לפני יומיים גלשתי לי להנאתי ברשת.
במקרה נתקלתי בשני מאמרים שהיו להם שלושה מכנים משותפים:
1. שניהם עסקו בכרטיסי ביקור ועד כמה כרטיסי הביקור הקונבנציונאליים עבר זמנם.
2. שניהם נכתבו על-ידי אנשים הקשורים לסין. האחד היה איש עסקים אמריקאי שעובד בסין והשנייה הייתה פשוט סינית מקורית.
3. שני הכותבים הציעו אלטרנטיבה - כרטיסי ביקור אלקטרוניים
למה לדעתם כרטיסי ביקור מקרטון הם כבר "לא לעניין"? כי:
1. כאשר אתה מתחיל לאסוף אותם, מכל מי שמגיש לך ליד את הכרטיס שלו, הארנק שלך מתנפח עד כדי סכנת פיצוץ ולבסוף אתה עושה "ניקוי ארנק" ומשליך את כולם לפח ולמשך זמן קצר מאוד שוב אפשר לשבת באוטו על הישבן מבלי שהארנק יכאיב. למה להשליך את כולם? כי אם תתחיל למיין אותם תישאר עם כולם ביד כי יהיה לך "חבל" לזרוק. אולי בדיוק לאיש הזה תצטרך להתקשר מחר ולא יהיה לך את מספר הטלפון שלו.....?
2. זה לא רק מי שמגיש לך כרטיס. זה גם כרטיסים שאתה לוקח מתוך נימוס. אכלת במסעדה - נתנו לך את הקפה על חשבון הבית, לא תיקח כרטיס? כאילו ממש מחר אתה מתכוון לשוב ולאכול באותה מסעדה ותרצה להזמין מקום מראש.
3. יש עליהם מעט מאוד מידע. אתה רוצה לדעת הכול על האדם או העסק שאיתם אתה חושב שאי שם בעתיד תיצור קשר וכל מה שיש לך זה כמה שורות בודדות שלא אומרות הרבה.
4. אם אתה באמת בן אדם מסודר ואתה שומר את כרטיסי הביקור, המאיימים לפוצץ את ארנקך, באלבומים מיוחדים, כמו אלבומי תמונות - כשם שאינך שב ומסתכל באותן התמונות המסודרות באלבומים - כך גם אינך שב ומשתמש בכרטיסי ביקור הנאספים באלבומים המיוחדים להם וברוב המקרים אתה בכלל שוכח שהם קיימים וממילא לא משתמש בהם.
5. למעשה הטענה היא שכרטיס ביקור שלא זמין במיידי ובכל עיתוי - לא בא לידי ביטוי. חזרנו לסעיף הראשון: כמה כרטיסים אפשר לצבור ולהסתובב איתם זמינים בכל עת ובכל מקום?
6. חוץ מזה הם עשויים מנייר ולכן מתבלים מהר ומתקמטים יחד עם שיפולי הארנק וטלטוליו.
מה יבוא במקום כרטיסי הביקור הבעייתיים?
על מנת לענות על השאלה הזו צריך קודם כל לבדוק את הצורך במוצר הזה שנקרא "כרטיס ביקור". בארצות רבות הוא נקרא: "כרטיס קשר עסקי". אם הוא כל כך מפריע אז אולי לא צריך אותו מלכתחילה? אז מסתבר, לפי כל המאמרים המתפרסמים ברחבי הרשת והעוסקים בסוגיה הזו, שאי אפשר לוותר על אמצעי הפרסום והקידום הזה. זו הפרסומת העצמית הזולה ביותר ומידת תפוצתה תלויה בבעל הכרטיס - עד כמה הוא דוחף אותו קדימה בכל הזדמנות הנקראת בדרכו. הוא נשלף בכל כך הרבה מקרים רבים, שונים ומגוונים ומשמש להרבה יותר מאשר לחילופי מידע בנושא דרכי התקשרות בלבד. למשל: אני משתמש בגב הכרטיס על מנת לרשום פרטים שחשובים לי ואינם מוזכרים בכרטיס או אפילו מציין מתי בפעם הבאה אני צריך להתקשר אל בעל הכרטיס. ממש כמו כרטיס תזכורת.
יש לי חבר, פסיכולוג, שטוען שהוא יכול ללמוד על אופיו ואישיותו של בעל הכרטיס מהאופן שבו מעוצב כרטיסו, בתנאי כמובן שלא מדובר בעיצוב אחיד המוכתב על-ידי מקום העבודה של אותו אדם, אלא עיצוב אישי. בינינו לבין עצמנו - בוא נודה שכבר נתקלנו בכרטיסי ביקור ואמרנו לעצמנו שבעל הכרטיס הוא שחצן או פלצן או סתם סובל מאגו מנופח או אולי מרגשי נחיתות?
אז מה הציעו אלה שחיפשו חלופה לכרטיס הביקור הרגיל?
הם הציעו עוד צעצוע אלקטרוני. עוד אביזר חדשני שיצא אל השוק ויצטרף אל נגני המוזיקה הזעירים, אל ה"דיסק - און - קי" למיניהם, אל ה "ג'י.פי.אס"-ים, אל מחשבי כף היד, אל הטלפונים הניידים שהם גם מצלמה, רדיו, דואר אלקטרוני, מנועי חיפוש באינטרנט, ואולי בקרוב גם מיקרו-גל לחימום ארוחת הצהריים במקום העבודה......
כרטיס הביקור האלקטרוני יכיל בתוכו כמות מידע בלתי מוגבלת, למעשה. פרטים אישיים: תמונות, תעודות השכלה והכשרה מקצועית, רזומה, רישיונות וכמובן גם פרטים על החברה / מקום העבודה: פרופיל עסקי,.מסמכים חשובים, תרשימים, מבנה ארגוני וכל מה שרק נרצה שאחרים ידעו עלינו או על מקום עבודתנו.
ניתן יהיה להטעין אותו במידע מכל מחשב המחובר לרשת, מכל כרטיס ביקור אלקטרוני אחר או אפילו מהטלפון הנייד. באותה מידה ניתן יהיה להוריד ממנו קבצי מידע אל כל כרטיס אלקטרוני אחר, אל כל מחשב, במיוחד מחשבי כף יד או מחשבים ניידים אחרים, ואל הטלפון הנייד של מבקש המידע.
כך נוכל לאגור באביזר קטן, נייד וחכם אחד, את כל המידע שרשום בכרטיסי הביקור המטרידים שמתרוצצים לנו בארנק, על שולחן העבודה, במגירות או באלבומים הישנים. במקום להסתבך עם מאות כרטיסי ביקור, ההולכים ומתבלים, הולכים ודוהים או סתם הולכים לאיבוד, נחזיק כרטיס ביקור אחד חכם שהוא גם אוגר נתונים וגם מפיץ נתונים.
פתרנו את כל הבעיות? הסתיימו כל צרותינו?
לא ולא. ממש לא. רק פתחנו לעצמנו תיבת בעיות חדשה.
עוד אביזר אלקטרוני? עוד משהו שצריך לשמור שלא יגנבו לנו, עוד משהו שצריך למצוא לו כבל תקשורת, עוד משהו שצריך לקרוא את הוראות השימוש שלו, עוד משהו שצריך להטעין אותו, עוד סוללה חשמלית שצריך להחליף אותה מפעם לפעם.
אם אנחנו רוצים גם לראות את המידע העובר מכרטיס לכרטיס נצטרך מסך.......?? נצטרך מקלדת......?? אז בעצם אנחנו כבר מדברים על עוד מחשב. אבל אנחנו רוצים רק אביזר קטן ופשוט שיחליף את כרטיס הביקור זאת אומרת בלי מסך ובלי מקלדת ואז נצטרך להחליף מידע או בשיטה עיוורת או שנצטרך להתחבר אל מחשב עזר. בשיטה עיוורת זה אומר שבלחיצת כפתור עובר כל המידע הצרוב בכרטיס בלי ברירה או בחירה. זה מה שאנחנו באמת רוצים? הרי ניצלנו את יכולת האגירה של הכרטיס החכם ומילאנו אותו בהמון נתונים. האם אנו בטוחים שברצוננו להעביר את כל הנתונים האלה מיד ליד?
נניח שפתרנו את כל הבעיות האלה. עדיין נשארה עוד בעיה אחת והיא שגם המכשיר האלקטרוני החכם והקטן והדק ביותר יהיה עבה יותר מכרטיס ביקור עשוי ניר. נניח שהוא יהיה עבה כמו 10 עד 15 כרטיסים. בשביל זה כל הטרחה? עבור זה לשלם כל כך הרבה כסף? נניח שהלכו לאיבוד (בכביסה) 10 או 15 כרטיסי ביקור - לא קרה כלום ולא נגרם שום נזק כספי. אבל אם הלך לאיבוד הכרטיס החכם? איזה נזק כספי זה?
לכן אני ממליץ להסתפק בכל האביזרים האלקטרוניים החכמים שאנו מוצפים בהם בימים אלה ולא להוסיף להם עוד נודניק אחד ואת המידע הרשום על גבי כרטיס ביקור נשאיר על כרטיס הביקור הקונבנציונאלי ונמשיך להעביר אותם מיד ליד ולנפות, מפעם לפעם, את אלה שכבר אין לנו צורך בהם, ולא נעשה מזה עניין כזה גדול כי בסופו של דבר........ כולה כרטיס ביקור!
במקרה נתקלתי בשני מאמרים שהיו להם שלושה מכנים משותפים:
1. שניהם עסקו בכרטיסי ביקור ועד כמה כרטיסי הביקור הקונבנציונאליים עבר זמנם.
2. שניהם נכתבו על-ידי אנשים הקשורים לסין. האחד היה איש עסקים אמריקאי שעובד בסין והשנייה הייתה פשוט סינית מקורית.
3. שני הכותבים הציעו אלטרנטיבה - כרטיסי ביקור אלקטרוניים
למה לדעתם כרטיסי ביקור מקרטון הם כבר "לא לעניין"? כי:
1. כאשר אתה מתחיל לאסוף אותם, מכל מי שמגיש לך ליד את הכרטיס שלו, הארנק שלך מתנפח עד כדי סכנת פיצוץ ולבסוף אתה עושה "ניקוי ארנק" ומשליך את כולם לפח ולמשך זמן קצר מאוד שוב אפשר לשבת באוטו על הישבן מבלי שהארנק יכאיב. למה להשליך את כולם? כי אם תתחיל למיין אותם תישאר עם כולם ביד כי יהיה לך "חבל" לזרוק. אולי בדיוק לאיש הזה תצטרך להתקשר מחר ולא יהיה לך את מספר הטלפון שלו.....?
2. זה לא רק מי שמגיש לך כרטיס. זה גם כרטיסים שאתה לוקח מתוך נימוס. אכלת במסעדה - נתנו לך את הקפה על חשבון הבית, לא תיקח כרטיס? כאילו ממש מחר אתה מתכוון לשוב ולאכול באותה מסעדה ותרצה להזמין מקום מראש.
3. יש עליהם מעט מאוד מידע. אתה רוצה לדעת הכול על האדם או העסק שאיתם אתה חושב שאי שם בעתיד תיצור קשר וכל מה שיש לך זה כמה שורות בודדות שלא אומרות הרבה.
4. אם אתה באמת בן אדם מסודר ואתה שומר את כרטיסי הביקור, המאיימים לפוצץ את ארנקך, באלבומים מיוחדים, כמו אלבומי תמונות - כשם שאינך שב ומסתכל באותן התמונות המסודרות באלבומים - כך גם אינך שב ומשתמש בכרטיסי ביקור הנאספים באלבומים המיוחדים להם וברוב המקרים אתה בכלל שוכח שהם קיימים וממילא לא משתמש בהם.
5. למעשה הטענה היא שכרטיס ביקור שלא זמין במיידי ובכל עיתוי - לא בא לידי ביטוי. חזרנו לסעיף הראשון: כמה כרטיסים אפשר לצבור ולהסתובב איתם זמינים בכל עת ובכל מקום?
6. חוץ מזה הם עשויים מנייר ולכן מתבלים מהר ומתקמטים יחד עם שיפולי הארנק וטלטוליו.
מה יבוא במקום כרטיסי הביקור הבעייתיים?
על מנת לענות על השאלה הזו צריך קודם כל לבדוק את הצורך במוצר הזה שנקרא "כרטיס ביקור". בארצות רבות הוא נקרא: "כרטיס קשר עסקי". אם הוא כל כך מפריע אז אולי לא צריך אותו מלכתחילה? אז מסתבר, לפי כל המאמרים המתפרסמים ברחבי הרשת והעוסקים בסוגיה הזו, שאי אפשר לוותר על אמצעי הפרסום והקידום הזה. זו הפרסומת העצמית הזולה ביותר ומידת תפוצתה תלויה בבעל הכרטיס - עד כמה הוא דוחף אותו קדימה בכל הזדמנות הנקראת בדרכו. הוא נשלף בכל כך הרבה מקרים רבים, שונים ומגוונים ומשמש להרבה יותר מאשר לחילופי מידע בנושא דרכי התקשרות בלבד. למשל: אני משתמש בגב הכרטיס על מנת לרשום פרטים שחשובים לי ואינם מוזכרים בכרטיס או אפילו מציין מתי בפעם הבאה אני צריך להתקשר אל בעל הכרטיס. ממש כמו כרטיס תזכורת.
יש לי חבר, פסיכולוג, שטוען שהוא יכול ללמוד על אופיו ואישיותו של בעל הכרטיס מהאופן שבו מעוצב כרטיסו, בתנאי כמובן שלא מדובר בעיצוב אחיד המוכתב על-ידי מקום העבודה של אותו אדם, אלא עיצוב אישי. בינינו לבין עצמנו - בוא נודה שכבר נתקלנו בכרטיסי ביקור ואמרנו לעצמנו שבעל הכרטיס הוא שחצן או פלצן או סתם סובל מאגו מנופח או אולי מרגשי נחיתות?
אז מה הציעו אלה שחיפשו חלופה לכרטיס הביקור הרגיל?
הם הציעו עוד צעצוע אלקטרוני. עוד אביזר חדשני שיצא אל השוק ויצטרף אל נגני המוזיקה הזעירים, אל ה"דיסק - און - קי" למיניהם, אל ה "ג'י.פי.אס"-ים, אל מחשבי כף היד, אל הטלפונים הניידים שהם גם מצלמה, רדיו, דואר אלקטרוני, מנועי חיפוש באינטרנט, ואולי בקרוב גם מיקרו-גל לחימום ארוחת הצהריים במקום העבודה......
כרטיס הביקור האלקטרוני יכיל בתוכו כמות מידע בלתי מוגבלת, למעשה. פרטים אישיים: תמונות, תעודות השכלה והכשרה מקצועית, רזומה, רישיונות וכמובן גם פרטים על החברה / מקום העבודה: פרופיל עסקי,.מסמכים חשובים, תרשימים, מבנה ארגוני וכל מה שרק נרצה שאחרים ידעו עלינו או על מקום עבודתנו.
ניתן יהיה להטעין אותו במידע מכל מחשב המחובר לרשת, מכל כרטיס ביקור אלקטרוני אחר או אפילו מהטלפון הנייד. באותה מידה ניתן יהיה להוריד ממנו קבצי מידע אל כל כרטיס אלקטרוני אחר, אל כל מחשב, במיוחד מחשבי כף יד או מחשבים ניידים אחרים, ואל הטלפון הנייד של מבקש המידע.
כך נוכל לאגור באביזר קטן, נייד וחכם אחד, את כל המידע שרשום בכרטיסי הביקור המטרידים שמתרוצצים לנו בארנק, על שולחן העבודה, במגירות או באלבומים הישנים. במקום להסתבך עם מאות כרטיסי ביקור, ההולכים ומתבלים, הולכים ודוהים או סתם הולכים לאיבוד, נחזיק כרטיס ביקור אחד חכם שהוא גם אוגר נתונים וגם מפיץ נתונים.
פתרנו את כל הבעיות? הסתיימו כל צרותינו?
לא ולא. ממש לא. רק פתחנו לעצמנו תיבת בעיות חדשה.
עוד אביזר אלקטרוני? עוד משהו שצריך לשמור שלא יגנבו לנו, עוד משהו שצריך למצוא לו כבל תקשורת, עוד משהו שצריך לקרוא את הוראות השימוש שלו, עוד משהו שצריך להטעין אותו, עוד סוללה חשמלית שצריך להחליף אותה מפעם לפעם.
אם אנחנו רוצים גם לראות את המידע העובר מכרטיס לכרטיס נצטרך מסך.......?? נצטרך מקלדת......?? אז בעצם אנחנו כבר מדברים על עוד מחשב. אבל אנחנו רוצים רק אביזר קטן ופשוט שיחליף את כרטיס הביקור זאת אומרת בלי מסך ובלי מקלדת ואז נצטרך להחליף מידע או בשיטה עיוורת או שנצטרך להתחבר אל מחשב עזר. בשיטה עיוורת זה אומר שבלחיצת כפתור עובר כל המידע הצרוב בכרטיס בלי ברירה או בחירה. זה מה שאנחנו באמת רוצים? הרי ניצלנו את יכולת האגירה של הכרטיס החכם ומילאנו אותו בהמון נתונים. האם אנו בטוחים שברצוננו להעביר את כל הנתונים האלה מיד ליד?
נניח שפתרנו את כל הבעיות האלה. עדיין נשארה עוד בעיה אחת והיא שגם המכשיר האלקטרוני החכם והקטן והדק ביותר יהיה עבה יותר מכרטיס ביקור עשוי ניר. נניח שהוא יהיה עבה כמו 10 עד 15 כרטיסים. בשביל זה כל הטרחה? עבור זה לשלם כל כך הרבה כסף? נניח שהלכו לאיבוד (בכביסה) 10 או 15 כרטיסי ביקור - לא קרה כלום ולא נגרם שום נזק כספי. אבל אם הלך לאיבוד הכרטיס החכם? איזה נזק כספי זה?
לכן אני ממליץ להסתפק בכל האביזרים האלקטרוניים החכמים שאנו מוצפים בהם בימים אלה ולא להוסיף להם עוד נודניק אחד ואת המידע הרשום על גבי כרטיס ביקור נשאיר על כרטיס הביקור הקונבנציונאלי ונמשיך להעביר אותם מיד ליד ולנפות, מפעם לפעם, את אלה שכבר אין לנו צורך בהם, ולא נעשה מזה עניין כזה גדול כי בסופו של דבר........ כולה כרטיס ביקור!
