לצאת מהקופסה- "בגידה עצמית" והשלכותיה "הקופסה" היא מתכונת חשיבה המזמנת בעיות לחיינו. כשנהיה "מחוץ לקופסה" נראה את הזולת כאדם ולא כאובייקט או יריב וכך נשנה באופן משמעותי וברמת "מהפך" את התנהלותנו ומידת שביעות הרצון שלנו מחיינו ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית. חלק מן הדברים סוכמו מתוך הספר "לצאת מהקופסה- מבעיות לפתרונות" שנכתב ע"י צוות חוקרים אמריקאי ויצא לאור בישראל בשנת 2001. בהמשך לנאמר בספר, שולבו בין השורות עקרונות הנוגעים ל אינטליגנציה רגשית- אותה יכולת לנהל את הרגשות באופן אינטליגנטי-לחיות חיים מאושרים ושלמים יותר ולהשכיל לעשות זאת גם בחיים האישיים, הזוגיים, החברתיים והעסקיים. האינטליגנציה הרגשית ניתנת ללימוד וטיפוח והיא למעשה מנתבת אותנו כל חיינו, בין הצלחות וכישלונות. אסביר וארחיב כאן את עקרונות היווצרות מתכונת "הקופסה", בהמשך אעמוד על הנזקים שהיא גורמת ברמות השונות של ההתנהלות האנושית. לקראת הסוף תוצע דרך מעשית לשינוי יסודי של המצב ול- "יציאה מהקופסה". סיכום מראש: עיקרי הדברים (הסברים בהמשך):
? מעשה המנוגד למה שאני מרגיש שעלי לעשות למען הזולת נקרא "בגידה עצמית". ? כשאני בוגד בעצמי אני מתחיל לראות את העולם באופן שמצדיק את הבגידה שלי בעצמי. ? כאשר אני רואה עולם שמצדיק את עצמו, תפישת המציאות שלי נעשית מעוותת. ? לכן- כשאני בוגד בעצמי אני "נכנס לקופסה". ? במשך הזמן- כמה קופסאות נעשות אופייניות לי ואני נושא אותן איתי וסביבי כל הזמן. ? על- ידי היותי בתוך הקופסה, אני גורר את הזולת להיות בתוך הקופסה. ? כשאני בתוך הקופסה, אני מזמין את הזולת להתנהגות פוגעת וכתוצאה מכך זוכה ל"הצדקה הדדית". אני מקיים עם זולתי "שיתוף- פעולה נפשע" כשאני והזולת מעניקים זה לזה סיבות להשאר בקופסה.הסברים, הרחבות ודוגמאות: מעשה המנוגד למה שאני מרגיש שעלי לעשות למען הזולת נקרא "בגידה עצמית".
? פעולה (או המנעות מפעולה) בניגוד לתחושה של "מה נכון" לעשות למען הזולת. ? פעולה בניגוד למשמעויות ולערכים הטבעיים שלי ודחף לפעולה שהם עוררו בי מול צרכי האחר. ? פעולה בניגוד למה שאני חושב, רוצה, יכול לסייע לאחר. ? אני חש "ייסורי מצפון" לרגע אוטומטי קצר ומיד נכנס למצב של צידוק עצמי, בגידה והונאה- עצמית. ? דוגמאות:
כשאני בוגד בעצמי אני מתחיל לראות את העולם באופן שמצדיק את הבגידה שלי בעצמי.המנעות מחלוקת ידע/מידע חשוב בעבודה. התעלמות מאדם הממהר למעלית, כשאני בתוכה. התעלמות מאדם המבקש תרומה. זוגיות- אני לא קם אל תינוק בוכה, מצפה מבת הזוג שתעשה זאת.
? אני "משחיר" את הזולת ומייחס לו תכונות שליליות. ? אני מייחס חשיבות רבה מדי לתכונות "פחות טובות" של הזולת. ? אני מתמקד במגרעותיו של הזולת ומאשים אותו. ? דוגמאות (בהמשך לדוגמאות הקודמות):
כאשר אני רואה עולם שמצדיק את עצמו, תפישת המציאות שלי נעשית מעוותת.בעבודה- "עמיתי מתחרה בי/ "מלכלך" עלי. האיש במעלית- "הוא מאחר כרוני". מבקש התרומה- "עצלן, שיילך לעבוד". זוגיות- "עצלנית, לא מתחשבת, חסרת רגישות, אמא גרועה"
? אני מגזים בתיאור הצרכים שלי. ? אני מגזים בתיאור תכונותי הטובות. ? אני מתגונן בפני העולם האכזר שדמיינתי. ? אני רואה את עצמי באופן חיובי אך חד צדדי, צר, מנמיך ומצמצם. ? אני נמצא במצב של הגררות אחר הרגשות והארועים ולא ליוזמה וצמיחה- ריאקטיביות ולא פרו-אקטיביות. ? אני בתוך ההונאה- העצמית, מתרץ ונמנע ממצב של עוצמת רגשות: שליליים וחיוביים כאחד. אני נכנס למצב של "מנעד רגשי מצומצם". מנסה שלא לכעוס על עצמי אך לא מגיע גם לעוצמה אפקטיבית של אהבה-עצמית מן הסוג המצמיח.
? דוגמאות (בהמשך כנ"ל):
לכן- כשאני בוגד בעצמי אני "נכנס לקופסה".אני- המוצלח היחיד במשרד. אני- דייקן, מסור לעבודה, קם בזמן, מסודר. אני- חרוץ, נחוש. אני- בן זוג רגיש, אבא טוב, מפרנס, הוגן.
? אני מתמקד רק בעצמי והזולת עבורי הוא כלי, אובייקט ואף נתפש כאיום. ? אני עסוק הרבה בתדמית ובחיצוניות ולא במהות ופנימיות. ? אני חש רגשות שליליים- רוגז, כעס, צער, הטלת אשמה, אדישות, אכזבה, עצבנות, דחייה, חשד, עלבון, קנאה, תסכול, שנאה, עצב.במשך הזמן- כמה קופסאות נעשות אופייניות לי ואני נושא אותן איתי וסביבי כל הזמן.
? אני מעביר את המצב של "בתוך הקופסה" למצבי חיים נוספים- חיי משפחה, מעגלים חברתיים, עבודה. ? מצב "בתוך הקופסה" הופך לדרך חיים ומהות שלמה, עיסוק עיקרי. ? השפעה הרסנית ברמת הפרט, רגשית וגופנית. ? חולשת המערכת החיסונית, מחלות פסיכוסומטיות ואמיתיות. ? אפשרות של הסלמת התנהגות הרסנית המהווה למעשה קריאה לעזרה מן הסביבה. (הסעיף מופנה למי שרואה את הזולת הכלוא בקופסתו- שלו)על- ידי היותי בתוך הקופסה, אני גורר את הזולת להיות בתוך הקופסה.
? על ידי הטלת אשמה, הנמכה והתייחסות לזולת כאובייקט- אני מזמין גם את הזולת "להכנס לקופסה". ? נוצר סביבי מערך שלם, גדל והולך של "אנשים בקופסה"- מצב המדמה מחלה מדבקת שמתפשטת בגוף ובציבור. ? אינטראקציות חברתיות שליליות. כשאני והזולת בתוך הקופסה, אנו מזמינים זה את זה להתנהגות פוגעת וכתוצאה מכך זוכה ל"הצדקה הדדית". אני מקיים עם זולתי "שיתוף- פעולה נפשע" ואנו מעניקים זה לזה סיבות להשאר בקופסה. ? בהיותי בתוך הקופסה אני מצפה מן הזולת להתנהגות פוגעת ופועל מראש במתווה של מגננה. הזולת מזהה זאת ופועל מולי בתוקפנות, ציניות, שיפוטיות וביקורתיות. ? אני "מצדיק" עבור הזולת את התנהגותו והוא- עבורי. ? בכך "שיתוף פעולה נפשע" והמשך ההסתגרות בתוך הקופסה. ? השפעה הרסנית על מעגלים חברתיים- משפחה- קהילה- חברות וארגונים כלכליים - ארגוני שלטון. פגיעה בהשגת המטרה המשותפת של כל מעגל/רמת ארגון.תיאור מצב, ריכוז הסימפטומים, נזקים של "כולם בקופסה":
? אי- מיקוד בתוצאות אלא בעצמנו. ? תוצאות מושגות לטובת מוניטין אישי בלבד. ? חוסר- אושר אל מול הצלחת האחר והארגון. ? קריאת- תיגר על סמכות , חוקים ודרגי הנהלה. ? חוסר מעורבות, אדישות, חוסר מוטיבציה, יצירת "קליקות", בעיות תקשורת, אי- לקיחת אחריות, עימותים, עזיבה .? מניעת משאבים ומידע מעמיתים, הכשלת עמיתים. ? שאיבת הנאה מכשלון של עמית או יחידה אחרת בארגון. ? חוסר שיתוף פעולה, האשמות הדדיות. ? נזק מתמשך, מצטבר והרסני לארגון.הבעיה המרכזית: מי שבתוך הקופסה- לרוב ** אינו ** מודע לכך שהוא שם וכך, מעבר לנזק שהוא גורם לסביבתו ולארגון- אינו פועל כדי לצאת ממנה. אז איך יוצאים מהקופסה? אבל קודם- איך ** לא ** יוצאים מהקופסה?
? מנסים לשנות את הזולת- על- ידי לחץ, הטלת מגבלות, הצרת צעדים. ? התמודדות, התנגחות עם הזולת. ? נטישה, עזיבה- לא יעזור, הקופסה תלך איתך. הפרעושים הולכים עם הכלב כשהוא מנסה לרבוץ במקום אחר. ? תקשורת בין אישית לא נכונה- הטחת אשמה ישירה או סמויה ומתוחכמת. ? יישום מיומנויות וטכניקות בתוך הקופסה- שיטות ארגוניות, יעוץ מסוגים שונים ויישומיו. ? שינוי התנהגות בתוך הקופסה- בכך אין שינוי אלא רק טקטיקה. כל התנהגות בתוך הקופסה לא תוביל ליציאה ממנה !!!!!!!ואיך בכל- זאת יוצאים מהקופסה - ואיך נשארים שם, בחוץ?
? פועלים בהתאם לתחושתנו הטבעית מול הזולת. להיות מי שאנחנו. ? להפסיק להתנגד, לקבל את הזולת. ? להקשיב ולאהוב את המצפון, לאפשר לו לייסר אותנו קצת- הוא למעשה ה "מצפן" שיוביל אותנו לבטח. הליכה עם "המצפון כמצפן" תתווה לנו את הדרך לתיקון ולא להונאה העצמית.
? להיות מודע ולזהות רגעים בהם היינו "מחוץ לקופסה" במצבים ומעגלים מסויימים בחיינו. להעתיק את אותם רגעים ואותן התנהגויות אל מצבים נוספים. ? לראות את הזולת כבני אדם, על צרכיהם ורגשותיהם. כבעלי בקשות, תקוות ודאגות. (דוגמה מיידית: הנהג שחתך אותך בכביש והוציא אותך מכליך- התברר שהוא שכנך שאתה מכיר וגם מבין שהוא ממהר היום באופן מיוחד. נרגעת, נכון? האם תכעס על נהגים אחרים היום? כנראה שלא.....). הנה יצאת לרגע מהקופסה. ? לסייע לזולתנו- עמיתנו הנמצא בתוך הקופסה (שלו) לצאת משם על-ידי הכלה ולא על-ידי התנגדות. ? ללמוד להקשיב, קודם לעצמנו ובהמשך לזולת. ? להעתיק, לשמר ולהאריך את המצב של "מחוץ לקופסה". ? לאזן בין צרכינו ואחריותנו לגבי עצמנו לבין הרצון שלנו לעזור לזולת. לעשות כמיטב יכולתנו במסגרת הנסיבות. ? ללמוד לפתח את האינטיליגנציה הרגשית שלנו !! (הבטחה: היא ניתנת לפיתוח, לפחות מעבר לחמישים האחוזים המולדים שלנו)
ניר פלוטקין M.A.
ייעוץ, אימון וליווי אישי, הנחיית סדנאות
"הכוורת" ליצירת מרחב רגשי איתן.
http://kaveret.org.il/
ייעוץ, אימון וליווי אישי, הנחיית סדנאות
"הכוורת" ליצירת מרחב רגשי איתן.
http://kaveret.org.il/