הקלות במיסוי הכנסה ממימוש אופציות ו-או מניות 

לעובדים בחברות מסוימות יש הסדר מיוחד לעניין המס, שהם חייבים בו על רווחים, הנובעים מאופציות / ממניות. שיעור המס החל על רווחים אלה הוא %42.5.

השאלה היא:

האם אפשר לפרוס רווחים אלה לאחור במשך שנים אחדות, אם חויב העובד בשנים קודמות במס בשיעור, הנמוך מן המצוין לעיל; או שיעור המס, על הרווחים הנדונים כאן, הינו סופי ומוחלט ?


יניב גבריאל משיב:

ככלל: מקובל, בעניין הנדון כאן, להציג שתי חלופות להקלה במיסוי סכומים, שמקורם במימוש אופציות ו/או מניות - כלהלן:

חלופה א':

אם מימוש האופציה ו/או המניה מחויב במס הכנסה כ"הכנסת עבודה", לפי סעיף 2(2) ל"פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961" [להלן - "הפקודה"] - רשאי החייב במס לפנות אל פקיד השומה ולבקשו, כי, לצורך חישוב המס על הכנסה זו, תחולק ההכנסה לחלקים שנתיים שווים על פני תקופת השנים, שמיום מתן הזכות ועד ליום מימושה, אך לא יותר מאשר 6 שנים, המסתיימות בשנה שבה מומשה האופציה ו/או המניה(1).

חלופה ב':

אם מימוש האופציה ו/או המניה מחויב במס רווח הון, לפי חלק ה' לפקודה - רשאי החייב במס לפנות אל פקיד השומה ולבקשו, כי, לצורך חישוב המס על הכנסה זו, יחולק רכיב רווח ההון הריאלי לתקופת הבעלות על האופציה ו/או המניה, אך לא יותר מאשר 4 שנים, המסתיימות בשנה שבה מומשה האופציה ו/או המניה(2).

מודגש בזה, כי שיעור מס של %42.5 נהוג לגבי הקצאת מניות שלא על-ידי החברה המעבידה, אלא על-ידי חברה קשורה אחרת, שהיא תושבת ישראל ומניותיה נסחרות בחו"ל: החברה-האם או החברה-הבת.

מקורו של השיעור דלעיל, בהסדר שבין נציבות מס הכנסה לבין העובדים. ההסדר נובע ממחלוקת, סביב טענת העובדים, כי מכירת אופציות של ניירות ערך זרים צריכה להיות ממוסה בשיעור מס של %35, למול טענת נציבות מס הכנסה כי מכירת אופציות כאמור צריכה להיות ממוסה בשיעור מס של %50, לאור הסכמת העובדים, מראש, להחיל את הוראות סעיף 102 לפקודה.

בפועל, הסתיימה המחלוקת בפשרה, שלפיה שילמו העובדים שיעור מס של %42.5 על רכיב רווח ההון, הנובע ממימוש האופציה.

לטעמי: אם מניות החברה, שהקצתה את האופציות האמורות, נסחרות גם בישראל - אין כל חובה "ליהנות" מפשרה זו.

כפועל יוצא מכך, וכהמשך ישיר של הנאמר עד כה - עובדים אשר מימשו אופציות כאמור, ושילמו מס של %42.5, יוכלו לפעול כיום לקבלת החזרי מס.


הפניות המשיב:

(1) סעיף 3(ט) לפקודה.

(2) סעיף 91(ד) לפקודה.