גפן יין יכולה להציע שני פתרונות: בשלב ראשון הקמת חוות ריבוי והסרת המונופל מעל יזרעם. אולי יהיה שווה גם להחיות את אגודת הכורמים במתכונת כזו או אחרת, אחרי שזו חוסלה על ידי יקב כרמל. זה פתרון שמצריך מחשבה ותכנון, ובעיקר ביצים. הפתרון השני הוא לשכנע את משרד החקלאות לפתוח את הפקק הזה שאוסר להביא חומר ריבוי בצורה סדירה וחופשית כפי שעשו ב- 2008, כמובן תחת פיקוח קפדני, בדיקות מדוקדקות כדי שלא יביאו מחלות שלא מוכרות בארץ, שעלולות להדביק לא רק גפנים. שה"מ כמובן מתנגדים ועומדים על הרגליים האחוריות כבר שנים על מנת למנוע פעולה כזו, אבל המנהל החדש של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, פרופסור עבד גרא, מבין שכלו כל הקצים וכנראה שאין מנוס וברירה: צריך לעשות מעשה אמיץ על מנת להציל את ענף גפן יין מחיסול תוך שנים לא רבות. המתנגדים להבאת חומר הריבוי מחו"ל, שבאמת ובתמים דואגים לשאר הצומח בישראל, סובלים מהטראומה מכך שכולם יודעים שהם הם האשמים האמיתיים בהבאת הווירוסים, וברור שקשה להם להודות בטעות. לכן הם מרגישים צורך להגן על עצמם עד כדי אי-הבנה שהם הורגים לחלוטין את הענף. הגיע הזמן להרפות ולהגיד: אוקיי, מה שהיה היה. בואו יחד נציל את הענף. פרופסור גרא ידוע כאדם אמיץ ובעל יכולת ניתוח ארוך טווח, ואחד שמכיר את הנפשות הפועלות ויודע גם להזיז אותן הצידה אם צריך. השירותים להגנת הצומח זה לא רק מקום עבודה של מי שעובד שם; יש לגוף זה אחריות למאות ואלפי עובדים שעוסקים בענף גפן יין. הגיע הזמן לפעול ולנהל את היחידה ולהובילה קדימה לטובת החקלאים והצרכנים, ויפה שעה אחת קודם.