תנועות הכיווץ וההרפיה בשיטת פאולה ויעילותן לאברים רצוניים ובלתי רצוניים 

התנועה הבסיסית ביותר הנלמדת בשיטת פאולה היא כיווץ והרפיה, תנועה זו משפיעה לטובה על הגוף כאשר חוזרים עליה שוב ושוב. כל אחד מהאנשים הלומדים את שיטת פאולה בפעם הראשונה מתקשה להיכנס לחזרתיות המתבקשת. בכל זאת לומדים רבים דרכי כיווץ שונות המתאימות להם אישית דבר המקל על החזרתיות. כאשר החזרתיות נעשית להרגל קשה לעתים להפסיק, בין השאר משום שתגובות השרשרת שמתרחשות בגוף מפתיעות ומשחררות אברים שונים. חלקם טבעתיים וחלקם שרירים משורטטים. אצל אחדים מתבטא הדבר במעברים משכיבה על הגב לישיבה וחזרה לשכיבה, ואצל אחרים בכיווצים והרפיות המתרחשים בשרירים נוספים.

יכולת הכיווץ והשחרור מתרחשת בין השאר באברים כמו אצבעות הרגליים, כפות הידיים וכפות הרגליים, אלו שרירים שצורתם אינה עגולה ואינם פתחים, הם אינם מוגדרים כשרירים טבעתיים אך הם מפעילים את השרירים הטבעתיים ופועלים יחד איתם. צורת פעולתם יכולה להיות דמויית מעברים בין תנועות פלקס ופוינט באצבעות הרגליים. היא יכולה להתבטא במגע האצבעות אלו באלו, ברצון לשנות את צורת ההנחה של הגוף כמו מעברים משכיבה לישיבה או בהרמות ראש.

רבים נוטים לכווץ חזק ככל האפשר ובמשך זמן ארוך ככל שניתן. הרגל שאנו נוטים לו בעקבות חינוך גופני. בשיטת פאולה אין צורך בשימוש בכוח, בשיטת פאולה חשוב בין השאר לא לשמור על צורה קבועה של כיווץ שכן אם אין הקפדה על צורת הכיווץ הגוף חופשי יותר ותנועת השרירים הטבעתיים מאפשרת הצטרפות של שרירים טבעתיים אחרים. תפקידו של המורה המתבונן בתרגול הוא לסייע למתרגל להמשיך את הכיווצים וההרפיות באופן מילולי, למנוע עבודה כוחנית ולהבחין אם ההצטרפות של שרירים טבעתיים אחרים מתרחשת והיכן. האברים שאליהם נמשכת התנועה הנוספת מספרים למורה יותר מהמידע הרפואי הידוע למטופל, לעתים הם מקבלים ממד של אבחון. אחת השאלות שראוי שמורה ישים לב אליהן בינו לבינו היא האם המתרגל שם לב לתנועות הנוספות, תנועות השרשרת ואם לא מתי כדאי להפנות את תשומת ליבו לכך. תנועות השרשרת הן השלב החשוב ביותר בתהליך הריפוי, כאשר מתחילות תנועות אלו יודע המטפל כי תהליך שינוי התנועה בגוף החל. מידע זה מסייע למטפל לבחור את התרגילים שהוא נותן למטופל בהמשך המפגש, שכן עליו לדעת אם אכן האיבר שהגיב הוא איבר חלש. דבר זה יכול להראות לאן וכיצד לכוון את התרגול.

השינויים החלים במהלך תרגול שיטת פאולה מתרחשים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם, בינם לבין שרירים משורטטים וביחס לשרירים בלתי רצוניים,

כאשר הבעיה קשורה בצניחה של אברים פנימיים כגון: רחם, שלפוחית, חלק מהמעי או בתנועתיות איטית מדי של המעיים יש יתרון לתרגול עדין, הן משום שניתן להמשיך בו זמן רב והן על בסיס ניסיון מצטבר.