עימוד 

עימוד ספרים

אחרי שהקובץ מוקלד, מתחיל שלב העימוד.

לא מן הנמנע לומר שמכאן בעצם מתחילה העבודה הרצינית – בתחום הגרפיקה לפחות – שבאמצעותה הספר מבשיל לתוצאה סופית.

על הגרפיקאי - שהופקד על המלאכה ובידיו נמצא הקובץ - לקבל החלטות שיקבעו כיצד ייראה המוצר הסופי ולהביאו לידי גמר, אם זה לבחור תחילה את סוג את הגופן הנכון וההולם ביותר לספר מסוג זה, ולקבוע את גודלו, לדאוג למרווח מתאים בין השורות שנועד להקל על הקריאה, ושוב, גם כאן תלוי מיהו קהל היעד של הספר, ואפילו לפקוח עין ולשים לב שמספר העמודים הסופי יהיה כפולה של 16 וזאת בכדי שיתאים לגיליונות הדפוס, בקיצור: סוף מעשה במחשבה תחילה...

בנוסף, לעצב את שאר חלקי הספר כמו השערים, עמוד הקרדיטים וההנצחות אותם מעוניין המחבר להזכיר ולהעלות על הדף, מספרי העמודים, כותרות רצות, כותרות הפרקים, תוכן העניינים, אינדקס מפורט, עיצוב תמונות במידה ויש ועוד. כך היצירה שלכם מקבלת לראשונה את תבנית הספר המוכרת והידועה.

לאחר עימוד של כמה עמודים יידרש המעמד לעצור ולשלוח ללקוח דוגמה במטרה לוודא שהעיצוב תואם את ציפיותיו ועונה על דרישותיו. כאן אפשר לדון ולשנות עד שיוחלט מבנה הספר הרצוי ותצורתו, ולאחר שהמחבר אישר את צורת העימוד, מכאן כבר יוכל המעמד להמשיך לעמד את שאר הספר.

כפי שאמרנו, עימוד ספר הוא אחד השלבים האחרונים בהכנת הספר לדפוס. לאחר העריכה הלשונית, ההערות וההגהות הרבות, הקובץ מגיע למעמד, בדרך כלל בפורמט word. נוסף על הטקסט, המעמד מקבל נתונים נוספים אודות החיבור שהוא אוחז כעת בידיו, כגון מידות, קהל יעד, וכמובן בקשות מיוחדות המגיעות מאת המחבר.

עימוד הוא סידור הטקסט בצורה מקצועית לצורך הדפסתו. בתום העימוד, הלקוח מקבל קובץ ממוחשב איתו הוא יכול לגשת לבית הדפוס, ולהדפיס את ספרו.
בסיום עבודת העימוד, על הלקוח לקבל קובץ מושלם הכולל הכל: דף שער, תוכן עניינים, אינדקסמפתח עניינים (אם נדרש וכך נקבע מראש), סגנון ועיצוב שערים וכדומה.

העימוד מהווה את השלב הסופי של עריכת הספר לקראת הוצאתו לאור, והואיל וכך עליו להיות ברמה כזו שבית הדפוס יכול להפיק לוחות באופן מיידי מהקובץ הנמסר לו, ללא צורך לערב בעלי מקצוע נוספים.

הכל על תהליך עימוד הספר ודרך ביצועו.

עימוד הוא משימה עם אחריות.

תפקידו של המעמד להכריע בהתלבטויות תוך בניית תוכנית עבודה שלמה ומסודרת שתביא בסופו של תהליך למוצר ברור, קריא ומושך, תוך כדי היצמדות לתוכן הטקסט. 

חשוב לדעת, אמנם יש בשוק היצע רב של גרפיקאים, אך לא כל אחד יכול גם לעמד!

תחום המדיה החזותי כולל תחומים רבים, ולכל תחום נדרש כשרון שונה. גם מי שהוא גרפיקאי טוב ומוצלח, לא בהכרח הוא מעמד מוצלח. תחום העימוד, ובעיקר עימוד ספרי הקודש, הוא תחום שנדרשת בו התמקצעות מוגדרת וספציפית, ורק בעל ניסיון בתחום זה יכול לבצע את הדברים בצורה הטובה ביותר.

בעימוד הספר ישנם חוקים וסגנונות מאוד מסוימים שיש לשמור עליהם כגון; אופן סידור העמודים הפנימים של הספר (לא ניתן להשאיר עמודים ריקים בצדו השמאלי של הספר), כותרות (לא ייתכן להציב כותרת חדשה בסוף עמוד), מספור עמודים (אי אפשר למספר את עמודי הספר בספרות רומיות), בחירת הגופנים ("פונטים") לכותרות ולטקסט הרץ בספר (הרי ודאי שלא נשתמש בגופן של סופר סת"ם בספר סיפורים לילדים). במקרים של תמונות בספר יש לבחור את סוג המסגרות שיופיעו סביב התמונה תוך שמירה על יופי וסימטריות של התמונה והספר.

 כיום נמצאות בשימוש שתי תוכנות עיקריות באמצעותן עובדים המעמדים:

האחת היא תוכנה בשם "תג", של מר דניאל וייסמן, יוצר התוכנה. תוכנה זו מיועדת לעימוד של יותר מטקסט אחד, כגון, תנ"ך עם פירושים, "גמרא" שבה יש מעל לארבעה טקסטים בפני עצמם בעמוד וכדומה .

התוכנה השנייה איתה מקובל לעבוד ברוב בתי העסק בארץ ובעולם היא תוכנה בשם "indesing cc"  של חברת "ADOBE" שהיא הגרסה העדכנית ביותר לעבודה בעימוד ספרים מהיר.

תפקידו של מעמד הספרים הוא להתאים בין עבודת עימוד הספר לבין קהל היעד שאליו הוא שואף ומעוניין להגיע. לדוגמה: ספר ילדים יהיה צבעוני ומאויר ברובו ללא הרבה מלל, לגילאים בוגרים יותר יהיה הספר בשחור לבן בשילוב טקסט בצד הימני ואיור בצד השמאלי, ולמבוגרים שביניהם האיור יופיע אחת לכמה דפים.

"יתומים ואלמנות" בעימוד:

לעיתים ישנו מצב שבו פיסקה מסיימת עמוד כאשר נותרה עוד שורה לסיום הפיסקה והמקום בעמוד נגמר. במקרה שכזה, מעמד שאינו מקצועי יתחיל את העמוד הבא עם אותה שורה בודדת. מצב זה מכונה בעגה המקצועית "יתומים ואלמנות", שכן השורה הבודדת בעמוד החדש הינה "יתומה". על המעמד המקצועי לעבוד בשיתוף פעולה עם המתמלל, העורך הלשוני, הגרפיקאי, ולעיתים עם עוד בעלי תפקידים בצוות ההוצאה לאור, על מנת למנוע מצב שכזה. לפעמים די בשינוי הגדרה בתוכנה ולעיתים תצטרך הפיסקה תמלול ושיכתוב מחדש על ידי הצוות. 

"כניסות":

במהלך העימוד ישנו כלל ברזל - בכל חיבור - מכל סוג שהוא, הקובע שבתחילת פיסקה, השורה הראשונה של הפיסקה "תיכנס" יותר פנימה משאר השורות בפיסקה. פעולה זו נקראת בפי המקצוענים - "זיח", כלומר, הזזה של המשפט הראשון בפיסקה מעט שמאלה (על פי רוב, 5 מ"מ). מדובר בפונקציה פשוטה בתוכנת העימוד, המבצעת את הפעולה באופן אוטומטי. אך ישנו כלל שגרפיקאים רבים העוסקים בעימוד ספרים שוכחים או מזניחים: ה"זיח" אמור להופיע בתחילת כל פיסקה חוץ מהפיסקה הראשונה בכל פרק.

חשוב לציין, כי במידה והפיסקה ממשיכה וקשורה לתוכן בפיסקה הקודמת אזי לא תהיה "כניסה". "כניסה" תתבצע אך ורק אם הפיסקה החדשה אינה קשורה לתוכן הפיסקה הקודמת ומתחילה נושא חדש.

כעת נעבור לדבר על משהו שקרוב ללבכם, ללא ספק, והוא – המחיר...

לשאלת רבים, כמו בכל דבר בעולם – אין בזה כלל ברור, והמחיר תלוי ומותנה במספר פרטים. המחיר יכול לנוע החל מ-6 ש"ח לעמוד ועד 30 ש"ח ומעלה, לעימוד מורכב. באופן כללי ניתן לומר, כי ככל שמספר האובייקטים הנצרכים לעימוד עולים, כך המחיר עולה בהתאם.

עימוד של ספר קריאה רגיל מצריך סידור של טקסט אחד בעמוד. עמוד עם הערות שוליים, מצריך סידור של שני סוגי טקסט שונים הקשורים זה בזה. עימוד של ספר עם הערות שוליים, ובנוסף גם תמונות – זה כבר שלוש סוגים של אובייקטים בעמוד אחד.

ולדוגמה, עימוד של שולחן ערוך עם נושאי כלים מסביבו, או חומש מקראות גדולות עם מספר מפרשים, יכול להגיע לרמה של 15 טקסטים בעמוד, והמחיר כמובן הוא בהתאם.

בסיום העימוד, הספר עובר להגהה שלאחר העימוד, ולפעמים לסדרת הגהות. בסיום כל תהליך הגהה הקובץ חוזר לידי המעמד עם התיקונים הנדרשים, והוא זה שמתקנם. לעיתים קרובות מעמדי ספרים דורשים תשלום נוסף עבור עבודה זו, אלא אם כן מצוין בהצעת המחיר "כולל תיקונים". 

דבר נוסף הוא ענין הגופנים.

כל גופן בנוי בצורה שונה מחברו, אחד יותר נוקשה, השני יותר קליל, השלישי יותר מעוגל וכדומה. כל גופן בא להביע מוטיב אחר; יש גופנים שמתאימים אך ורק לפרסומות, יש כאלו שהולמים כותרות ויש שראויים רק לטקסט רץ. לכן, תפקידו של המעמד לאבחן בצורה חדה ומדויקת את הגופן המתאים לכל ספר וספר, לפי תוכנו, במטרה להביא לקורא חווית קריאה נוחה ולהסיר ממנו קשיים וכבדות בקריאת הספר.