מדינת ישראל חוקקה כבר בשנת 1997 את חוק יום לימודים ארוך (להלן יול"א) בלי קשר לרפורמה כלשהי. ח"כ מוחמד ברכה הוא החתום על חוק יול"א שנחקק בכנסת - הנוסח המקורי הוא מ-1997 והתבסס על המלצות ועדה ציבורית שהקימה הממשלה דאז כבר ב 1995, לצורך בחינת נושא הארכת יום הלימודים. מאז, החוק הזה נקבר שוב ושוב ע"י חברי הכנסת באמצעות חוק ההסדרים. פשוט מפני שהחוק הזה יקר מאוד למדינה. מחקרים מראים כי הפעלת יול"א מצריכה הגדלה ניכרת בתקציב לחינוך, הגדלה בשיעור של 25%. המצב הקיים הוא אבסורדי מכיוון שבמשך 20 שנים לא הציעה הממשלה לבטל את החוק, אך הממשלה היא זו שמבקשת שוב ושוב לדחות את השלמת החלתו של החוק ? ללא החלטות ברורות לגבי הרחבת יישומו בבתי הספר ובוודאי ללא הקצאת תקציב מתאים.
חשוב לציין כי יול"א מוחל במקומות מסוימים בישראל, בעיקר באזורי הפריפריה בדגש על אוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. כרגע החוק מוחל על חמישית מילדי ישראל. למרות הנתונים החיוביים (מהמחקרים שבוצעו בישראל לפחות), החלת החוק בכל המוסדות החינוכיים נראית רחוקה כתמיד וזאת בגלל העלויות הגדולות הכרוכות בכך. על איזו עלות מדובר? ובכן מדובר על עניין של מיליארד שקל בערך כדי להכניס את כל ילדי ישראל תחת מטריית החוק. עלות זו כוללת הפעלה מלאה של החוק בבתי הספר היסודיים ובגני החובה.
טיעונים נגד יול"א
ככל שמאריכים את יום הלימודים המשמעות היא גם שילדים נרדמים, באופן לא מפתיע זה קורה בד"כ לאחר ארוחת הצהריים. כך שמהצהריים ואילך אחוז הקשב יורד פלאים. מערכת החינוך מודעת לכך, ניתן לראות זאת לפי תכנון הלו"ז היומי ? הזעות "החלשות" לרוב מוקדשות להעשרה (משחקים, חוגים וכו') ולא לפעילות לימודית משמעותית, כך שניתן לראות פה גם מימד של בזבוז זמן עבור הילדים.
דברי ההסבר של החוק גורסים כי מטרתו היא "להרחיב ולהעמיק את הידע ולתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל". זה נשמע יפה על הנייר אך מה קורה בפועל? כשבוחנים את התרומה נטו לחינוך ולהישגים התמונה לא מאוד ברורה ובוודאי שלא מאוד מעודדת. מחקרים מגרמניה, בריטניה, ארה"ב ומדינות נוספות לא הדגימו שינוי משמעותי בתוצאות הלימודיות לאחר המעבר ליול"א. לעומת זאת, אם הפוקוס הוא צמצום פערים חברתיים אזי שהנתונים דווקא כן מעניינים. לדוגמה, בישראל נערכו בשנים האחרונות 3 מחקרים שבדקו כיצד משפיע יום הלימודים הארוך על התלמידים. שניים מתוך המחקרים האמורים, הצביעו על קשר בין החלת יול"א להשפעה מיטיבה מבחינת הקטנת הפער הלימודי בין תלמידים המגיעים מרקע חברתי כלכלי שונה. כמו כן נמצא מתאם בין החלת יול"א לבין גידול בהכנסת האימהות (שבזכות הישארות הילד במסגרת הלימודית השתחרר להן יותר זמן לפיתוח קריירה).
מחקרים אחרים שנערכו מדברים על "טובת הילד", וטוענים שיול"א טוב, אולי, להורים כי הוא מאפשר לשניהם להתרכז יותר בפיתוח קריירה, אך אין זה אומר כי יול"א מיטיב עם הילדים. נתון המראה כי אורך הלימודים אינו בהכרח מעיד על איכותם מגיע ממדינת בוואריה המובילה בתוצאות מבחני PISA ובמקביל מאכלסת את הכמות הזעומה ביותר של בתי-ספר עם יול"א מאשר בכל מקום אחר בגרמניה. גם בבריטניה לא נמצא קשר מובהק בין מספר שעות הלימוד להצלחה. כמו כן כדאי לציין מחקר שנערך בשנת 1999 בארה"ב ובו מסקנה מעניינת בדבר השפעתו המכרעת של איכות החינוך על הישגי התלמידים (ולא למשך הלימוד).
סיכום
בין אם הולכים לקראת החלת יול"א על כלל מוסדות הלימוד ובין אם לא, דבר אחד ברור, המדינה, והממשלה בראשה חייבת לתעדף את החינוך ע"פ דברים אחרים ולהקצות משאבים בהתאם לתוכניות ארוכות טווח. הסכנה המהותית הינה המשך צמיחת הפערים הכלכליים והחברתיים בין ילדים להורים שיכולים לממן עבורם חינוך איכותי לבין ילדים להורים שאפילו לא יכולים להתרכז בקריירה שלהם מפני שהם צריכים לאסוף את הילדים מהגן ומביה"ס בסביבות הצהריים מבלי שתינתן להם אלטרנטיבה או כל אפשרות אחרת.
יאיר זילברמן - חיזוק נוכחות ברשת
