הלנת פיצויי פיטורים ומקצת מהשלכותיה 

בעלי המניות בחברה הם בני-זוג: בעל ואשתו.

הבעל, כמנהל וכבעל מניות [להלן - "הבעל"], גם עבד בחברה. הוא עבד בה 2 שנים ו-9 חודשים.

בתום התקופה הזו - זה היה ביום 31.12.1993 - פרש הבעל מעבודתו בחברה מחמת מחלתו.

אין חילוקי דעות, כי הגיעו לבעל פיצויי פרישה מהחברה. אולם - פיצויי הפרישה לא שולמו, מאחר שלחברה לא היו אמצעים כספיים לכך.

הבעל נפטר בינואר 1999.

לחברה יש כיום אמצעים כספיים לשלם את פיצויי הפרישה.

השאלות הן:

1. האם יש מקום לחשב פיצויי פרישה, המגיעים ליום הפרישה, ועוד פיצוי הלנה עד היום ?

2. האם העובדה - שלא שולמו פיצויי פרישה, ובינתיים נפטר הבעל - נותנת אפשרות לשלם לו כפל פיצויי פרישה ?

3. אם התשובות על השאלות דלעיל [1, 2] הן חיוביות - האם הסכומים, שיתוספו לסכום המקורי של פיצויי הפרישה (בסך תקרת הפטור ממס), פטורים, גם הם, ממס ?


יניב גבריאל משיב:

התשובה על פניית השואל מובאת כאן בכפיפות לעובדות הכלולות בפנייתו.

-------------------------------


לשאלות 1 ו-2:


"חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958" [להלן - "החוק"] עוסק, בין השאר, בהגנה על שכרו של העובד ועל פיצויי הפיטורים.

מועד התשלום של פיצויי פיטורים הוא על הרוב ביום הפסקת יחסי עובד ומעביד(1). מירווח הזמן לתשלומם הוא בתוך 15 יום מיום הפסקת יחסי עובד ומעביד.

בחלוף 15 יום אלה - מצטברים פיצויי הלנת שכר בסך הפרשי הצמדה לתקופה שבין 15 יום ל-30 יום מיום הפסקת יחסי עובד ומעביד.

מן היום ה-31 ואילך מיום הפסקת יחסי עובד ומעביד - פיצויי ההלנה הם לפי %20 לחודש של הלנה מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים (יום הפסקת יחסי עובד ומעביד), בשל הסכום הצמוד של פיצויי הפיטורים.

בעד חלק מחודש ישולם חלק יחסי מפיצויי ההלנה דלעיל.

מודגש בזה, כי זכותו של עובד לפיצויי ההלנה דלעיל מתיישנת, בדרך כלל, בחלוף שנה מהמועד לתשלום פיצויי פיטורים(2).

עם זאת, זכותו של עובד לתבוע תשלום פיצויי פיטורים שלא שולמו במועד תהא שרירה וקיימת בתוך 7 שנים מהמועד לתשלום פיצויי פיטורים(3).

לשאלה מס' 3

עובד שבעת פרישתו מעבודתו זכאי לקבל מענק פרישה ממעבידו, רואים אותו כאילו קיבל את המענק האמור, אף אם לא קיבל אותו למעשה; וזאת - למעט אם בחר ברצף זכויות לפיצויים(4).

הפרשי הצמדה, שנוספו לפיצויי ההלנה דלעיל, יהיו פטורים ממס(5).

הפניות המשיב:

1. סעיף 20(א) לחוק.

2. סעיף 17א לחוק; דב"ע מ"א/3-5, המועצה המקומית נחלת יהודה נגד משה מיקא.

3. חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.

4. סעיף 9(7א)(א)(4) וסעיף 164 ל"פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961"; וכן הנחיות משרד האוצר ומיסוי מקרקעין במדריך למילוי טופס דין וחשבון של יחיד על ההכנסה השנתית (חוברת "דע זכויותיך וחובותיך", בסעיף "רצף זכויות").

5. תקנה 2(4) ל"צו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה), התשמ"ד-1984".