המידע הרב באינטרנט רחוק מלשקף את המציאות. להלן מספר מיתוסים נפוצים לגבי לימודים בארה"ב וכל האמת לגביהם.
• מיתוס: אוניברסיטה יקרה = אוניברסיטה איכותית.
האמת: לא בהכרח, המחיר הגבוה אינו משקף רמת לימודים גבוהה יותר.
להבדיל מאוניברסיטאות פרטיות, אוניברסיטאות ציבוריות מקבלות סבסוד מה-State או מה-City שבהן הן ממוקמות, ולכן המחיר שהן דורשות נמוך יותר. נכון שרוב האוניברסיטאות היוקרתיות הן גם יקרות, אבל יש בהחלט אוניברסיטאות איכותיות שאינן יקרות במיוחד, למשל UCLA או UC Berkeley (שמסובסדות על ידי מדינת קליפורניה).
• מיתוס: אוניברסיטאות בארה"ב מקבלות כל אחד, ומה שקובע הוא הכסף. אשלם להם ואתקבל.
האמת: לא. לאוניברסיטאות יש תנאי קבלה וצריך לעמוד בהם. נכון שלפעמים יש גמישות מסוימת בחלק מהן, אבל בשום פנים אי אפשר להגיד שהכסף בלבד הוא הגורם לקבלה.
• מיתוס: יש לי תעודת בגרות (או תואר אקדמי) עם ממוצע גבוה במיוחד. אוכל להתקבל ללא שום קושי בכל אוניברסיטה יוקרתית.
האמת: לא. ציונים טובים - כבודם במקומו מונח, אולם האוניברסיטאות היוקרתיות מקבלות פניות רבות מסטודנטים בעלי ציונים מעולים. הן מסננות את הפניות על סמך הצגת מועמדות הוליסטית. כלומר, לא רק העובדות היבשות משחקות תפקיד אלא גם המאפיינים שמייחדים את המועמד על פני מועמדים אחרים.
סך כל מרכיבי המועמדות הם שיוצרים את הדמות שהאוניברסיטה מחפשת.
חשוב להיעזר ביועץ מקצועי על מנת שיכוון ויתדרך איך להגיש את המועמדות בצורה הנכונה, כדי להתקבל לאוניברסיטה הרצויה ולתחום המבוקש.
• מיתוס: חייבים SAT (הבחינה הפסיכומטרית האמריקאית) כדי להתקבל, לתואר ראשון.
האמת: לא. יש אוניברסיטאות - גם איכותיות - שמקבלות ללא ציון המבחן הזה. למעשה מבחן זה אינו אמור לשקף התאמה של סטודנטים זרים ללימודים אקדמיים. יש די הרבה אוניברסיטאות שהגיעו למסקנה זו ואינן דורשות את ה-SAT.
• מיתוס: קולג' דו-שנתי (community college) = רמה נמוכה.
האמת: יש קולג'ים דו-שנתיים ברמה טובה, שלימודים בהם מאפשרים קרש קפיצה לאוניברסיטאות ארבע-שנתיות איכותיות. יתרה מזאת, לא מעט אוניברסיטאות איכותיות ויוקרתיות חתומות על הסכמי מעבר עם קולג'ים דו-שנתיים, כלומר, בוגרי הקולג' מתקבלים ללימודים באוניברסיטה לאחר סיום השנתיים בקולג'.
• מיתוס: בלי תעודת בגרות אי אפשר להתקבל ללימודים.
האמת: יש אוניברסיטאות שמאפשרות קבלה לבוגרי 12 שנות לימוד. כלומר, השכלה תיכונית מלאה ללא תעודת בגרות.
• מיתוס: ישראלי בעל אזרחות אמריקאית אינו חייב לעבור את מבחן ה-TOEFL.
האמת: האזרחות אינה רלוונטית לעניין ה-TOEFL. כל עוד למדת בבי"ס תיכון ששפת ההוראה בו אינה אנגלית, אתה חייב במבחן ה-TOEFL (המודד ידע באנגלית).
• מיתוס: האנגלית שלי גרועה. לא אוכל להתקבל.
האמת: לא בהכרח. אוניברסיטאות רבות מאפשרות קבלה על תנאי - השתתפות בקורס אנגלית לפני תחילת הלימודים.
• מיתוס: שיפרתי את ציון ה-TOEFL/GMAT שלי, אבל האוניברסיטאות יראו את הציון/ים הקודם/ים שלי ויתרשמו מהם לרעה.
האמת: כל האוניברסיטאות מצהירות שהציון הגבוה מבין כל המבחנים הוא הקובע, בין אם הושג בפעם הראשונה או אחריה.
• מיתוס: יש שאלות שכתוב לגביהן שהן נשאלות לצרכי סטטיסטיקה בלבד. אני עונה בדיוק על מה ששואלים אותי ואין בעיה עם זה.
האמת: אמנם חלק מהשאלות נשאלות לצרכי סטטיסטיקה, אך לא רק למטרה זו! יש שאלות שהתשובה עליהן מאפשרת לאוניברסיטאות להסיק מסקנות נוספות (שאינן בהכרח לטובתך) וצריך בהחלט לקחת זאת בחשבון. חשוב להיעזר ביועץ טוב שיעזור לך לענות בצורה המדויקת והנכונה.
• מיתוס: יש לי ויזה. אני יכול לנסוע ללימודים.
האמת: לא. סביר להניח שיש לך ויזת תייר, אולם על מנת ללמוד בארה"ב צריך ויזת סטודנט.
• מיתוס: אוכל לנסוע לארה"ב עם ויזת התייר שלי ולשנות את הסטאטוס בתוך ארה"ב.
האמת: לא. על מנת להיכנס לארה"ב - כשמטרת הנסיעה היא לימודים - חייבים להצטייד בוויזת סטודנט בארץ המוצא. אי אפשר (כמעט תמיד) לעשות change of status בתוך ארה"ב.
• מיתוס: התקבלתי ללימודים ואוטומטית אקבל ויזת סטודנט.
האמת: לא בהכרח. נכון שרוב הסטודנטים הפוטנציאליים מקבלים ויזת סטודנט, אולם הקונסול האמריקאי רשאי לקבל החלטות לפי ראות עיניו. חשוב, בין היתר, להגיש את הבקשה לוויזת סטודנט בצורה נכונה ומדויקת.
