ברית מילה ורשלנות
מפרוטוקולים של הועדה לפיקוח על מוהלים ברבנות הראשית לישראל, אשר פורסמו לאחרונה, עולה תמונה קשה על טעויות שביצעו מוהלים.
הועדה לפיקוח על מוהלים מוסמכת לנקוט סנקציות נגד מוהל, לרבות שלילת הסמכתו כמוהל והסרת שמו מרשימת המוהלים המוסמכים המתפרסמת על ידה מעת לעת.
אלא שהחוק בישראל לא אוסר על מוהלים שאינם מוסמכים לבצע בריתות, ולכן גם מוהל שרשיונו נשלל – יוכל להמשיך לפעול, ולעבוד כמוהל, ללא רישיון.
כך למשל, בנם של רבקה ומאיר (השמות בדויים), שברית המילה שלו הפכה לאסון.
סוף סוף זכו השניים להביא לעולם בן בכור, ובהתרגשות רבה הזמינו מוהל על מנת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. אלא שיום השמחה הפך לתוגה גדולה. המוהל כשל במלאכתו. תינוקם הזעיר של רבקה ומאיר, בן 8 ימים בלבד, אושפז ביחידה לטיפול נמרץ לאחר שלקה בזיהום חמור ובדלקת קרום המוח בעקבות ברית המילה שלא בוצעה כראוי.
למרבה הצער, מקרים כאלה אינם נדירים. מידי שנה מדווחים מקרים רבים של סיבוכים רפואיים בעקבות ברית מילה. חלק מהמקרים מסתיימים "רק" באישפוז ממושך והתערבויות כירורגיות. אך מקרים אחרים מסתיימים בגרימת נזקים ונכויות צמיתות קשות לתינוקות בני יומם.
הנתונים מדאיגים : כפי שפורסם, תינוקות מאושפזים מידי שנה לאחר שעברו ברית מילה, כאשר חלקם אף עברו ברית אצל אותו מוהל. מקרים של זיהומים, מקרים של הדבקות תינוקות בהרפס לאחר שהמוהל לא השתמש באמצעים סטרילים,
ומקרים חמורים בהם חתך המוהל חלקים מאיבר מינו של התינוק, והותירו נכה קשות לצמיתות.
לרבקה ומאיר התגלה, כי המוהל שהזמינו למול את בנם אינו מוסמך למול. ואולם, נכון להיום, בישראל אין צורך בהיתר רשמי כדי למול, ואין חובה בדין לקבל הסמכה כרופא או כמוהל בטרם יעסוק אדם במילה. בישראל אין כל סמכות חוקית המופקדת על פיקוח על מוהלים. שכן, ההתייחסות הדומיננטית לברית מילה איננה רפואית, אלא דתית פולחנית.
בישראל פועלים שלושה סוגי מוהלים -
מוהלים רופאים,
מוהלים מוסמכים
ומוהלים שאינם רופאים ואינם מוסמכים.
הקבוצה הראשונה - המוהלים שהם רופאים - כפופים לדיני הרפואה, המסדירים את פעולתם ומפקחים עליהם.
הקבוצה השניה - הם מוהלים מוסמכים, שעברו הכשרה הן בתחום הכירורגי והן בתחום ההלכתי ועברו את הבחינות בתחום. מוהלים אלה מוסמכים על ידי וועדה בינמשרדית – של משרד הבריאות והרבנות הראשית, וזו אף מפקחת על עבודתם.
הוועדה הבינמשרדית הינה וועדה וולונטרית, ואינה מפקחת על עבודת מוהלים שאינם נמנים על חבריה.
הקבוצה השלישית - הם מוהלים שאינם רופאים ואינם מוהלים מוסמכים.
הקבוצה השלישית מונה אלפי מוהלים, שאינם מוסמכים ועוסקים במילה למרות העדר הסמכה. מוהלים אלה פועלים ללא פיקוח כלשהו.
טענתם של רבקה ומאיר, כלפי המוהל, שביצע ברית מבלי שתהיה לו הסמכה – נדחתה.
בתי המשפט קבעו, שגם אם המוהל לא אחז בתעודת הסמכה תקפה – אין בכך כדי להוות רשלנות, כאשר החוק הישראלי אינו מחייב הסמכה למוהל.
אך בכך לא נסתם הגולל על טענות ההורים. גם ללא חובה לאחוז בתעודת הסמכה – מחוייב המוהל שלא לפעול ברשלנות. כך, אם יוכיחו רבקה ומאיר שהמוהל בעניינם פעל ברשלנות – היו יכולים לקבל ממנו פיצוי על הנזקים להם גרם.
מוהל הפועל ברשלנות בביצוע מילה יישא באחריות לנזק, אם יוכח, כי הפר את חובת זהירותו כמוהל. בתי המשפט קבעו, כי מוהל חב בחובת זהירות כלפי הנימול ואחראי לתוצאות מזיקות שנגרמו לנימול עקב חריגתו מרמת המיומנות הסבירה בביצוע מעשה המילה. כך למשל, באחד המקרים פסק בית המשפט פיצויים בסך של כחצי מיליון ש"ח לקטין שנגרמה לו נכות עקב רשלנות בברית המילה.
במקרה אחר נפסק, כי מוהל מפורסם יפצה הורי תינוק ב- 150,000 ש"ח, לאחר שבמהלך ברית מילה חתך בשוגג חלק מאיבר מינו של התינוק.
במקרה של רבקה ומאיר חפצו הללו לעשות כל שביכולתם על מנת שהמקרה החמור שקרה לבנם – לא יקרה לתינוקות אחרים. רבקה ומאיר לא הסתפקו בתביעה אזרחית כלפי המוהל, והגישו גם תלונה למשטרת ישראל, על מנת שיוגש נגדו כתב אישום והוא יורשע בפלילים.
בהתאם לדיני העונשין, מי שנותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה – דינו מאסר שלוש שנים.
בתי המשפט קבעו, כי ברית מילה אינה בבחינת טיפול רפואי, ולא ניתן להחיל עליה את פקודת הרופאים ומכוחה לבסס נגד המוהל עילה של רשלנות רפואית. יחד עם זאת, קבעו בתי המשפט, כי ברית מילה נופלת לגדר המונח "טיפול כירורגי". לכן, מי שיבצע ברית מילה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה – עלול לעמוד לדין פלילי בעבירה שעונשה 3 שנות מאסר.
במקרים שונים קבעו בתי המשפט, כי ברית המילה נופלת לגדר "טיפול כירורגי", ועל כן אם יוכח שהמוהל פעל ללא מיומנות סבירה בביצוע ברית מילה ניתן להרשיעו בעבירה שיוחסה לו.
כך למשל, הורשע מוהל שלקח על עצמו לבצע ברית מילה שהוא טיפול כירורגי שעלול לסכן חיי אדם או בריאותו, מבלי שהיתה לו מיומנות סבירה לכך.
לסיכום :
הואיל ואין כל הסדרה חוקית לטיפול בתלונות נגד מוהלים שאינם "מוהלים מורשים",
והואיל ולא נקבעו תנאי סף לפעולתם של מוהלים, מומלץ לבחור דווקא מוהל רופא או מוהל מורשה, בהתאם לרשימת המוהלים המורשים המתפרסמת על ידי הרבנות הראשית.
יצויין, כי כבר לפני כ- 15 שנה המליץ בית המשפט העליון להסדיר בחקיקה את העיסוק בברית מילה. ביהמ"ש העליון קבע, שהסדרי הפיקוח הוולונטרי על פעילות המוהלים רחוקים מלהניח את הדעת, וכי לא ניתן להתעלם מהסיכונים בעלי אופי רפואי הכרוכים במעשה המילה. כך, ראוי להסדיר בחקיקה את העיסוק בביצוע ברית מילה, וזאת לא נעשה עד עצם היום הזה.
בעבר אף הוגשו מספר הצעות חוק שנועדו להסדיר את פעולתם של מוהלים בישראל, אבל אף אחת מהן לא קודמה ולא הבשילה לחוק. הצעת החוק האחרונה הינה הצעת חוק המוהלים, התשע"ד – 2014, שהוגשה גם היא במטרה להסדיר את פעילותם של מוהלים.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר - און, ממשרד בר - און, כהן, עורכי - דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין , ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט , דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין , כולל רשלנות רפואית.
בר-און, כהן, עורכי-דין Bar-On, Cohen, Advocates 03-6123333
