חמשת הטיפים לאחרי החגים 

מכירים את "מחר נתחיל דיאטה"?
אז קבלו את "בן דוד" שלו - "אחרי החגים", אשר גם הוא כמו הראשון, מהווה תירוץ טוב המאפשר לנו לדחות את יישום ההחלטות הטובות שקיבלנו על עצמנו בחגים, מתוך הנחה שכשנחזור לשגרה יהיה קל יותר. אך בפועל קל לנו לשקוע לשגרה כשהיא מגיעה, ולשכוח את ההחלטות והמטרות שלפני שבוע או חודש התרגשנו מהם מאוד.

אז כדי שלא נחמיץ את ההזדמנות, לעשות את השינוי שאותו בחרנו, קבלו חמישה טיפים פשוטים, שיסייעו בידכם לממש את החלומות שלכם.

טיפ ראשון – ליצור בדמיון תמונה של ההצלחה שלכם.
שבו רגע ודמיינו את עצמכם לאחר הגשמת המטרה. אתם רזים וחטובים ונכנסים בקלות לבגדים של פעם, העסק שהקמתם עובד, אתם רגועים ושלווים, הזוגיות שלכם מלאה אהבה, הבית תמיד נקי ומסודר, כמובן כל אחד לפי המטרה שלו...
תאפשרו לעצמכם לראות את המטרה מושגת. זה לא עכשיו, זה עוד מעט, זה אתם בעתיד, העתיד הקרוב אמנם, אך העתיד, אז מותר ואפשר לדמיין.
תראו מה תרגישו כשתהיו שם. אילו קולות תשמעו. מה תאמרו לעצמכם. מה יאמרו אחרים לכם לאחר שתשיגו את המטרה...
תאפשרו לעצמכם ליהנות מתמונת ההצלחה, קחו 3 נשימות לתוך התמונה הזו, נשימות שיעצימו את התחושות הטובות של ההצלחה.
הצלחתם לדמיין? מעולה.
ממליצה לאמץ נוהל בו כל בוקר כשמסתכלים במראה, תראו את תמונת הצלחה, וחייכו בידיעה שאתם בדרך לשם.

טיפ שני – למצוא אמונות תומכות במטרה.
לפעמים כשאנחנו חושבים על המטרה שלנו עולים בנו מחשבות מחזקות כמו: "כן זה אפשרי בשבילי" או – "איזה כיף יהיה להשיג את המטרה הזו".
אך לעיתים עולים בנו מחשבות מחלישות כגון: "אין לי סיכוי..", "ניסיתי כבר הרבה פעמים, זה הצאנס האחרון", "זה לא קל להצליח להשיג את המטרה הזו", "אולי זה אפשרי בעבור אחרים אך לא בעבורי", "יכולים להיות קשיים אחרי שאשיג את המטרה"....
מחשבות מחלישות לא עוזרות לנו בהשגת המטרה, אך הן קיימות בתוכנו. ואם הן קיימות בתוכנו כנראה שיש להם מקור, אז לא נתעלם מהם, אלא דווקא נתעמק ונקשיב להן. ניתן להם מקום, נבין מאיפה הן באו, מה הן רוצות להשיג בשבילנו, והיכן וממי שמענו אותן בעבר.
נחשוב - האם הן באמת אמיתיות או שהן פחדים שלנו? האם אנו מכירים מישהו שהיה במצב דומה לשלנו והצליח להשיג מטרה דומה לרצויה לנו? האם בעבר הצלחנו להתמודד עם משימות שהיו נראות קשות או בלתי אפשריות? האם אנחנו מכירים מישהו שהצליח להתמודד עם משימה שהייתה קשה לו? מה סייע לאותו אדם להתמיד במשימה?
לאחר שהתעמקנו במחשבות, נייצר מחשבות מחזקות, הפוכות למחלישות ונשנן אותן כמנטרות. אפשר גם להקליט ולשמוע בכל הזדמנות, כגון בבוקר עם ההשכמה, בנסיעה, או לפני השינה. גם אם אנחנו לא מרוכזים בהקלטה זה מצויין, כי תת המודע שומע ומפנים.

טיפ שלישי – לפרק את המטרה למטרות משנה (לשלבים בדרך להשגתה)
לעיתים קרובות המטרה שהגדרנו נראית רחוקה לביצוע, ואנחנו יכולים להתייאש ממנה עוד לפני שהתחלנו בביצועה, או קצת אחרי ההתחלה כשאנו מגלים שההצלחה אינה מגיע בין רגע.
הכי טוב, לפרק את המטרה לשלבים קטנים ומעשיים. שלבים שהם אפשריים בשבילנו לביצוע. או אז נקבע לוח זמנים לביצוע השלבים הללו, ונתחיל מיד עם המשימה/השלב הראשון.
אם גם אתם כאלה שיכולים להתייאש מלהסתכל על המטרה השלימה, אז הקפידו להתמקד כל פעם רק ביעד/משימה הקרובה. זה יעזור לכם להתמלא בתחושה של הצלחה. כי הנה סיימתם עוד צעד במשימה.
זה כמו אדם המטפס בסולם גבוה, הוא יכול להסתכל כל הזמן כמה מעט טיפס וכמה הרבה נשאר. או להסתכל כל פעם על השלב הבא, עד שמהר משציפה יראה את הסוף מתקרב אליו.
לדוגמא- אם החלטנו שכדי לרדת במשקל אנחנו רוצים לרוץ 5 קמ ביום. אז אפשר להתחיל מקילומטר ליום, ולאט לאט להוסיף עד שנגיע ליעד של ה5 קמ.
דווקא הרצון להתחיל מהמקסימום שהגדרנו (5 קמ) הוא סוג של "יצר הרע" שמבקש ליאש אותנו, ולכן מעודד אותנו להתחיל בגדול, מהמקסימום, דבר שלרוב "גדול עלינו" וגורם לנו להתייאש ולוותר.
ולכן הפתרון הוא לבנות שלבים בגודל המתאים לנו, ולהתחיל לצעוד בקצב הנכון עד שנגיע למטרה. 

טיפ רביעי- להפוך את ביצוע המשימה למהנה
כדאי להוסיף לביצוע המשימה משהו מהנה. לדוגמא: מוזיקה, כוס משקה אהוב, אדם שיכול להיות שותף בדרך למשימה, או כל דבר המתאים למשימה שלכם.
אני גם מצאתי שלפעמים אפשר למצוא בתוך המשימה את נקודת ההנאה שלכם. כך שאפילו ביצוע המשימה עצמה הופך למהנה.   

טיפ חמישי – לחגוג כל הצלחה בדרך
אנו חיים בעולם של ביקורת ופרפקציוניזם ומתקשים להעריך את כוחם של פרגונים והוקרות. חשוב לדעת שלפרגונים ולהוקרות יש כח הנעה גדול לאין ערוך מאשר לביקורת (ואפילו ביקורת בונה). חישבו על שפת גוף והתנהגות של ילדים שמקבלים הוקרות ופרגונים, ואיך היא שונה מזו של אלה המקבלים ביקורת וכעסים.
גם אצלינו המבוגרים, אותו הדבר.
כשאנו מצליחים לעבור עוד שלב ועוד אבן דרך חשובה בדרך למטרה שלנו, חשוב לציין ולחגוג אותה. לא צריך מסיבה עם אלף מוזמנים, מספיק להגיד לעצמנו כמה אנחנו מעריכים את זה או אף לפרגן לעצמנו פינוק קטן. מעבר לעובדה שזה מעלה את המוטיבציה שלנו להמשיך, זה גם גורם לנו להרגיש שאנחנו אכן מצליחים, ושהמטרה שלנו קרובה מתמיד.
אני משתמשת בפרגונים עצמיים גם כדי להניע את עצמי לעשות משימות שקשות לי או שאין לי חשק לבצעם כעת. אני גם נוהגת לפצל את המשימה לתתי משימות קטנות ביותר, ולפרגן לעצמי על כל תת משימה, עד שלאט לאט אני נכנסת לעניין, ומתחיל לעשות את המשימה במרץ ואף להנות ממנה. בפעם האחרונה שיצאתי להליכה, פרגנתי לעצמי על החלפת הבגדים, על נעילת הנעליים, על הכנת בקבוק המים, על שהגעתי לתחילת המסלול, שעברתי שליש מסלול.. ופתאום מבלי ששמתי לב מצאתי את עצמי במדרגות אל החניה של הבית.

אז אל תוותרו על החלומות, המטרות וההחלטות הטובות.

מיצאו את הדרך להפוך את הגשמתם לאפשרית וקלה יותר בעבורכם.

נסיים בברכת "אחרי חגים" יעיל ומוצלח

לקריאת מאמרים נוספים