למה לי תודה 

זה לא פשוט להיות מובטל/ת, קשה לעבור עוד חג לבד, יש יותר מדי סיפורי אסונות ופיגועים בארץ ובעולם, גם המצב בכבישים לא משמח, היום עבר מבוזבז ולא יעיל.....  

אני מניחה שרובנו נזדהה עם חלק מהרשימה אם לא כולה, ושאם נעצור רגע, נוכל למלא את רשימת חצי הכוס הריקה האישית שלנו, מי בקלות יותר ומי פחות, ואולי אף לחוות את הכאב הטמון בה.

אך מה עם חצי הכוס המלאה?
מתי לאחרונה ערכנו רשימה של הטוב בחיינו?
האם נוכל למלא רשימה זו בקלות? ומה יהיה אורכה ביחס לדברים המאתגרים/מעציבים בחיינו?
האם אנו מסוגלים לשמוח ולהתמלא אושר כשאנו חושבים על הדברים הטובים בחיינו, או שקל לנו יותר לחוות את הקושי והדברים הטובים בחיינו נדחקים הצידה?
האם אנו נושאים את הכאב לאורך זמן רב במהלך היום, או שהדברים טובים הם אלה שמכתיבים את מצב רוחנו?
והיכן אנו נתונים רוב היום? בחצי הכוס הריקה או בחצי המלאה?

מחקרים שחקרו את השפעת הכרת הטוב על האדם, הוכיחו כי אדם המכיר תודה על הטוב בחייו, משפר במידה רבה את אושרו, מעצים רגשות חיוביים, מסוגל לחוות את ההווה, ליהנות ממנו ולחגוג את הטוב שבחייו. הוא אף משפר את קשריו החברתיים, מסוגל להתגבר בקלות יותר על רגשות שליליים ובאופן כללי משפר את מצבו הבריאותי והמנטלי.*

המחקרים בעצם מוכיחים את שאפשר להסיק בהיגיון. השהייה בטוב ממלאת אותנו בשמחה. ומתוך שאנו שמחים יותר, אנו הופכים חברותיים, אקטיביים, יצירתיים, רגועים, אנרגטיים...יותר ויותר.  השמחה אף מעודדת הפרשת הורמון הסטרוטונין המשפיע על מצב בריאותינו ומצב הרוח שלנו. כך או כך, להיות שרויים בטוב ובשמחה משפרים את בריאותנו ומצבנו המנטלי.
יתר על כן, אדם שמתמקד בטוב והופך את נקודת המבט שלו לטוב, רואה את הקשיים והמכשולים כאתגר, מחפש בהם את נקודת הטוב, וצומח ונבנה מהם, ומתוך כך גם מצליח למנף הזדמנויות. בעוד אדם הממוקד בקושי, יתייאש מהם ויקבל אותם כהוכחה לכך שהוא לא מצליח.

בהרצאה על הנושא אמר ד"ר אוונס: " להכרת הטוב יש כוח לעשות שלושה דברים: לרפא, למלא באנרגיה ולשנות חיים. הרצון הוא להיות אדם שנתון בהודיה כגישה האוטומטית, שזה הדבר הגדול והעצום. אדם כזה רואה כל דבר שקורה כמתנה, או כפוטנציאל למתנה".

חשוב לציין, כי המחקרים נעשו בפרק זמן קצר של כמה שבועות, כלומר המציאות לא השתנתה בחיי האנשים השותפים למחקר, אלא הבחירה לשים את המיקוד על הטוב, היא ששיפרה את מצבם בחיים.  
ואכן, מחקרים טוענים שנטייתו של האדם לאושר היא 50% גנטית, 10% בלבד מהאושר מושפע מהמציאות עצמה, ואילו 40% מושפעים מעשייתו של האדם עצמו.** כלומר בידיו של האדם לשפר משמעותית את תחושת האושר שלו, בלי קשר לנסיבות החיים שלו.

אז מה אפשר לעשות?
ד"ר אוונס מציע לנהל יומן תודה. יומן בו נכתוב כל יום לפחות חמישה דברים טובים שיש בחיינו שאנו רוצים להגיד עליהם תודה. כל יום נכתוב את מה שעולה בדעתנו באותו הרגע. זה יכול להיות יופיו של הטבע, קרן שמש מלטפת, היכולת לנשום, היכולת ללכת, משפחה, חברים, עבודה, דירה, בגד אהוב... או אפילו חוויה טובה שחווינו או אדם משמח שפגשנו היום.
ככל שאנו מתמידים בהכרת הטוב, אנו מגלים דברים טובים שהיו סמויים עד כה מעינינו ואנו לומדים להעריך אותם יותר ויותר.
נוסיף על כך 5 דברים שאנו מודים לעצמנו עליהם היום- על הכח לסיים משימה, להאיר פנים, לשטוף כלים, משהו שאנו גאים בעצמנו שעשינו היום, או כל דבר אחר....

כדאי לקבוע זמן קבוע לניהול היומן, אפשר סוף היום לפני השינה או הבוקר עם ההשכמה, או כל זמן אחר שנח לכם, וכמובן אפשר כמה פעמים ביום.

בהרצאותיו מביא ד"ר אוונס עדויות על כך שניהול יומן תודה, באופן עקבי, ממלא את האדם באושר רב יותר ככל שעוברים הימים. והוא לאט לאט מקבל את היכולת להסתכל על החיים מנקודת מבט חיובית. זה ממש כמו להעביר את אלומת הפנס למקום היפה באזור. הקשיים לא נעלמו ואנו מתמודדים איתם, אך קל יותר להתמודד כשרואים את האור והיופי בחיים.

במאמר הבא, נרחיב על פן נוסף באמירת תודה
בהצלחה, ותודה שהייתם עמנו עד כה