איך לנהל תקשורת עסקית בעידן הדיגיטלי 

 מודל RIA לתקשורת עסקית בעידן הדיגיטלי..

--------------------------------------------------------------

לאט לאט, ביד נינוחה ובוטחת היא התחילה  עכשיו להפשיל את התחתונים.

לא היה לה הרבה מה לקלף , כי החוטיני האדום שלה, לא איתגר  את

אצבעותיה סגולות  הצפורניים.  

בסוף דרכו רבץ האדום האדום הזה על מכנסונים צהובים , שכבר המתינו לו 

בסבלנות על אריחי  הקרמיקה האפורים והגדולים , שכיסו את  כל ריצפת 

החדר  הלא גדול הזה.

זה השלב , שעם עם חיוך קטן ומייחל  טוב , היא התיישבה על האסלה 

והשתינה...

וההמשך? זה הכל בראש שלכם... אני בכלל לא מכיר אותה והבאתי אותה

אל ראש העמוד כדי לספר לכם על   מודל התקשורת  R .I.A 

ACT , INFLUENCE , REACH.

להגיע . להשפיע . להניע  .

נתחיל בשלב הראשון – המהלך הראשון בכל תהליך של תקשורת

הוא הצורך של המתקשר , מעביר המסר, להגיע אל הנמען, המתוקשר ,שאתו

יש רצון לייצר תקשורת.   

ואיך מגיעים?

מעוררים את תשומת הלב של המתוקשר : צועקים, מטלפנים, מסמסים, 

מצייצים , מבליטים הופעה ותלבושת , מגדילים אותיות , צובעים , משתמשים

בשפה קשה ובמילים  בוטות , או להיפך, ברכות ובהיסוי קול, מציגים תמונה

מעוררת ... הכל  בהתאם למקבל התקשורת והערוץ מוביל המסר .

ולא להתבלבל. ערוצי התקשורת הם המכשירים : סמרטפון, מחשב, טלויזיה,

עתון, רדיו, שילוט, קולנוע וכמובן, שיח אישי או ציבורי.  

הכלים התפתחו ,התגוונו  השתנו והתרבו מאז התפתחה השפה, הומצא 

הכתב, שוכללו הציורים ,עד לנקודה הזו בזמן..

מה שלא השתנה הוא הרצון והצורך  לתקשורת בין פרט לפרט . בין ציבור 

לציבור בין פרט לציבור ובין ציבור לפרט.. 

אם כך ,מה שקובע הוא התוכן , הביטוי , המבע והם מועברים מאלף לבית

באמצעות הכלים הזמינים והמתאימים.

גברת -חוטיני-אדום הושבה על האסלה כדי להגיע אל תשומת הלב שלך .

הערוץ שבחרתי הוא מאמר כתוב ולכן חשוב לי ,כי גם אחרי המבט הראשון 

בכתוב יתעורר רצון וחשק לעקוב אחרי ההמשך.

זה תרגיל ,שפוגש אתכם אין ספור פעמים  אפילו במהלך יום אחד.

פוליטיקאי מתלהם בנושא שנוי במחלוקת,מלבה מריבות קולניות וויכוחים.

אתה צועק – סימן שאתה קיים.

אומנים חותרים לשבור מוסכמות עד כדי זיעזוע.

תינוקות וילדים מודיעים על צורכיהם בבכי קולני וקורע לב.  

 מתבגרים ומבוגרים מרימים קול, מתלבשים ומתנהגים פרובוקטיבית ,

מנבלים פה ,מנפנפים במותגים ...והדברים ידועים...

כל המאמצים הללו, מושקעים רק כדי להשיג את תשומת הלב של נמען המסר.

ללא תשומת לב למסר של המעביר, אין כל משמעות לתהליך התקשורת ,  

שהוא תמיד דו צדדי והדדי. צד אחד מנסה להעביר מסר והצד השני במשוואה  

הזו חייב לשים לב ובכך להיות שותף להליך התקשורת.   

תשומת לב פירושה יצירת סקרנות ועניין. החל ברצון הבסיסי ביותר לדעת

מי נאבק להשיג את תשומת הלב [הפניית ראש לשמע צעקה, למשל] ,עבור

במבט מכוון בהופעתו של המתקשר, בסימנים שהוא משדר, בתמונות  שהוא

מציג ועד לעניין משמעותי ומעמיק יותר בהתאם לנושא המוצג, מי המציג, היכן

זה מוצג.

תשומת לב, סקרנות, עניין, אין פרושם הבנה  אלא תרגום ראשוני של המסר ,  

מיונו וסינונו.

שמתי לב ,ועכשיו אני מחליט אם להמשיך בתהליך התקשורת, לשתף אתו  

פעולה ,להשקיע בו ממשאבי הזמן, המחשבה, הרגשות  שלי.

הצורך להגיע הוא הפרומו ההכרחי למה שאמור , אך לא חייב, להמשיך את  

תהליך התקשורת. זה התוכן והמשמעות של יצירה ושימוש בערוצי תקשורת

באשר הם.

המציאות האינטרנטית  והסלולרית , העידן הדיגיטלי , ,מעצימים באופן דרמטי את

היכולת להפעיל באופן מיידי  ובלתי מוגבל את המאמץ להגיע.  

כל ערוצי  התקשורת נמצאים בכף היד ובקצות האצבעות , מערכות שתפניות

ורשתות מנפחות את כמות המתקשרים והמתוקשרים לאורך ציר זמן רציף  

וכולל כל.  

כאן גם מקור הכשל ואי ההבנה של תהליך התקשורת.

היכולות  של מיליארדי מתקשרים ומתוקשרים, הכמות המדהימה הזו היא מקור

לקצרים בתקשורת. כשכל אחד יכול, כל הזמן, להגיע לכל אחד , כשכמות  

הדטה היא חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית והרבה מעבר ליכול הקליטה

והשליטה של בני אנוש ,המאמץ להגיע הוא קשה ומורכב ביותר.

התפישה הבסיסית מוטעית מיסודה. הכמות והקלות הן הן גורמי הפרעה

ומונעי הגעה.

נכון, להיט אחד יכול להגיע למיליוני צפיות,למאות אלפי לייקים,  אתרים בולטים

יתהדרו במספר המבקרים, יחידים במספר העוקבים, אך יש לזכור, זה רק  

המיעוט שבמיעוט שבמיעוט .הרוב המשמעותי והמכריע  טובע  באוקיינוס

המידע האדיר הזה ,בלי יכולת אפקטיבית להגיע. הקשב ותשומת הלב והעניין

מתפזרים לכל עבר.פחות ופחות בערוצים הקלאסיים של טלויזיה, רדיו, עתונות

הופעות חיות, מפגשים אישיים והרבה יותר בסייבר, סלולר וכיו"ב.

המשימה הראשונית , שמחייבת , קודם כל, להגיע אל המתוקשר שלך ,מסובכת

וקשה יותר מאי פעם, למרות מראית העין והתפישה ההפוכות.

להגיע ,משמע להשיג את המודעות הראשונית.  

אם איש אינו יודע עליך – אתה  פשוט לא קיים.

ומי שאינו קיים אינו יכול להפעיל שום מהלך של תקשורת.

רק מי שמגיע יכול לעבור לשני שלבי ההמשך של תהליך התקשורת.  

להשפיע – שזו הסיבה להפעלת כל תהליך של תקשורת ואחר כך , להניע .

שזו תכליתה של כל תקשורת.

על כל אלה בהרצאות  ובשיחות שלי ..

החוטיני האדום ,שפתח את השיחה הזו ,עשוי לככב גם בשלבי ההשפעה  

וההנעה לפעולה במאמרים נוספים  שלי ואפשר שאבחר לפתוח במניפולציה  

אחרת.

 כשהיא מורידה  את התחתונים, למה אני מתכוון...