אבינועם גרנות
חזרתי מכנס חינוך וטכנולוגיה ( BETT 2017 ) בלונדון . זהו הכנס הגדול בעולם מסוגו , לטענת המארגנים. מאות עמותות וחברות מציגות פיתוחים בתחום הקשר שבין הוראה ולמידה , לבין הטכנולוגיה המתחדשת ללא הרף. שבועיים לאחר מכן, יריד הדידקטה בשטוטגרט. גישה אחרת ושונה לעולם בו מתחנכים ילדים ובני נוער. ההשוואה מעלה תהיות ומחשבות.
מבקרי היישומים הטכנולוגיים של העידן הדיגיטלי טוענים כי הסגידה וההתמכרות למכשור החדיש הינם אופנתיים. הטענה היא שהם פוגעים במהות הקשר שבין המורה לתלמידיו. שהם אף פוגעים במעמדו הבלעדי של המורה.
המציאות שמציג כנס ה BETT היא הפוכה. היא מתארת תהליך רב מערכתי של פיתוחים ומכשור, שנועד להתאים את דרך עבודת המורה אל המאה ה 21. היא מדגישה את המעבר אל עידן שאנו מצויים כבר בתוכו. היא מארגנת ומקלה על הלמידה הדומיננטית במאה ה21 , למידה מבוססת פרויקטים וחשיבה.
כנס ה BETT הציג שפע ומגוון של כלי הוראה ולמידה, בחלקם הגדול מוכרים לנו במערכת הישראלית. חברות ישראליות מציגות ב BETT , לצד חברות מארצות מערב אירופה, המזרח הרחוק, וכמובן אנגליה. השנה התחדש ה BETT במתחם "ישראל" , מיזם משותף לכמה חברות ישראליות. במקביל, המתחם המרשים והמסוגנן של נסיכויות המפרץ, סעודיה.
הקושי המהותי בעידן הדיגיטלי הוא הטמעת הכלים בקרב המורים. למורה. בעיקר לוותיקים יותר, יש קושי להדביק את קצב השינויים המחייבים שליטה ומיומנות נוספת על אלו שכבר רכש בעבר. חלק מהמיומנויות הן טכניות פשוטות, וחלקן קשורות בשינוי בתפיסת התפקיד של המורה.
אחד הפיתוחים הרב תחומיים שהוצגו לנו, הוא מחברה מטייוואן ACLASS . המערכת שפותחה שם היא רב תחומית , ומעתיקה את כלל הפעילות הדיגיטלית אל הכתה, בניהולו של המורה. החברה מציעה מערכת הנותנת מענה אחד מרוכז למורה ולתלמיד. אפשר לומר, מערכת לניהול הכתה הדיגיטלית או "הכתה החכמה" ( מינוח שיש לי ספקות לגביו ). במרכז, תוכנה להוראה בכתה, עם כלים נלווים כגון מצלמת תיעוד להצגת מוצגים זמינים עליהם לומדים. המערכת מספקת מערך סיוע למורה. מעמד ממוחשב למורה ( סטנד ), מערכת משוב מיידי לתלמידים. הוצגה לנו אפליקציה שהמורה מפעיל על "הלוח החכם" ובו זמנית כל התלמידים מחוברים דרך הטבלט כשכל אחד מהם הוא "תחנת למידה" אינטראקטיבית. הם משתפים באופן פעיל , מביעים דעה, מעלים תמונות. כאמור, השיטה הזו חוסכת הצורך בחדר מחשבים נפרד, הפדגוגיה מתחוללת בכתה הרגילה, אך עושר הכלים שלה גדל. כאמור ומובן מאליו , לכל המערכת הזו אין סיכוי להיות אפקטיבית, ללא הכנת המורים והתנסותם בדרך ההוראה הזו.
בכנס הוצגו מספר מוצרים , כגון FEEDBACK STUDIO , אשר מסייעים בידי המורה להעריך בהערכה מעמיקה יותר את עבודות תלמידיו. המוצרים הללו בנויים גם לסרוק טקסטים ולהעריך את המקוריות שלהם, בכלל זה להתמודד עם בעיה רווחת בעידן הדיגיטלי : זיהוי טקסטים מועתקים ממקורות אחרים ( שיטת העתק הדבק המוכרת לכולנו ) . הפיתוחים האחרים מחזירים לתלמיד הערות, המלצות, והפניות למקורות נוספים.
הדמיות ( סימולציות ), וצילומי תלת מימד, הן כלי הוראה המחשה בסיסי בכל מקצוע. הטכנולוגיה החדישה מאפשרת שכלול ההבנה של התלמיד. הוצג לנו מגוון רחב של מצלמות כיתתיות ניידות המציגות את המוצג מכל זווית אפשרית. אחד ממאפייני [i]BETT 2017 היא ההתפתחות של כלי המציאות המדומה בסיוע משקפיים מיוחדות ( VR ) . הטכנולוגיה התלת ממדית מוכרת לנו עד היום יותר ממוזיאונים, מרכזי מבקרים, תעשיות, עולם הקולנוע. לאחרונה היא נכנסת יותר ויותר אל בתי ספר ברחבי העולם , ולא מעט בזכות פיתוחים של גוגל , יו טיוב, המאפשרים נגישות לזה. מספר מומחים הציגו והמחישו את השימוש במשקפי VR בבתי ספר בלימודי מדעים, היסטוריה וכו'. ובכלל זה : יכולת יצירת חומרים על ידי התלמיד עצמו .
בתוך כל אלה, מציגות חברות פורצות דרך ריהוט בעיצוב אחר, ססגוני. סגנון השובר את מראה הכתה הרגילה המוכרת לנו . צפינו בריהוט המותאם ללמידה בצוותים וקבוצות קטנות, הכל מודולרי, כדוגמא נציין את חברת DIB הבריטית. ניתן לשינוי והתאמה במהירות . עוד פיתוח שמוצאו ממשחקי ילדים מוכרים : ערכות של בניינים, מבנים להרכבה תוך כדי למידה. ערכות איכותיות אלה ( למשל חברת ARCKIT ), מיועדות ללימודי ארכיטקטורה ועיצוב, לימודי גיאומטריה, או לימודי הסביבה. מעניין כי מוצרים אלה אינם דיגיטליים אלא מוחשיים ויוצרים סביבה לימודית פעילה.
החברה הישראלית אמריקאית ROBOGROUP INTELITEK ( ראש העין ), השיקה בכנס זה מוצר וירטואלי חדש ( אורן אליאס ) : ה CODERZ , ללימודי בסיס של הרובוטיקה. הערכה הוירטואלית חוסכת מבית הספר את הצורך להקצות משטחי הרצה והדגמה ( שלא תמיד בנמצא ) לרובוטים, וכן חוסכת כמובן את רכישת ותחזוקת הרובוטים עצמם. היא "מכווצת" את תורת הרובוטיקה הבסיסית לתלמידי יסודי, חטיבות, תיכון בתכנית נגישה וצבעונית.
התרשמתי מקצב ועצמת השילוב שבין החינוך והטכנולוגיה. יישומים רבים מגיעים אל החינוך מתעשיות היי טק, מתעשיית המשחקים, מעולמות תוכן אחרים כגון : רפואה. יישומים רבים נעשים יותר ויותר זמינים לבתי הספר, עם כניסת ה WIFI , הוזלת המחשבים הניידים, ושכלול הסמארטפונים. ההשקעות הכבדות בחדרי מחשב, בציוד לא מנוצל בחלקו, מתחלפות ביישומים שהתלמיד והמורה יכולים לנצל באמצעות המצוי ממילא בידיהם. התרשמנו מהתמודדות עם סכנות הרשת. ובעיקר התמודדות עם פיתוח מקצועי של מורים שבלעדיהם הכניסה אל העולם הדיגיטלי לא תקרה.
לעומת ה BETT , יריד ה DIDACTA בשטוטגרט מציג פן אחר של עולם החינוך. בצד חידושים טכנולוגיים בחינוך, ניכרת גישה יצירתית בעזרת כלי החינוך המסורתיים שכמעט וספדנו אותם.
כשליש מהיריד הענק הינו יריד ספרי לימוד לכל גיל ומכל סוג. גננות , מנהלים ורשויות מגיעים וחותמים במקום על עסקאות מגוונות . עוד יותר מפתיע היא הנוכחות של יצרני כלי עבודה ויצירה ובראשם, כלי הנגרות והנגרות האמנותית. החינוך לעמלנות ועמל כפיים, בכלל זה התנסויות בגננות וחקלאות, ניכר מכל עבר. בהיבט הטכנולוגי, חברות מובילות במשק הגרמני מציגות מערכות למידה ויצירה ממוחשבות עד למיני מפעל בתוך בית הספר עצמו. החינוך המקצועי VOCATIONAL ) ) נמצא, כידוע, בתוך ליבת החינוך ברוב ארצות מערב אירופה.
מרחבים גדולים הוקצו לחינוך הסביבתי. מתקנים ושיטות לשימוש בחומרי מחזור הן למשחוק הלמידה, לאמנויות, ולפרקטיקה יומיומית.
מהיריד בשטוטגרט, ומשיחות עם מומחי חינוך שם, אפשר ללמוד על גישה חינוכית משלבת . גישה שאיננה מנתקת את הדור הבא של התלמידים מהספר, מעבודת ידיים, מהמגע עם הטבע. הפיתוחים הדיגיטליים החדשניים הבאים אלינו מדי יום ביומו עלולים לייצר אשליה. אשליה שלכוון אל חיי העתיד פירושו חיים הנשלטים על ידי הרשתות והטכנולוגיה. מציאות מדומה לא באה במקום המסע בטבע. הדמיות לא בהכרח מחליפות את הדבר עצמו, את המגע עם חפצים, את הצורך בעמל כפיים. לא נס לחו של הספר הרגיל עם תחושת הדפדוף והחוויה התרבותית הכרוכה בכך. אין הסבר ראציונלי מדוע הכלים הדיגיטליים הזמינים לא יחליפו את הספר הקלאסי. ייתכן והחינוך צועד אל מערכת משולבת שתעשה אבחנה בין מיומנויות שיהיו בשליטה דיגיטלית כגון :מחקר, חקר, יכולת זכירה, גישה אל מקורות , תיעוד, אינפוגרפיקה, תקשורת מסוגים מסוימים. לעומתה, המסורת החינוכית ( הקרויה כבר בפי רבים "החינוך של פעם" ) היא זו המפתחת דיאלוג טבעי ויומיומי בין בני אדם. היא מעצימה את ערך השיחה ופיתוח החשיבה. היא זו שאומרת: עיצוב גרפי וציורי מחשב אינם תחליף למכחול הפשוט הנטבל בקסת של צבע.
יש לי הרושם שה BETT עם אופיו החדשני, מונע במידה רבה על ידי אינטרסים כלכליים ולא רק חינוכיים. שפע ההיצע הטכנולוגי, וההתפתחות של התחום, מעוררים השתאות. אך בעולם החדש עלול הילד לאבד את תהליך עיצוב אישיותו בהשראת המבוגר המשמעותי ( כולל הוריו ! ). זהו הנושא הבא שצריך לדון בו ולחפור בו אצלנו בישראל.
אבינועם גרנות. "טללים אסטרטגיה"
פברואר 2017
יועץ אקדמי אסטרטגי. " טללים אסטרטגיה"
