דיאלוג עם מחשבות חרדתיות
הפעם בנושא עבודה
פחדים וחרדות הן מחשבות. הן אמתיות אבל לא טבעיות. הטבעי שלנו הוא חברותי, צומח, מתקדם, פתוח. לחרדות יש תכונה מדהימה שאנחנו חווים אותם כאילו שהן רגש טבעי לחלוטין. הרגש עז.
לרוב זו תסמונת "ברק ורעם"; מחשבה רעה ואז מיד צף רגש קשה שמלווה אותה. החיבור קשה לסילוק כי אנחנו רגילים לחשוב שמה שאנחנו מרגישים זו האמת.
חרדות הן תעתוע של המחשבות. יש להן כוח כי אנחנו נבהלים.
ברגע שאני שואלת :" מה קורה לי?"
החרדה בפנים
בדקה שאני מתחילה לחשוב:" למה זה קורה?", "מה עשיתי שוב?", "היכן טעיתי?", איך זימנתי לי את הצרה הזו?"
נפלתי בשבי
היציאה היא דיאלוג עם המחשבה המפחידה. ביטול שלה רק מעצים אותה. "יהיה בסדר", רק מחמיר את המצב, " את/ה מקסים וצעיר והכול יהיה טוב... " מפחיד יותר.
גם לא משנה בעת התקף חרדה להרחיב את המודעות למקורות החרדה בהיסטוריה הפרטית, את זה תעשו אח"כ .. חשוב להירגע. לנשום, לצאת למקום פתוח, לראות שהלב דופק ואתם לא מתים, אולי קצת מזיעים אבל חיים ונושמים.
דברו, ענו למחשבות המורידות והמפחידות כאילו הן היו ישות אחרת שאיתה אתם מדברים, חשבו מה הייתם עונים לחבר טוב שהיה אומר:
" אני לא יכול לעשות את זה, זה גדול עליי.."
מה היית עונה חוץ מ... "אולי אני לא יכולה לעשות את זה כרגע , אבל אני בטוחה שאני יכולה ללמוד את זה, אם אשקיע זמן ומאמץ".
"אם אני אכשל כולם ידעו שאני כישלון "
"כל האנשים המצליחים נחלו כישלונות רבים עד שהגיעו להצלחה, אז לא נורא אם לא אבריק"
"חמישים אחוז סיכוי שאכשל וחמישים שאצליח זו סטטיסטיקה, אז למה אני בוחר באפשרות הראשונה?"
" מי מישהו היה חושב שאני כישלון הוא היה נותן לי את הפרויקט/ הרצאה/ מיזם?"
"אם הייתי ידע שאצליח הייתי רגוע ומצליח בגדול"
" אין הבטחות ואין בטחונות. כל תגליות העולם לא היו נעשות אם אנשים היו מחפשים רק חוף מבטחים. גם אני סקרן, רוצה ללמוד, להתקדם. ושוב מי ששכר אותי לעבודה מאמין שאצליח אז אבחר להצטרף לאמונה הזו במקום להפוכה. חוץ מזה גם בכישלון יש למידה רבה , של מה לא לעשות. זו לעיתים למידה שווה כסף רב".
"מכשלים אותי, שונאים אותי, מקנאים בי, זו אינה אשמתי, זה אשמתו"
"אשי אינו רוצה מה שיש לי ואיש אינו מקנא בי או רוחש רעה. שוב אני בוחר בדרך הקלה להתמודד עם אתגרים או כישלון שהוא חלק מהדרך ללמוד. אם לא אקח אחריות, לא אוכל לעולם לתקן מה שעשיתי. אני רוצה להקשיב, עד כמה שזה כואב, על מנת שאוכל לדעת מה אני יכול לעשות".
אם תנהלו את הדיאלוג הזה, אולי תגלו שיש לכם כישרון ויכולות, רבים יותר ממה שחשבתם אי פעם.
יש ערך לחרדה ופחד, הם גורמים לנו להשתפר ולהתקדם. עד רמה מסוימת, חרדה היא חרדה בונה ומצמיחה. מרמה מסוימת היא משתקת, משתלטת על המחשבות ומגשימה את פחדי הכישלון.
כדאי להזכיר לעצמנו כל יום מחדש:
- קורות החיים שלכם מציגים אתכם במלוא יכולותיכם לא נשכרתם להיות מנכ"ל החברה והמנהלים שלכם יודעים היטב את מי הם לקחו.
- לא משנה מה יקרה כבר אתם מרוויחים, מההתנסות מהלמידה מהקשרים המקצועיים ומהתמודדות העצמית.
- במקום לשפוט ולבקר באופן הרסני את עצמכם ולהמעיט בערך עשייתכם – למדו את עצמכם לעשות, לטעות, לחקור ולתקן.
- לאחר שניהלת את הדיאלוג בין "קול" המחשבה החרדתית לבין "קול" המחשבה הבונה, בחר לפעול מתוך שאיפה להתחבר לטבעי שלי.
לכל אחד מאתנו יש היכולת לנסות והשתלט על המחשבות ההרסניות ולאמץ גישה שמאפשרת להשתנות ולהתפתח, אפילו בקטן, אפילו בחלק מהדברים. העיקר הוא לשבור את המונופולין של המחשבות ההרסניות, כאילו הן טבעיות והן – אתם.
נכון, לא תמיד יש לנו קול פנימי שמנחה אותנו מה כן לעשות. אבל אנחנו יודעים הרבה פעמים מה לא נכון לעשות. התחילו משם. ממה לא תעשו לעולם. איך לא תהיו דומים ל... איך לא תחזרו על ... ותעשו בהצלחה את...
לפעמים צריך עזרה חיצונית כדי ליילד את הקול הטבעי ולהפריד אותו מהקול האמתי. בגלל שהקול האמתי שנים רבות חי אתנו נדרש לפעמים משוב מהצד. אל תהססו לבקש עזרה כולם מרגישים אבודים, חסרי אונים, לא ממש מצליחים ואם כן, אז ממש חוששים לאבד את זה... חרדות , לא?!
אביבה פרידמן מטפלת משפחתית, זוגית ופרטנית, דוקטורנטית ל Coaching Psychology באוני' מידלסקס בלונדון. מתמחה בפתרון קשיים בשיטות קצרות מועד, מבוססות מחקרית ויעילות. עובדת בגישות ממוקדות פתרון, הומניסטיות וחיוביות.