גידול שפיר במוח
מאז תחילתה של הנוירוכירורגיה המודרנית, הטיפול בגידול שפיר במוח, בבסיס הגולגולת או במיקומים אחרים, נסב סביב כריתה כירורגית מלאה ובטוחה תוך הימנעות מתחלואה ותמותה נלווית. למרות התקדמות מרשימה בתחום הכירורגי, תחלואה בתר ניתוחית ממשיכה להעיב על הכריתה המלאה של גידולים שפירים במוח בבסיס הגולגולת (מנינגיומה, אדנומה של יותרת המוח, שוונומה, נוירומה וכדומה). ההיארעות של פגיעה חולפת או בלתי הפיכה בעצבים קרניאליים מגיעה לכדי 44% ו-56% בהתאמה, והתמותה לכדי 9%. נוירוכירורגים רבים לפיכך, נאלצים לבחור בין כריתה מלאה (והסיכון המוגבר לתחלואה נלווית) אל מול כריתה תת שלמה מלווה ברדיוכירורגיה סטראוטקטית, על מנת לשמר תיפקוד נוירולוגי. סוגיה זו תקפה בעיקר בדיון על הטיפול בגידולי מוח שפירים בבסיס הגולגולת דוגמת מנינגיומה, אדנומה של בלוטת יותרת המוח, וכן שוונומות שונות לרבות שוונומה ווסטיבולארית (נקראת גם אקוסטיק נוירומה). קצב גדילה של מנינגיומה לאחר כריתה חלקית ללא טיפול משלים דווחו בעד כ-70%. מנגד, אחוזי הישרדות ללא התקדמות המחלקה לאחר רדיוכירורגיה לשייר הניתוחי דווחו באחוזים גבוהים (>90%). פרדיגמת הטיפול על כן השתנתה מניסיון כריתה רדיקאלית לגישה טיפולית נוירוכירורגית-רדיוכירורגית משולבת לאור העובדה כי הניסיון להשיג כריתה מאקרוסקופית מלאה מלווה בסיכון גבוה לתחלואה כירורגית.
עם העלייה בנגישות של טכניקות רדיוכירורגיות לפני למעלה מ-25 שנה, הפכה הרדיוכירורגיה הסטראוטקטית לכלי העיקרי לטיפול בגידול שפיר במוח . עם ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הרדיוכירורגיה, רבות מהמגבלות והקשיים שאיפיינו אופציה טיפולית זו בתחילה הפכו פחות משמעותיים או לא עדכניים. מגבלות הנובעות מנפח או מיקום הגידול פחות משפיעות היום מבעבר. רדיוכירורגיה משמשת באופן מסורתי לטפל בגידולים הקטנים מ-3.5-4 ס"מ (או קטנים מנפח 14-16 ס"מ3). רדיוכירורגיה מנטרלת את תאי המטרה באופן שאינו תלוי בפעילותם המיטוטית או רגישותם לקרינה. כאשר המרחק בין הגידול למערך הראייתי הקדמי (Anterior Visual Pathway) הוא <3 מילימטר, קיימת התווית נגד לרדיוכירורגיה חד-מקטעית, בשל הקושי להעביר מנת קרינה אפקטיבית לגידול תוך שימור רמת חשיפה נסבלת למערך הראייתי הקדמי. רדיוכירורגיה מקטעית (קיטוע זמני או נפחי) פותחה על מנת להתגבר על המגבלות של טיפול חד-מקטעי בהקשר לנפח המטרה לטיפול ושיפוע הירידה בקרינה.
כך, רדיוכירורגיה סטראואטקטית מהווה כלי חשוב בטיפול בגידולי מוח שפירים הן כטיפול ראשוני והן לאחר ניתוח, ומציעה אחוזי שליטה נפחית גבוהים מאוד בפרופיל בטיחות ותופעות לוואי נמוך מאוד. בנוסף, יש לזכור כי מדובר בפעולה אמבולטורית, המתאימה לחולים למעשה בכל גיל, ואינה דורשת כל אישפוז בבית-חולים או הפסקה של כל טיפול תרופתי קבוע.
ד"ר אור כהן - ענבר - רופא בכיר במחלקה לנוירוכירורגיה
www.cohen-inbar.co.il