היתר בניה רישוי זמין ורישוי מקוון 

מערכת רישוי זמין

תיקון 101 לחוק הנחה בין היתר את הרשויות לעמוד בתנאים חדשים כאשר הבסיס של ההנחיות היה כי כל הבקשות להיתר יוגשו דרך מערכת שנקראת מערכת רישוי זמין ולא רק באופן ידני.

מהי מערכת רישוי זמין?

מערכת רישוי זמין   תרגמה  את רוב הליך הרישוי להיתר בניה הפיזי להליך רישוי ממוחשב אשר מופעל ע"י בעל מקצוע באמצעות כרטיס חכם.

המערכת בנויה ממספר מסלולים שעל עורך הבקשה להגדיר לפני הגשת בקשה להיתר בניה.

המערכת הייתה הגורם לכל השינוי המערכתי של הפקידות ברשויות ושל הליך הרישוי להיתר בניה.

בשלב מאוחר יותר אמורים להיכנס מכונים פרטיים אשר אמורים לבדוק את הבקשות להיתר בניה.

מטרת המערכת

1. בראש ובראשונה הייתה לקצר את זמן מתן היתרי בניה.
2. להקטין את המגע/חיכוך בין האוכלוסיה לפקידות
3. ניהול התיק ע"י בעל מקצוע אחד(עורך הבקשה)-בא למנוע טיפול לא מקצועי בבקשה.
4. למנוע הגשת בקשות להיתר בניה לא רלוונטיות אשר כבר בהליך רישוי זמין שלב א'(לאישור תיק מידע ומפת מדידה), היה יכול עורך הבקשה לדעת כי אין סיכוי לאישור הבקשה.

כעת ניגע רגע במסלולים של המערכת כדי להבין אותה קצת יותר.

מסלול פטור מהיתר

זהו מסלול של בקשות אשר קבע החוק כי הינם פטורי מהיתר בניה, לדוג': פרגולה, מחסן גינה , גדר עד גובה 1.5מ'.

חשוב לציין שלמרות הפטור שניתן בחוק לאלמנטים מסוימים, עדיין הפטור מותנה בהנחיות המרחביות של כל רשות ורשות שמפורסמות

באתרי העירייה הרלוונטית.

מסלול רגיל

בקשות להיתר בניה שלא מצריכות פרסום הקלה בעיתונים, כגון: בקשות להיתר בניה,  בניה חדשה וכדומה.....

מסלול הקלה/שימוש חורג

 בקשה להיתר בניה אשר מצריכה פרסום הקלה בעיתונים.

איך זה עובד?

לשני  המסלולים – הליך רגיל והליך הקלה, נדרש תחילה להגיש בקשה לתיק מידע ואישור מפה טופוגרפית.

לא לכל הבקשות נדרשת מפת מדידה, אך הליך אישור תיק המידע חובה!!

שימו לב, לא מדובר פה בהזמנת דף מידע אלא בהזמנת תיק מידע.

ההבדל הגדול והשינוי הגדול בנושא הוא שהזמנת דף מידע ניתן לקבלה ברוב המקרים באופן מיידי, לגבי תיק המידע מדובר ממש על הליך רישוי שלאחריו אמור לקבל עורך הבקשה מידע שלרוב משמש כמידע ספציפי על הבקשה ומה סיכויי הצלחתה.

תיק מידע

בכדי להזמין תיק מידע נדרשת עורך הבקשה לעלות את כל נתוני הבקשה מהתוכניות אשר הכין מבעוד מועד ואת מפת המדידה למערכת.

כלומר, שהמתכנן נדרש לתכנן את הבקשה בכדי להזמין תיק מידע – מה שלא נדרש עד עכשיו!

רק אציין כי ישנן רשויות(כגון תל אביב וירושלים)שלהן יש מערכות נפרדות(מערכת רישוי מקוון) ששם הן מבקשות לעלות חלק מתוכנית ההגשה.

מרגע העלאת הנתונים, מתחילה התנהלות בין הרשות המקומית וכל מחלקותיה(ביוב, מים, מדידות, נכסים וכד'....)עוד לפני שהוגשה בקשה להיתר במערכת.

עורך הבקשה עומד בתווך בין הרשות למודד וצריך לנווט בינהם כל התקופה עד למתן אישור למדידה והנפקת תיק המידע.

שימו לב לנתון חשוב,  זמן ממוצע לאישור תיק מידע במדינת ישראל עומד על כחצי שנה!!! וזה עוד לפני שהתחלנו להגיש בקשה להיתר.

לאחר שקיבלנו את תיק המידע, אנו נדרשים לבחור את הליך הרישוי הרצוי ומשלימים את התיקונים בתוכנית ההגשה ע"פ ההערות תיק המידע.

שלב א' – מגישים את הבקשה ומסמכיה פיזית לרשות המקומית.-שימו לב, ברוב הרשויות אנחנו עדיין צריכים להגיש את הבקשה באופן פיזי.

שלב ב' – מעלים את הבקשה למערכת רישוי זמין ומשלמים את אגרת הבניה.

שימו לב , רוב הרשויות גובה אגרת הגשה כ20% מעלות האגרה המשוערכת, שלעיתים מדובר על סכום לא מבוטל.

שלב ג' – לאחר שהעלנו את הבקשה, מתחילה התנהלות שלנו מול פקידי העירייה בצד השני של המערכת.

לכל פקיד, יש זמן תגובה ממוצע לבקשה.

צורת ההתנהלות הייתה אמורה להיות שמהנדס הרישוי מטעם העיריה היה אמור לנהל את התיק מול כל המחלקות ולעדכן את עורך הבקשה על כל הערה שמתקבלת מאחת המחלקות השונות.

אדגים לכם באמצעות תרשים איך הבקשה אמורה להתנהל:

1. רישוי זמין תיק מידע ומפת מדידה – חצי שנה
2. הגשת הבקשה פיזית לעירייה
3. הגשת הבקשה דרך המערכת לעירייה
4. המידענית שקיבלה את הבקשה ממתינה כשבועיים עד העברת הבקשה למחלקת הפיקוח – בפועל לוקח כ30 יום ואף יותר
5. מחלקת הפיקוח אמורה לבצע בדיקת תרשים תוך 15 יום – בפועל לוקח חודש
6. הבקשה מועברת למנווטת בקשות שאמורה להחליט לאיזה מהנדס רישוי היא תועבר...כמובן גם לוקח זמן
7. לאחר שמבקשה הגיע למהנדס הרישוי, הנ"ל אמור לבדוק אותה תכנונית וטכנית ולהעביר הערות לעורך הבקשה.
8. במקביל מעביר מהנדס הרישוי את הבקשה לכל הנוגעים בדבר לצורך קבלת התייחסותם:

א.    אדריכלית העיר

ב.      מח' תנועה

ג.       מח' כבישים

ד.      מח' תאורה

ה.      מח' תיעול

ו.        ועוד רבים וטובים....

שימו לב , רשות מקומית אשר גררה רגלים ו/או לא עמדה בזמנים שהקציב לה החוק לדון בבקשה או לבדוק את הבקשה...תגרום להענשת עורך הבקשה ובעל הנכס ע"י סגירה אוטומטית של הבקשה במערכת וכתוצאה מכך העלאת כל החומר מחדש למערכת!! עוד זמן עבודה, עוד כסף שאמור האזרח לשלם!!

וועדת מכינה

לאחר סיום הסבב שעורך מספר חודשים אמור להכניס מהנדס הרישוי את הבקשה לוועדת "וועדת מכינה" (קדם וועדה)שבה אמור  הצוות  המקצועי לתת חוו"ד תכנונית לבקשה.

וועדה

לאחר סיום הבדיקה במכינה נכנס  התיק לוועדה לקבלת אישור עקרוני.

הערה -  בהליך הקלה, ההליך ארוך יותר

המערכת אמור להיסגר ורק לאחר השלמת הפרסומים בעיתון ניתן להעלות את הפרסום למערכת ולחדש את הליך הרישוי במערכת רישוי זמין.

בהליכים רגילים, הבקשה אמורה להיכנס לדיון בוועדה לאחר שכל המחלקות הרלוונטיות מאשרות בקומפלוט את הבקשה.

חשוב לציין, השינוי הגדול בשלב זה הוא, שכיום רוב הרשויות מבקשות את דרישות הוועדה טרם הדיון בוועדה.

יש לכך מספר משמעויות:

1. הבקשה ברוב המקרים נסגרת כיוון שעורך הבקשה לא הספיק לקבל את אישור הרשויות השונות וכך הוא צריך שוב להעלות הכל למערכת ולהתחיל את ההליך מחדש.
2. עלויות גבוהות למבקש, עוד בטרם יוודע אם הבקשה תאושר בוועדה.

ד.      אישור הוועדה

לאחר שאישרה הוועדה את הבקשה, חוזר ההליך ברוב הרשויות להליך הישן והפשוט יותר יחסית, למעט עיריית תל אביב וירושלים שהחליטו להכניס מערכת נוספת אשר מעורבת גם בהליך לאחר הבקשה.

מניסיוני וניסיון עובדי החברה שלי – חלק נכבד מהפקידים  מתקשים בהתנהלות מול  המערכת .

לסיכום הליך הרישוי , אנחנו יכולים לראות מספר שינויים שנגרמו בעקבות הכנסת מערכת רישוי זמין:

• אין הבדל בין בקשה של תוספת בניה לבקשה של מגדל מגורים בהליך הרישוי.
• מצבת כח האדם במחלקות ההנדסה בכל הרשויות הוגדלה משמעותית .
• הציבור אמור להמתין  זמן רב יותר בסבך הבירוקרטיה עד קבלת ההיתר!
• הציבור אמור לשלם יותר לבעלי המקצוע/האדריכלים כיוון שההליך  מסובך וארוך יותר!
• אין לקיחת אחריות לרשות המקומית על טיפול בבקשות להיתר! הנענש העיקרי הוא עורך הבקשה!!
• עבודת משרדי האדריכלים הוכפלה ואף יותר.

אם כך, נשאלת השאלה מדוע התעקשה מדינת ישראל להכניס את המערכת???

כולי תקווה כי המערכת תשתנה ותטיב עם משרדי האדריכלים והציבור בכלל כבר בתקופה הקרובה בכדי לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה.