מערכת הבריאות ופוליטיקה 

היבטים פוליטיים וחברתיים במערכת הבריאות-

כשאנו באים למוסדות רפואיים אנו מצפים לקבל שירות בריאותי. האופציות: הטיפול הרגיל, או הטיפול השוטף, וכן את הטיפול הכירורגי ואת הטיפול המונע.

אדם נורמלי עד גיל 50 רק משלם על ביטוחי הבריאות על סוגיהם ולא תמיד צורך אותם במלואם.

קיים ביטוח רגיל של בריאות(קופות חולים- מכבי, לאומית, מאוחדת, כללית וכו'), ביטוח משלים וביטוח סיעודי.
בריאותי (מצב הבריאות של האדם), גילאי (לפי הגיל של האדם), תקציבי ß סוגי ביטוח שקיימים.

לפי ארגון הבריאות של האו"ם, לכל אדם מגיע שירות רפואי. מגיעה לו זכות יסוד לטיפול רפואי. בעולם רוב האנשים אשר מגיע להם שירות רפואי אינם מקבלים את השירות.

מדינת ישראל- אמורה להיות מדינת רווחה. רווחהß המדינה צריכה לספק שירותים מסוימים. זה לא מובן מאליו.

ישראל מדורגת בין 4-6 בעולם (הדירוג מאוד גבוה).

האוריינטציה של המדינה סוציאליסטית או ליבראלית בעצם קובעת אם הביטוח יהיה ממלכתי

בחסות המדינה או ביטוח פרטי שהוא בדרך כלל יקר יותר ותלוי במצב הסוציואקונומי של המבוטח.

מיישוב למדינה-

לפני 1948 היה מצב אשר השפעתו עד היום. מה היה לפני בא"י? ß אימפריה עות'מנית, אימפריה אנגלית.

אימפריה עות'מנית- (טורקיה היום). התבססה על שלטון של מיסים ושוחד. כשבאו יהודים להתיישב בארץ ישראל, העות'מאניים רצו שישלמו כסף ומיסים. המיסים נועדו לצרכי הסולטאן. חלק מהיהודים רכשו שטחים ואדמות והעלו מיסים לסולטאן.

בתקופה זו עד 1917 איך היו שירותי הבריאות? – עד 1917 היו העות'מניים. אימפריה רחבת ידיים אשר התפרסה עד שערי ווינה. ב1914 מלחמת העולם הראשונה, מלחמה בין הבריטים לעות'מניים .האנגלים והצרפתים ניצחו.

בתקופת האימפריה העות'מנית עקב היותה בירוקרטית ומושחתת לא שמה בראש מעייניה את נושא שירותי הבריאות ולכן רוב האחריות הייתה בידי מוסדות צדקה ומוסדות מיסיונריים.

האחיות הראשונות היו נזירות איטלקיות או צרפתיות. אדם אשר היה חולה באותה תקופה פנה לכנסייה או למסגד. העסק של שירותי הבריאות היה  מיסיונרי. השירות של האחיות היה טוב כיוון שהיו מסורות לעניין.

רק לשם הבהרה:"מיסיונר"- אדם שלוקח אותך ומשכנע אותך להמיר את דתך והוא גם ממיר לך את הדת. מיסיונר זו שליחות. שליח אשר מגיע ליישוב מסוים ומשכנע את האנשים להיות נוצרים למשל. הוא משכנע להמיר את הדת שלך. הם שולחים את האנשים למנזרים. קיים מיסיון אנגלי, צרפתי, גרמני, סקוטי ועוד.

דוגמא- אם אתה מבצע חטא אתה יכול לבוא ולקבל מחילה. אתה משלם ומקבל שטר מחילה. הכנסייה עשתה מזה המון כסף.
צדקה- איסוף תרומות וכו'.

ביישוב היהודי (יהודים שבאו בעיקר מאירופה) הקימו לעצמם מוסדות צדקה ובריאות.
1854- בית החולים רוטשילד- סייע ליישוב היהודי ולאיכרי המושבות.
ההסדרים במושבה- היו פחות מאורגנים פחות ממוסדים.

בתי חולים לפני תקופת המנדט-

• 1857- ביקור חולים
• 

ירושלים

1851- משגב לדת

• 1895- עזרת נשים
• 1902- שערי צדק
• 1891- ביפו
• 1897- טבריה
• 1897- צפת

1913 – הקימו הסתדרות רפואית (ההסתדרות הרפואית של הרופאים). הרופאים מקימים הסתדרות כדי לעזור להם, להגן על המקצוע שלהם. באותה תקופה לא היו הרבה רופאים.

1918- נשות הדסה- תרומות שבאו מארה"ב. נשות הדסה הקימו את הדסה. נשות הדסה זה ארגון צדקה. הן אוספות כספים. הן לא תורמות אלא עובדות בארגון ואוספות כספים. בשנות ה-30 משבר כלכלי גדול מאוד. היטלר עלה לשלטון בגלל המשבר הכלכלי. לפני שהיטלר עלה לשלטון עלו רופאים מגרמניה. לעלייה הזו הייתה תרומה גדולה- הקימו תעשיות, הקימו בתי משפט, היו רופאים, תעשיינים.
הקימו לעצמם מוסדות רפואיים והשתלבו בתחום הרפואה. בית חולים עירוני- איכילוב- שייך גם לעירייה וזה גם בית חולים קיימת בעיה בהתנהלות.

הקמת קופת חולים (קופ"ח) כללית של ההסתדרות – 1911-

1920- הסתדרות הוא גוף שקשור לתנועת העבודה הבסיס למדינה.
1932- קופ"ח לאומית.
1937- מכבי (על בסיס התמיכה של מפלגת "הציונים הכללים").

פנקס אדום- כל מי שהיה בתנועת העבודה (ההסתדרות) הנפיקו לו פנקס חבר פנקס אדום.

פנקס כחול- היה בד"כ של המפד"ל שהיה להם הסדר עם קופ"ח כללית

אפשר היה לחלק את המדינה לאזורים- הערים האדומות (סוציאליסטיות), הערים הכחולות (קפיטליסטיות) ובאמצע.

הבריאות היתה קשורה לפוליטיקה. בעבר- כל מפלגה הקימה לה קופת חולים משלה

על מנת לקבל שירותים רפואיים בכללית היית חייב להיות חבר בהסתדרות. למערכת הפוליטית השפעה חזקה על הבריאות. מפלגות חיזקו את המעמד גם כספית (מס כספי) וגם חברים (גיוס חברים).

פרקטיקה (קפיטציה)- מסתכלים עליך כשאתה בתור ראש גולגולת.

 מדינת ישראל היא מדינת מפלגות. מי שהקים את המדינה הן מפלגות.

קופ"ח כללית ובנק הפועלים כמו שאר "משק העובדים", מפעלי ההסתדרות "תנובה",

"סולל בונה".

המערכת התאפיינה:

• מערכת בריאות פלורליסטית (מוסדות רבים) ומצד שני היתה מעורבות פוליטית גבוהה מאוד.
• גרעונית כספיים.
• קופ"ח קשות למפלגות.
• בארץ כמו במערב אירופה אומץ מודל "ביסמארק"- כלומר: מודל מדינה הרווחה הסוציאל דמוקרטית.
• המדינה עומדת מאחורי שירותי הבריאות לפי המצב הסוציו-אקונומי של האדם.
• הרפורמה של "חוק בריאות ממלכתי" העבירה האחריות התקציבית לידי המדינה

והחלישה את כוחן העצמאי של קופות החולים, ברם הביורוקרטיה לא הסתיימה.

עדיין קיימות קופות חולים רבות הניזונות מתקציב המדינה, עדיין קיימים בתי חולים

בבעלות קופת חולים כללית, בבעלות המדינה, בבעלות הדסה בבעלות אסותא.

עדיין קיימת בעיה בניוד החולה, בשל השתייכותו לקופה זו או אחרת.

תשתיות מערכת הבריאות כיום אינן מספיקות לאוכלוסייה של כמעט 9 מיליון איש.