ניהול תקציב משפחתי 

אפשר להגיד על ניהול תקציב משפחתי שהוא נושא פשוט ואולי אין צורך לכתוב עליו ואני גם בהחלט  יכול להבין את מי שיאמר זאת,  אבל מאחר ואני עוסק בתחום מספר שנים וזה מעסיק אותי, החלטתי לכתוב את מה שאני יודע על ניהול התקציב המשפחתי. כולי תקווה שהדברים שאני כותב יעזרו למשפחות או יחידים שמתלבטים איך לנהל את התקציב החודשי.

התקציב בעצם הוא כלי לניהול ההוצאות שלנו, התקציב משקף בכל משפחה ומשפחה את סדר העדיפות שיש לה בהוצאות השונות אבל המשותף לכל התקציבים הוא שסכום ההוצאות שווה לסכום ההכנסות. מצב שבו סכום ההוצאות גדול מסכום ההכנסות פירושו שאנחנו לא עובדים עם תקציב בהתנהלות הכלכלית שלנו. תפקידו של התקציב הוא לאפשר לנו שיגרה ושקט בהתנהלות הכלכלית שלנו.

נשאלת השאלה איזה נושאים יכולים להשפיע על ניהול תקציב. כמובן שיש נושאים רבים שמשפיעים על היכולת שלנו לנהל את ההוצאות שלנו במסגרת הכנסה נתונה אבל אני אכתוב על הדברים שמוכרים לי מהניסיון שצברתי בנושא. מתהליכים שהיה לי חלק בהם, ראיתי שיש מחסומים במשפחה לקבל על עצמה את העבודה עם תקציב, ראיתי שיש קושי לבני הזוג להחליט מי יקבל על עצמו את הניהול השוטף של התקציב, ובמקרים אחרים הייתה התלבטות מה עושים במקרה שאחד מבני הזוג חורג בהוצאות החודשיות. במקרה אחר היה קושי לקבוע סדר עדיפות של ההוצאות השונות, ובחלק מהפעמים ראיתי שאין רצון ליצור אי נוחות אחד לשני. במבט ראשון ניהול תקציב נראה פשוט, אבל מתברר שיש הרבה דברים קטנים שמקשים עלינו את הניהול השוטף שלו. במידה ועברנו את המחסומים האלה או שפשוט אין לנו כל כך ברירה וקיבלנו החלטה משותפת שאנחנו רוצים לעבוד עם תקציב, זה המקום אולי להמשיך לתוך ההסברים השונים במאמר. 

במידה והחלטנו לפעול עם תקציב כדאי להמשיך לברר את הקשיים המרכזיים שיכולים לעמוד בדרכנו. הקושי הראשון שאני כותב עליו הוא – מספר הוצאות גבוהות במקביל. מצאתי שהסיבה הזו נמצאת אצל חלק מהמשפחות שמתקשות לנהל תקציב. צריך לסייג את מה שאני כותב בכך שיתכן שיש משפחות שמסתדרות עם הקושי הזה. אולם, במקרים רבים ראיתי שתשלום גבוה עבור החזרי המשכנתא, תשלום גבוה עבור רכישת הרכב והאחזקה שלו, תשלום עבור הוצאה על חינוך פרטי והחזר חודשי גבוה על הלוואות שנלקחו- כל אלה יחד יוצרים קושי לנהל תקציב. אני מציע לכל אחד לבחון האם יש לו קושי כזה במידה שיש, אני מציע לחשוב על סדר עדיפות אפשרי כדי לא להגדיל את ההוצאות הקבועות שלנו. למשל, לחשוב אם אפשר לתקופה מסוימת להישאר ללא רכב או להישאר עם הרכב הקיים ולא להחליף לחדש, או האם אפשר להמתין עם הרצון שלנו לשפר דיור. ההתמודדות עם הקושי הזה מקלה על עמידה במסגרת התקציב. 

קושי נוסף הוא אמנם חלק ממה שכתבתי בקושי הראשון אבל אני ממשיך לדבר עליו כי הוא לבדו יכול גם הוא להקשות עלינו לפעול מול תקציב. וכאן אני מתייחס לשאלה איך החובות (ההלוואות) שלנו או החזרי החובות יכולים להקשות עלינו לעמוד בתקציב – לכל הלוואה שאנחנו לוקחים יש החזר חודשי. לרוב מדובר בהחזר חודשי קבוע לאורך מס' שנים. הרבה פעמים אמרתי בפגישות הליווי שלי עם המשפחות, שחוב (הלוואה) מקטין בעצם את ההכנסה שלנו, זאת כדי להמחיש את האופן שבו צריך לראות את ההחזר החודשי כהוצאה נוספת בתקציב החודשי ולחשב אותו ככזה. אנחנו לוקחים הלוואות מסיבות שונות וחלקן חשובות מאוד: יש לנו תוכניות, יש לנו רצונות, לילדים שלנו יש צרכים שונים, אנחנו רוצים לממש חלומות שונים לאורך החיים. הדרך העיקרית שיוצרת חוב מתחילה כשאנחנו עושים שימוש במשיכת יתר (מינוס) כדי לאפשר לעצמנו לרכוש ולממש צרכים שונים שחשובים לנו מבלי שיש לנו באופן ישיר כיסוי של מקורות הכנסה לחוב שאנחנו בעצם לוקחים על עצמנו. האשראי שהבנק מעמיד לרשותנו חשוב לגמישות בניהול התקציב שלנו אבל גם מאפשר לנו גם לממש רצונות והוצאות מכסף שאין לנו באופן ישיר. לרוב כשנגיע לתקרת האשראי, יציעו לנו לקחת הלוואה כדי לכסות את משיכת היתר וכדי שתהיה לנו מסגרת אשראי חדשה שתאפשר לנו לנהל את התקציב החודשי.  אם נעשה שוב שימוש במשיכת היתר לצרכים שהם לא קשורים בניהול התקציב ושוב נגיע לתקרת האשראי שהבנק העמיד לרשותנו צפוי שנקבל מהבנק שוב הצעה לקחת הלוואה נוספת כדי לכסות את משיכת היתר וכדי לחדש את האשראי שהבנק מעמיד עבורנו.

המצב הזה דומה לכדור שלג - אנחנו מקבלים הלוואה שיוצרת לנו החזר חודשי, אנחנו מתקשים לעמוד בהחזרים שלה ויוצרים מינוס חדש, לאחר מכן אנחנו מקבלים הלוואה נוספת שמגדילה את גובה ההחזר החודשי ובכך ומגבירה את הקושי ואז לרוב הבנק יעצור אותנו כבר כשנתקשה לעמוד בתשלומים שלנו. צריך לשים לב שהאחריות לשימוש במשיכת היתר היא שלנו. כמו שכבר אמרתי החזרי חובות גבוהים הם לבדם יכולים להקשות על עמידה בתקציב חודשי. לפני שכדור השלג מתחיל להתגלגל אני מציע שאם יש משיכת יתר היא תהיה הקטנה ביותר האפשרית ובמצב שבו אנחנו מנהלים תקציב אני מציע שהחשבון יהיה בפלוס והאשראי בחשבון ישמש אותנו עבור ניהול התקציב בלבד. 

קושי נוסף שאנחנו צריכים להתמודד איתו בדרך להתנהלות עם תקציב קשור בהבנה איך תקציב חודשי פועל ומהם העקרונות שיעזרו לנו לפעול ביחד איתו.  הכלל הראשון והבסיסי הוא שאנחנו צריכים לבנות את התקציב ביחד, שני בני הזוג.  אין כאן שלו ושלי, ההכנסה שלנו היא אחת והתקציב הוא משותף, האחריות שלנו על ההתנהלות הכלכלית של המשפחה שווה. זה הבסיס הכי חשוב, מאחר ומדובר בצרכים שונים שיש לה וצרכים שונים שיש לו חשוב להגיע להבנה, פעם הוא מוותר על צורך שלו עבור צורך שלה ופעם היא מוותרת על צורך שלה עבור צורך שלו, "השמיכה" משותפת. כלל שני מתייחס לחשבון אחד משותף.  חשבון משותף מאפשר לחשב בקלות את כל ההכנסות מצד אחד ואפשר גם בקלות לראות את כל ההוצאות, ויחד אנחנו צריכים לעמוד על המשמר כדי לוודא שהחשבון המשותף נמצא בפלוס כל הזמן. רצוי שבחשבון יהיה גם חסכון קטן כדי לאפשר לנו מידי פעם להשתמש בו לדברים המתוקים של החיים, הרי אנחנו עובדים כל כך קשה ולפעמים גם מרוויחים טוב וגם פינוקים הם חשובים בחיים שלנו ואם לא לפינוקים אולי בשביל טיול מאתגר או כל צורך אחר של הנפש.

זוגיות טובה כשלעצמה לא מספיקה לנהל תקציב טוב. אחרי שטיפלנו בכל הנושאים הבסיסיים, זה הרגע המתאים לדבר על המבנה של התקציב - התקציב שאמור לסדר את ההתנהלות הכלכלית שלנו ולתת לנו שיגרה ושקט בחשבון הבנק שלנו. חשבון בנק שבתחילת החודש המשכורת נכנסת אליו ולא נשאר ממנה שום דבר בגלל המינוס הוא חשבון ללא תקציב. תקציב טוב הוא תקציב שמחולק נכון לאורך החודש ומאפשר לנו לשלם עבור כל מה שאנחנו צריכים לאורך החודש, גם עבור הדברים שידועים מראש וגם עבור דברים נוספים שהופיעו ללא הכנה מוקדמת. תקציב טוב הוא תקציב שבו ההוצאה שווה להכנסה.

כדי להגיע למצב שבו התקציב מחולק נכון לאורך החודש אני מציע את האפשרות הבאה: לחלק את התקציב לשלושה חלקים, כל חלק ייתן מענה לצורך אחר ובזמן אחר לאורך החודש כך שכל הצרכים שלנו יהיו מכוסים ע"י החלקים השונים של התקציב:

חלק ראשון של התקציב יהיה בגובה של כ 50% מההכנסה והוא יופרש כבר בתחילת החודש לתשלום הוצאות קבועות ידועות מראש – חשמל, ארנונה, חינוך, קופת חולים, טלוויזיה, שכירות, החזר הלוואות ותשלומים. המשמעות היא שההוצאות האלה צריכות להיות בגובה של עד 50% מההכנסה שלנו.

חלק שני של כ 35% מההכנסה החודשית ימתין בחשבון הבנק, יחולק לכמות השבועות באותו החודש וישמש אותנו לתשלום שוטף של הוצאות – מזון, דלק, בגדים, בילויים ומזומן, שהן הוצאות נוספות שיש לנו.

חלק שלישי של כ 15% מההכנסה החודשית ימתין במהלך החודש לצרכים חשובים שיופיעו ללא הכנה מוקדמת שצריך לשלם אותם ולא תמיד ניתן לדחותם לעיתוי נוח יותר – מתנות, טיפול שיניים, תיקון רכב וכו'.  כ 5% מהחלק הזה במידת האפשר יופקדו כחסכון שישמר עבור פינוקים שונים או עבור צרכים שונים אחרים (נסיעה לחו"ל, הובי, לימודים וכו'). במידה וניתן לחסוך יותר  מ  5%     מההכנסה החודשית, ברור שזה טוב וזה מראה שההתנהלות הכלכלית שלנו נכונה, כי תקציב טוב נימדד גם בגודל החיסכון שלנו.

לסיכום: התקציב חשוב להתנהלות כלכלית נכונה, חשבון שניכנס אליו שכר בתחילת החודש ולא נשאר ממנו שום דבר הוא חשבון שמתנהל ללא תקציב, צריך להגביל רכישה בתשלומים כדי שלא יהיה מצב שכל ההכנסה יוצאת עליהם ולא נשארת לנו הכנסה לצרכים נוספים לאורך החודש. אפשר לקחת הלוואה רק אם ניתן לשלם את ההחזר החודשי שלה ע"י התקציב. רצוי שהחשבון יהיה בפלוס, את מסגרת האשראי אפשר לנצל בצורה מוגבלת ובעדיפות לתקופות קצרות למטרות של גישור בין הוצאה להכנסה. אני מאחל לכולנו שנדע לנהל את התקציב שלנו נכון ושזה יביא התנהלות כלכלית טובה לכולנו.