הפרת הסדרי ראיה 

הסדרי ראיה הם אחד מהנושאים הקשים והכואבים ביותר בניהול מערכת יחסים עם הגרוש או הגרושה.

בעת הגירושין וכאשר לזוג יש ילדים בגילאים שונים, ולפעמים אפילו תינוקות, הרי שנקבעים הסדרי הראיה בהתאם להסכמות ההורים ואם לא על ידי בית המשפט . בדרך כלל דבר זה יהיה מלווה בתסקיר עו"ס אשר נתפס  כגורם ממליץ, בעוד בית המשפט הינו הגורם המחליט.

בפסיקות שונות נקבע כי האחריות לקיום תקין של הסדרי הראיה מוטל על ההורה שמשמורת הקטינים "בידיו" לעניין זה ראו נא לדוגמא: תמש023690/03 בבש"א 51183/09 שם נאמר
ע"י כבוד השופט ציון גרינברגר עוד בשנת 2009 כדלקמן:

"אין די בכך שהאם והבת מגיעות עד לביתו של האב אם הבת לא עוברת לידיו. הטענה שהבת מסרבת לעבור לאב לביקור אינה מקובלת ואיננה מהווה "תירוץ" לאי קיום הביקורים. סממן מובהק של קיום אחריותו של הורה משמורן הינו בכך שדואג לקשר תקין, בריא וזורם עם ההורה הלא משמורן".

התפתחות נוספת בשנים האחרונות בכל בנוגע להסדרי הראיה הינה שכיום, חלק מהזוגות מבקשים משמורת משותפת, אולם נכון להיום עדיין רוב הזוגות הגרושים "מחלקים" את הזמן עם הילדים
בסוג כזה או אחר של הסדרי ראייה.

לא משנה אם מדובר בהסדרי ראיה מקובלים "רגילים", נרחבים יותר או מצומצמים, כאשר יש הפרה של הסדרי הראיה, הצד שמפרים מולו את הסדרי הראיה סובל  מאד.

הקשר שלנו עם הילדים שלנו הוא קשר נפשי עמוק אך גם מורכב, והצורך שלנו בקשר איתם הוא צורך נפשי עמוק מצד אחד, הרצון שלנו בטובתם גם גדול ולכן קשיים שמעמיד הצד השני מולנו כאשר יש הפרת הסדרי ראיה הם מורכבים וטעונים במיוחד. 

הרציונל העומד בבסיס הסדרי הראיה נובע מזכות הקטין לקשר משמעותי, אישי וסדיר עם שני הוריו.

אם הפרת הסדרי הראיה נעשית על ידי האם למעשה המשמעות היא שהיא מונעת מהאב לראות ולפגוש את ילדיו, לעיתים תוך העתקת עיר ומקום המגורים בעת היו בני הזוג נשואים ונהלו  
יחידה כלכלית אחת ונושאו באחריות כלכלית זה כלפי זה. אם מדובר בהפרת הסדרי הראיה על ידי האב המשמעות היא שהוא לא מגיע לפגוש את ילדיו, לאסוף אותם מבית הספר או חוגים ו/או לבלות עימם זמן בסופי השבוע.

אם אנחנו מהצד שרוצה לראות את הילדים והקשר איתם נמנע מאיתנו אנחנו בתסכול פנימי עמוק, אם אנחנו מהצד שצריך את השתתפות ההורה השני  בגידול הילדים ובדאגה להם, אנובמצב דברים בו  הנטל גדול יותר על המשאבים שלנו.

כך או אחרת, זהו אחד מהנושאים היותר בעיתיים בדיני המשפחה, קביעת משמורת הילדים
וקיומם של הסדרי הראיה.

מעניין לציין שהסדרי ראיה (כמו הסדרי אחרים שקשורים בתהליך הפרידה) בין צדדים שהגיעו להסכמות בתהליך של גישור גירושין, בדרך כלל מתקיימים ברוב הכמעט מוחלט של המקרים.

ממצאים אלו תואמים מחקרים רבים שנעשו על הסכמים שהושגו בהליך גישור (בתחומים משפטיים שונים, לאו דווקא בנושא של דיני משפחה).

איך מתמודדים עם הפרה של הסכמי ראיה?

קודם כל, כמובן שמנסים להתמודד בכל דרכי ההתמודדות ה"רגילים", שיחה, שכנוע, בקשה ומשא ומתן, צריך לזכור שבצד השני עומד בן (או בת) אדם ושמדובר במערכת יחסים שיכולה להיות ארוכת טווח, ולרוב, רצוי לנסות ולפתור את הדברים בדרכי שלום, למרות שזה לא תמיד קל כאשר אתם משוחחים עם מי שנפרדתם ממנו.

לפעמים הפרת הסדרי הראיה נעשית ממקום של קושי של בן/בת הזוג לקיים את ההסכם, אולם עליהם למצוא פתרונות לקושי זה.

לפעמים מדובר בפעילות "מכוונת" של הפרת הסדרי הראיה על מנת לפגוע בצד שמולו מתבצעת ההפרה או בילדים, ואזי מדובר בהתנהלות נפסדת של ממש.

אם אין ברירה ניתן לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה על מנת לברר את כל האפשרויות לאכיפת הסדרי ראיה.

אין לראות באמור לעיל משום מצג ו/או חוות דעת ו/או ייעוץ או תחליף לייעוץ משפטי ו/או אחר, ואין לפעול ו/או להסתמך עליו ללא ייעוץ משפטי. ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין גירושין על מנת לקבל ייעוץ פרטני.