גישת UX-x לתכנון חווית משתמש למערכות מורכבות 

לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 התרחשה מהפכה בעולם ה- UX. אם עד אז חברות הייעוץ בתחום נאלצו להסביר ללקוחותיהן הפוטנציאלייים – חברות ההייטק - מדוע חווית משתמש חשובה למוצר שלהם, מדוע קריטי שיישכרו אנשי UX, הרי שלפתע קרה שינוי דרמטי: לא היה צורך יותר בהסברים וה- UX הפך למרכיב יסודי בפיתוחו של כמעט כל מוצר. המהפכה היתה קשורה להופעת האייפון בשנת 2007, אז התברר למנהלי מוצר ומנהלי חברות כי חווית המשתמש היא חלק מהותי של כל מוצר מצליח בעידן שלנו, לעיתים היא אף עיקרו של המוצר.

בחלוף עשור אנו סבורים כי עומדת להתחולל מהפכה נוספת: מהפכת ה- UX השניה. אמנם אנשי חווית המשתמש נחלו הצלחות לא מעטות, אבל במידה רבה הדבר נכון בכל הקשור לאפליקציות פשוטות יחסית, האפליקציות שהן בשימושו של ה- Average Joe, לדוגמא, facebook (באתר וביישומון), waze, whatsapp, Gett... אבל בכל הקשור לאפליקציות מורכבות – המצב שונה לגמרי. כאשר אנו אומרים אפליקציות מורכבות כוונתנו לכאלה שיש מאחוריהן לוגיקה סבוכה ביותר, או שהן מתפעלות מערכות מורכבות בתחומי ידע ספציפיים, או שמאחוריהן תרחישי שימוש עתירי התפצלויות וחריגים. ההצלחה של אנשי ה- UX ושל המתודולוגיות הקיימות של אפיון UX אל מול אפליקציות סבוכות ומערכות מורכבות היא נמוכה מאד.

ופה חייבת להתרחש מהפכת ה- UX השניה, אשר מתבטאת בשני אספקטים, האחד הוא מתודולוגי, והשני קשור לכישורי כוח האדם. ראשית, המתודולוגיה והפרקטיקה הנהוגות כיום בתהליכי אפיון חווית משתמש רחוקות מלהלום את מה שנדרש באמת בעת תכנון UX של מערכת סבוכה ומורכבת. למשל, יש פרקטיקות בהן מסתפקים בהכנת user stories, אך אלו רחוקים שנות אור מבחינת רמת הפירוט שלהן ממה שנדרש באמת עבור אפליקציה מורכבת. כמובן, גם scenarios אינם הולמים שכן הם על פי הגדרתם מדגימים מסלולי שימוש, אך לא מנסים להכיל את כלל האפשרויות. יש גם מאפייני UX אשר טורחים יותר ומכינים use cases, אשר תאורטית נועדו ללכוד את כלל נתיבי האינטראקציה האפשריים עם המערכת, אך בפועל טרם נתקלנו ב- use case שעומד בכך. מעניין לעמוד על כך שמאפייני UX נוטים להשקיע זמן ואנרגיה בהעמדת פרסונות מצויינות, אך דווקא במערכות מורכבות החשיבות היחסית של פרסונות היא זניחה (האבחנה בין בעלי תפקידים שונים כמובן אינה זניחה). גישת UX/x  אשר פותחה כדי לשרת את מהפיכת ה- UX השניה כוללת שלב קריטי המכונה user workflow analysis and optimization, בו מבוצעת אנליזה מדוקדקת לתהליכי העבודה של המשתמשים, מבוצעת להם אופטימיזציה, והם מתועדים באופן שמזכיר כמעט פסאודו-קוד, משמע תאור לוגי הדוק של מהלך הדברים, כולל לולאות, הצהרות case ובדיקת תנאים לוגיים מורכבים. אפשר לומר כי במידה רבה כלל נתיבי האינטראקציה האפשריים – והם רבים מאד במערכת מורכבת – מנותחים ומתועדים בשלמותם.

גישת UX/x (מלשון UX/extended) קובעת כי לעיתים קרובות יש לייצר גם אונתולוגיה, משמע הגדרה מלאה של כל היישויות המשתתפות בדומיין העסקי/הטכנולוגי הרלוונטי, כולל שמות, תכונות ויחסים בין יישויות. שכן כאשר מדובר באפליקציות פשוטות כגון אלה שהדגמנו למעלה "כולם" מבינים את כל היישויות המדוברות, ואילו כאשר מדובר במערכת מורכבת כמות היישויות עשויה להיות גדולה מאד, חלקן לא נהירות לאדם מן היישוב, כך שבהיעדר הגדרה מושלמת של האונתולוגיה המשך האפיון נידון לכשלון.

שלב מפתח במתדולוגיית UX/x הינו פיצוח המודל התפעולי של האפליקציה. מודל תפעולי טוב יחשוף באופן בהיר את הפונקציונליות המוצעת, וירקום במוחו של המשתמש מודל מנטלי נהיר וקל לתפיסה. בנסותם לאפיין את האפליקציה אנשי UX רבים נוטים לבצע שגיאות יסודיות אשר המתודולוגיה מסלקת, למשל, הם נוטים "לארגן היטב" את המידע והפונקציונליות. אך בעולם ה- UX/x אין משמעות ל"ארגון", שכן מתברר כי הוא משרת היטב את הצרכים של המאפיין ("הנה הצלחתי לארגן את הדברים"), אך לא את הצרכים של המשתמש.

לעיתים קרובות שלב ה- user workflow analysis and optimization שתואר לעיל מציף בעיות בסיסיות בהגדרת המוצר, וספציפית חושף כי מודל האובייקטים של המערכת אינו שלם. במקרה כזה על ארכיטקט UX/x להיכנס לעובי הקורה ולהקים מודל אובייקטים תקין, על כל מה שכרוך בכך כגון הגדרת יחסי הכלה, אסוציאציה וקיבוץ. במובן זה, ארכיטקט UX/x מעורב גם במה שברגיל הוא עולמו של מנהל המוצר.

אך UX/x אינו רק מתודולוגיה. ברור מאליו כי לא כל מאפיין UX יוכל לבצע את המתודולוגיה שתוארה, לכתוב pseudo code, להשתלט על עולם ידע טכנולוגי מורכב עד כדי יכולת לכתוב אונתולוגיה, לפצח מודל תפעולי בתוך עולם מורכב ועתיר אפשרויות. ועל כן רף הכניסה לעולם ה- UX/x הוא גבוה מאד. בהכללה מסויימת אפשר לומר שאדם שמבחינת הבנתו הטכנולוגית ויכולתו האינטלקטואלית לא יכול להיות מנהל המוצר הספציפי - לא יכול להיות ארכיטקט ה- UX/x של המוצר, שלא לדבר על כך שעליו להיות ניחן בעוד כמה כשרונות שהם ספציפיים לחווית משתמש. ועל כן UX/x אינו רק מתודולוגיית עבודה, הוא גם רף כניסה והגדרת איכויות אנושיות.

גישת UX/x קרמה עור וגידים והיא מופעלת בהצלחה בלא מעט פרויקטים. בקרוב היא תתועד באופן מלא, ואנו מקווים שהיא תאפשר את מהפכת ה-UX  השנייה ותשנה את עולם המערכות המורכבות מהקצה אל הקצה.