אימון מנהלים על פסגת ההימלאיה 

מנהלים הרי יודעים כבר הכל, בעיקר אם הם לא טירונים, נכון? מסתבר שלא ממש. גם מי שהצליח כבר לעלות לפסגת הר ההימלאיה מבין שיש המון נושאים ארגוניים, לוגיסטיים ותכנוניים היכולים לשבש את ההישג הגדול. יחד עם זאת, הוא בוודאי יודע שיש דברים נוספים הנדרשים להגשמת חלום כזה, והם מעט פחות ארציים, כמו חלום, חזון, אמונה ועוד.

אין כמו טיסות לחו"ל על מנת לפגוש אנשים מעניינים. באחת הטיסות הללו ישבתי ליד אדם כבן ארבעים, הממלא תפקיד בכיר בחברה, ואחראי על כמה מדינות, ביניהם ישראל. בשיחה שהתגלגלה בינינו התברר שהוא פוגש הרבה מנהלים, במדינות שונות, הזקוקים להכוונה והנחיה, ושלמעשה הוא עצמו זקוק לכך מאוד על מנת לבצע את תפקידו התובעני טוב יותר, רגוע יותר ובאפקטיביות רבה יותר. השיחה בינינו לא הייתה שיחת אימון, ובכל זאת בסיומה הוא אמר לי שהפיק ממנה לא מעט טיפים ותובנות רלוונטיות עבור עצמו.

באמתחתי ניסיון ניהולי של למעלה משלושים וחמש שנים, במגוון לא קטן של תחומי עיסוק, וניסיון לא מעט כמאמן אישי ועסקי. התנסיתי הרבה באימון אישי ובאימון מנהלים, באימון ובליווי בעלי עסקים במשך שש-שבע השנים האחרונות לפחות, אם סופרים רק את השנים הפורמליות מאז היותי מאמן מוסמך. קדמו לכך שלושים וחמש שנות ניהול בארגונים ותחומים שונים, כולל 22 שנות שירות צבאי כקצין ומפקד בצבא הקבע, עסק מסחרי, מערכת החינוך ועמותות שונות.

ראשית, אני מעיד על עצמי שאני לומד כל הזמן, גם "לקח" וגם ידע חדש, ואני מוצא את עצמי עדיין זקוק לאימון, להדרכה, לליווי. כל הזמן. אני אף נעזר בעצמי לא פעם באימון מנהלים, באימון אישי ובליוויים שונים לפי הצורך. לפעמים, כל מה שאתה צריך זו בעיטה טובה באחוריים. פעמים אחרות, נדרש שינוי עמוק בהרבה, ופעמים, צריך ניתוח מעקפים של ממש, או השתלה, על דרך המליצה.

מצאתי שמה שהופך את אימון המנהלים לרלוונטי, הוא שאין מצב בו מנהל אינו יכול לצמוח לעוד רמה, אין סיטואציה אישית, ארגונית או עסקית בה יש לנו את כל התשובות, ואין מצב אחד הדומה למשנהו, בבחינת "קראתי את הפרק הזה כבר ואינני זקוק להדרכה".

החיים המודרניים מתנהלים בקצב כה מסחרר, עד כי אין גבול לצורך ללמוד, אין סוף לחידושים הטכנולוגיים המומטרים עלינו בקצב גבוה, ואין סוף לשינויים הארגוניים-עסקיים. לצד זה, אין סוף למה שניתן להשיג באימון מנהלים או באימון אישי ממוקד. 

לפעמים, די בכמה שאלות מכוונות על מנת לגרום לחשיבה עמוקה. חשיבה כזו, בזמן הנכון, יכולה לחסוך למנהלים הרבה מאוד כסף וכאב ראש. שאלות כדוגמת "מה הן האפשרויות הקיימות בפניך?", "מה היית רוצה שיקרה כעת ומה הן חמש הפעולות המיידיות אותן אתה או את יכולים לעשות על מנת לקדם זאת?", או "איפה תהיה היום בעוד שנתיים?" יכולות להניע תהליכי חשיבה שיובילו לתוצאות מעניינות.

מה שנדרש ממנהלים הוא הרצון האמיתי לשפר ולהשתפר, "בקשת אימון" ספציפית, ומחויבות לתהליך. המאמן יידע לעשות את השאר. אימון הוא ברית משמעותית מאוד בין המתאמן למאמן, ברית שבמרכזה נמצאות המטרות של המתאמן. המאמן מביא עימו שיטות, תהליך והכוונה המובילים לתוצאות הרצויות, ואילו המתאמן מביא אל תוך התהליך הזה מאמץ, כנות ואוטנטיות.

כפי שכבר ציינתי בעבר ובמקומות אחרים, אפשר ללמוד אפילו מתינוקות. יש דברים שאנו נדרשים אליהם, שהם יודעים כבר, ואילו אנחנו צריכים לחזור ולעיתים לשכוח משהו ממה שהביא אותנו עד הלום, כי הוא לא משרת אותנו עוד. אז אימון מנהלים עוסק, לעיתים, בלמידה המבוססת בראש ובראשונה על "לשכוח" את מה שלמדנו ואנו יודעים, על התבוננות בתופעות פשוטות אשר מסביבנו, ועל למידה מהצעירים מאיתנו, לפעמים אפילו התינוקות. שלא תגידו שלא אמרתי לכם!

ומה אתם חושבים על כך?