אכיפת הסדרי ראיה 

אכיפת הסדרי ראיה

פעמים רבות אנו נשאלים מה צריך לעשות כדי לבצע אכיפה של הסדרי ראיה.

הפרת הסדרי ראיה הוא נושא כאוב, רגיש וגם מאד מתסכל עבור כל מי שמפרים מולו הסדרי ראיה.

כאשר מדובר בהפרת הסדרי ראיה על ידי האם, מדובר באב כאוב שהצורך הנפשי האמיתי והעמוק שלו בקשר עם יוצאי חלציו נמנע ממנו.

כאשר מדובר בהפרת הסדרי ראיה על ידי האב, מדובר באב אשר אינו דואג להיות בקשר עם ילדיו, להקדיש להם את הזמן וגם לאפשר לאם "הפסקות" כלשהן בטיפול ובדאגה לילדים, ובכך מגדיל את הנטל על המשאבים הן הנפשיים/רגשיים והן החומריים.

כך או כך אתם במצב די מתסכל, ומלחיץ הן רגשית והן בפנים אחרים, ועוד לא דיברנו על ההשלכות שיש לכך על הילדים שלכם, שאתם דואגים להם ואוהבים אותם. וזה די עצוב!

אז איך ניתן לבצע אכיפה של הסדרי ראיה? לא ניתן לאכוף הסדרי ראיה באמצעות הוצל"פ או המשטרה

כולם יודעים שפסקי דין אוכפים בהוצאה לפועל או נכון יותר "ראשות האכיפה והגביה" שבעבר כונתה בעבר פשוט "הוצל"פ".

בתיאורה, ובתיאוריה בלבד היה ניתן לאכוף את הסדרי הראיה באמצעות מערכת ההוצל"פ אולם בפועל, בפרקטיקה המציאות הוכיחה שהדבר לא אפשרי.

הדבר היה מאלץ למשל לשלוח נציג של ההוצל"פ לבית של אם סרבנית, לקחת את הילדים ולהעביר אותם לחזקתו של האב.

דבר כזה, לא רק שלא יעלה על הדעת של אף אחד, אלא הוא פשוט בלתי ניתן לביצוע. ולא רק בגלל הטראומה לילדים שאף אחד לא מעוניין בה, אלא מגוון רחב של סיבות שכל אדם סביר והגיוני יכול לעלות עליהם עם מעט חשיבה, ולא ניכנס כאן לעובי הקורה.

אבות רבים חושבים שאם האם מונעת מהם לראות את הילדים אז הם יכולים לקרוא למשטרה והמשטרה תטפל בזה.

גם אם הטענה של האב היא שהאם מחזיקה את הילדים כ"בני ערובה" והוא חושב שזה עניין משטרתי, כל עוד אין פה חטיפה עם סיכון חיים, המשטרה תפנה את האב הכאוב לפנות לעובדת סוציאלית ולמערכת בתי המשפט.

אז איך בכל זאת ניתן לאכוף הפרה של הסדרי ראיה?

כאשר פונים לבתי המשפט, אם האב הוא זה שמפר את הסדרי הראיה, כלומר לא מגיע לראות את הילדים, בעיקרון עד היום הפסיקה לא חייבה את האב לראות את ילדיו מצד אחד, ומצד שני, הדרך בפני האם הייתה פתוחה לבקש הגדלה, ואפילו משמעותית של המזונות בגין הוצאות נוספות שנגרמות לה עקב כך.

מעניין לומר שאין חוק הסדרי ראיה מסודר, אלא הנושא נקבע על ידי הלכות שונות של בתי המשפט.

אם האם היא זו שמפרה את הסדרי הראיה ניתן בסיוע של עורך דין המתמחה בדיני משפחה:

• להגיש בקשה לבזיון בית משפט על ידי האם.
• להגיש בקשה לבית המשפט להורות לאם לקיים את ההסדר (אם היא לא תקיים הוראה זו של בית המשפט אפשר לפעול בנדון).
• בית המשפט עשוי לקבוע הסדרי ראיה בפיקוח, כלומר בפיקוח עובדת סוציאלית ובמתקן של העיריה או במקום אחר בו האב יכול לפגוש את ילדיו לקיים את הסדרי הראיה בפועל.

יש לזכור שמערכת היחסים עם ההורה השני הגרוש/ה היא מערכת יחסים ארוכת טווח, שבה מנסים לשמור על איזון בריא והתנהלות תקינה לטובת בריאות הילדים ולכן כאשר מתקיימת הפרה של הסדרי ראיה כדאי לנסות בשלב ראשון לשוחח עם הצד השני ולנהל איתו סוג של מו"מ או ניסיון לשכנוע קודם כל.

יש להיזהר ממצב דברים כפי שקבע כב' השופט (בדימוס) יעקב כהן בבית המשפט לענייני משפחה כפ"ס בתמ"ש 030855/07

"בידוע, כי כאשר הורה מוביל את ילדיו לכיוון של ניכור מן ההורה האחר, קיים שלב בו אותו הורה, רוחץ בנקיון כפיו ואומר: "הילדים הם שאינם רוצים, אני דווקא מבקש מהם להיות בקשר עם ההורה האחר". זהו מצב בו השלים ההורה הגורם לניכור ההורי את מלאכתו והוא מסתמך עתה על הסימפטומים שנגרמו, עקב התנהגותו שלו ועקב המסרים שהעביר לילדים."

על מנת להימנע ממצב הדברים המתואר ע"י בית המשפט לענייני משפחה, רצוי "לתפוס" ולטפל/ מידית בנושא הניכור ההורי ורצוי לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה ובהסדרי ראיה על מנת שיסיע לכם באכיפתם של הסדרי הראיה.

חשוב לזכור שאין להסתמך על האמור לעיל בשום מקרה ואין לראות בו כחוות דעת, מצג ו/או ייעוץ או תחליף לייעוץ משפטי או ייעוץ אחר ואין לפעול או להסתמך עליו ללא יעוץ משפטי פרטני, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין גירושין על מנת לקבל ייעוץ כזה.