אפקט הדומינו 

יותר ויותר סימנים מצביעים על האטה ועל מיתון שקרב ובא. מיתון (מתוך ויקיפידיה) הוא מונח כלכלי שפירושו האטה בצמיחה של המשק, הנובעת מאי-התאמה בין ייצור לצריכה (בדרך כלל רווית השוק המקומי בשל ייצור מעל ליכולת צריכה של המשק), אשר מקשה על היצרנים את מכירת מוצריהם, מה שמוביל לצמצום הייצור, סגירת מפעלים וסניפים וגידול באבטלה. ככל שהמיתון חמור יותר, כך ממדי התופעות גדלים, כיוון שפגיעה בחברה אחת או בענף אחד מתפשטים למגזרים אחרים של הכלכלה במה שקרוי "אפקט הדומינו".
אין הסכמה בין כלכלנים לשיעור הצמיחה שמתחתיו נמצא המשק במיתון. בארצות הברית ההגדרה הרשמית היא שני רבעונים רצופים בהם התמ"ג (התוצר הגולמי לנפש) ירד. עם זאת, במדינה כמו ישראל בה קצב גידול האוכלוסייה גבוה יש משמעות גם לשיעור הגידול בתמ"ג לנפש, אשר עלול להיות שלילי גם כאשר הצמיחה בתמ"ג חיובית, כל עוד זו אינה מדביקה את קצב גידול האוכלוסייה.
מיתון חמור ומתמשך קרוי שפל כלכלי (depression). בשפל כלכלי מחריפות התופעות של מיתון - אבטלה, פשיטות רגל של עסקים, צמצום הפעילות העסקית והכלכלית. כתוצאה מכל אלה הייצור בשפל כלכלי אינו ממצה את הפוטנציאל היצרני של השוק.
כאמור, כל הסימנים מצביעים על כך שאנחנו פחות או יותר בדרך להתנגשות חזיתית עם הקרחון שנקרא מיתון. כמה גדול הוא הקרחון ומה צפוי להיות הנזק לאזרח הקטן ולמגזרים הציבוריים, זה עדיין לא ידוע. עוד ועוד מספרים משווקים שונים כמו הנדל"ן ובורסת המניות ממשיכים לזרום ולאמת את החששות. הדולר הולך ונחלש אל מול שאר המטבעות, מחיר חביות הנפט ממשיך לטפס, כיום כבר צפונה מה-100% לחבית. לא משנה כרגע מי אשם ואיך הגענו לכאן. יש שיטענו שזה משבר האשראי ושוק הבתים שהתרסק, יש שמאשימים את המלחמה בעירק ואת התקציב הכמעט דמיוני (3 טריליון דולר) ויש גם שמאשימים את הפד בעצימת עיניים והזרמת כספים אל השווקים השונים.

בימים אלו של אי ודאות, כלכלה בצניחה שגורמת להאטה כללית במשק האמריקאי וכותרות מנבאי שחורות, כתבה של מגיש החדשות של רשת CNN, גלן בק, משכה את תשומת ליבי. בכתבה הוא מתחבט בשאלה אם הגיע הזמן לבחון את המקרה הגרוע ביותר של התנפצות הכלכלה עד לכדי שפל כלכלי גדול. הוא חושב שהמפתח לשרוד שפל כלכלי שכזה, הוא להיות מוכנים. הכותרת צעקה "גלן בק: בכלכלה, אל תלכו אחר העדר". "האנשים ששרדו את "השפל הכלכלי הגדול" (THE GREAT DEPRESSION- הכלכלה העולמית וכלכלת ארה"ב חוותה קריסה טוטלית בסוף שנות העשרים) היו אלו שהיה להם כסף לקנות בזמן שכולם מכרו" - סבא שלי.
גלן טוען שלמד הרבה דברים מסבא שלו, אבל זה השיעור הכי טוב שהוא לימד אותו. הוא לא רק התכוון לניהול כספים, אלא גם לניהול החיים ומילים אלה חקוקות בראשו מאז שהיה ילד.
הוא מספר שכשהיה סטודנט באוניברסיטה לפני מספר שנים, הפרופסור שלו המליץ להם רק על ספרים שעם מחבריהם הוא הסכים. בזמן שקרא את הספרים הללו, שאל את הפרופסור על הספרים שחשב שהם לא טובים או שלא לטעמו- והקפיד לקרוא גם אותם. אחרי הכל, הוא מוסיף, "לרוץ אחרי העדר זה בסדר עד שכולם נופלים מקצה הצוק ומתרסקים ביחד."

"לפני שנה, מיתון היה הדבר האחרון שמישהו חשב עליו. האמת היא, שבקיץ האחרון, כשחקרתי את התובנות הכלכליות, באחת התוכניות הקראתי מאמר כלכלי וציטטתי את אחד המומחים שאמר "זהו השוק העולמי החזק ביותר שראינו בהיסטוריה מאז שהתחילו ללמוד את השוק". אז הבנתי כמה מהר רץ העדר לקצה הצוק, הוא אומר."

עם תחזיות וציפיות שכיחות למיתון, יותר שכיחות מהורדות הריבית של הפד ראוי לציין, אולי עכשיו זה הזמן להסתכל על המקרה הגרוע ביותר. אחרי הכל, בחינת כל הצדדים של הבעיה וניתוחה, גדולה ומסובכת ככל שתהיה, לא תעשה אתכם משוגעים; היא רק תהפוך אתכם למלומדים.

אז בכדי להבין איך משבר אמיתי יכול להיראות, גלן פונה לעיצת פרופסור נוריאל רוביני, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטן לעסקים בניו-יורק. נוריאל רוביני שימש בעבר כיועץ למשרד האוצר האמריקאי.

פרופסור רוביני, לאחרונה יצא במה שהוא מכנה "12 הצעדים אל אסון פיננסי". גלן מתנצל ומסביר שעקב מורכבות המאמר של רוביני ובגלל קשיי ריכוז הוא החליט לסכם את הצעדים לחמשת החשובים. והרי הם:

חמש

איך תדעו שזה כאן: המשבר בשוק הבתים הופך לצניחה חופשית, מה שהופך אותו למשבר החמור בתולדות ארה"ב. זה לא רק מוביל למספר עצום ובלתי נתפס של בתים מעוקלים ואיבוד רכושם וכספם של מאות אלפי ואף מליוני משקי בית, אלא גם להפסדים עצומים לגופים הפיננסים הרבים.
הסיכוי שנגיע לשם: רוביני אומר שזה "סביר מאוד, אפילו בלתי נמנע" שנגיע לשלב הזה מפני "שהעודף במלאי הבתים למכירה הוא מהגדולים שראינו". מחירי הבתים, הוא מאמין, "צריכים ליפול עוד 10-20% לפני שהמלאי יתחיל להיעלם".

ארבע

איך תדעו שזה כאן: הרבה אמריקאים יתחילו להיות במאזן שלילי אל מול החובות ותשלומי המשכנתא הגבוהים, האשראי והמשכנתא השנייה שלקחו כנגד הבית, תשלומי הרכב, כרטיסי אשראי רבים והלוואות סטודנטים. בנוסף, חברות הביטוח של גופי האשראי יתחילו לאבד את דירוג האשראי שלהם, מה שיאלץ את הבנקים לרשום הפסדים נוספים בערך של כ-150 מיליארד דולרים.
הסיכוי שנגיע לשם: גבוה. רוביני טוען שכיום ישנם בערך 8 מליון משקי בית שכבר נמצאים במאזן שלילי אל מול תשלום המשכנתא. הוא מאמין שהמספר עלול לטפס ל-16 ואף ל-24 מליון עד לסוף 2009. הרבה מהאנשים הללו, הוא מאמין, פשוט יעזבו את ביתם וישלחו את המפתח בחזרה לבנק.

שלוש

איך תדעו שזה כאן: בנקים יתחילו להישבר תחת הנטל והלחץ של ההפסדים המתמשכים ושמיטת החובות ע"י הלקוחות. בנקים מסחריים גדולים יפלו ויגרמו לתגובת שרשרת פיננסית שתגרום לתוהו ובוהו כללי בבורסה,
מה שעלול להזכיר את הקריסה הגדולה בשנת 1987.
הסיכוי שנגיע לשם: טוב מאוד. רוביני אומר שאם וכאשר זה יקרה, ישנו סיכוי טוב שהממשל יפעל לעזרת הגופים הפיננסים, "בדיוק כמו NORTHERN ROCK (בנק בריטי גדול שנקלע לצרות והולאם ע"י הממשלה הבריטית שלקחה את השליטה), כפול שלוש". הוא גם סבור שהבורסה תמשיך בירידות שערים כל עוד ישנו החשש הגובר למיתון.

שתיים

איך תדעו שזה כאן: רוב סוגי האשראי הקיימים, הן למגזר הפרטי והן למגזר העיסקי, יהפכו לא זמינים. זה יגרום למעגל אכזרי ובלתי נמנע של עוד ועוד הפסדים וחובות אבודים, ירידות והפסדים של מניות, ונפילות נוספות של גופים פיננסים ובנקים, מה שיוביל להחמרה נוספת במצוקת האשראי והכסף הזמין.
הסיכוי שנגיע לשם: טוב. רוביני אומר שמצב האשראי נהיה גרוע מיום ליום וישנה מצוקת אשראי קשה בכל השווקים.

אחד

איך תדעו שזה כאן: ברוכים השבים לשנת 1929. משבר פיננסי חמור מוביל לכישלון מערכתי כולל בכל תחומי הכלכלה ומשתק את כל המערכות. מה שהדורות הבאים יכירו כ"שפל הכלכלי הגדול", הגיע.
הסיכוי שנגיע לשם: לא סביר. רוביני מאמין שאנו נחווה "מיתון מאוד קשה וכואב", שעלול להימשך 18 חודשים ואף יותר, אבל הוא יהיה יותר דומה לשנות ה-80 מאשר לשנות ה-20. "משפחות אולי יתחילו לאכול מרק, אבל לפחות זה יהיה במטבח שלהם.

עכשיו, האם אני חושב שמשהוא מכל מה שקראתם יקרה? אין לי מושג, וזאת בדיוק הבעיה. אני לא מומחה לכלכלה או למניות; אני רק בחור שמנסה לעשות את ההחלטות הכי נכונות שאני יכול לעשות. שאלות שאני מפנה למומחים עוזרות לי להגיע להחלטות הנכונות. מה שכן, דבר אחד בטוח: שפל כלכלי אינו מפורסם בעיתונים ואינו מוכרז מראש. בשנות העשרים המעבר בין עושר כלכלי לתורות ארוכים של לחם היה עניין של רק שנים ספורות.

כל מי שאומר שזה לא יכול לקרות שוב, או שהוא לא יודע היסטוריה, לא מבין כמה כלכלת העולם הפכה למחוברת, או שהוא משקר לכם. בעוד שכל זה לא אומר שאתם צריכים להיכנס לפאניקה, זה כן אומר שעליכם להיות מוכנים- משהו שסבא שלי עשה לפני הרבה זמן"