עכשיו אני לא...שמנה... 

הסיפור שלי כמו סיפור

של הרבה אנשים אחרים...

שמנים...כן שמנים...

כי גם אני הייתי שמנה...

גם אני הייתי חלק...

שנים שחייתי מדיאטה לדיאטה

שינוי באורח חיים

שינוי בתזונה

ניסיונות מכל הסוגים והמינים...

קריאה בספרים בשיטות שונות

ותיאוריות כאלה ואחרות...

ואז...

ראיתי קולגות שלי עושות ניתוח

ואם אני הייתי יותר רזה מהן לפני

ורזה זו לא המילה המתאימה

יותר נכון לומר פחות שמנה...

התחיל להיווצר המצב

שהן נהיו פחות ופחות

שמנות

ואני הפכתי להיות יותר שמנה

הגלגל התהפך...

עדיין חשבתי לעצמי

שאני יכולה לרדת בעצמי...

בלי דיאטות...בלי ניתוחים...בלי עזרה...

פשוט אני עם עצמי...

שהרי בייננו...

כל השמנים מכירים מצוין

מיליון דיאטות ותפריטים

וכבר אין הרבה חידושים...

ויהיה זה שקר אם אגיד לכם

שלא "אכלתי את הלב"

שלא הייתה צביטה בלב...סוג של קינאה ...אולי...

שאיזה כייף להן שהן יורדות במשקל...

שהן מרזות...מתלבשות אחרת...

ובכל זאת ...בתוכי לא הסכמתי לניתוח...

ולמה?

פשוט ככה...לא הייתה ממש סיבה...

לא פחד לא איזושהי דעה...

רק אחרי שנתיים...

הגיע הידיעה הפנימית...

ואני קוראת לזה "הפאנש" בבטן...לעשות ניתוח ויהי מה...

החלום שלי תמיד היה להיות רזה

וזה היה הרגע שבחרתי

לממש את החלום...

אז בחרתי לעשות ניתוח...

ואתם יודעים

ניתוח זה ניתוח...

יש הרדמה כללית

יש חדירה לתוך הגוף

יש חיטוט בתוכו

ישנה התערבות חיצונית

במשהו פנימי...

וכשקראתי לפי כמה ימים

מאמר שנשלח למייל שלי

על רופאים שהם נגד הניתוחים

לקיצור קיבה

ושבארץ עושים את הכי הרבה

ניתוחים

ומי שמרוויח מזה הכי הרבה

אלו הרופאים...

ושיש הרבה מקרים

של אנשים

שנפגעו  מהניתוח

לכל החיים

ויש כאלה

שבכלל לא נמצאים

איתנו יותר

שבעקבות הניתוח

נפטרו ...ועוד ועוד...

דברים לא פשוטים...

אז אני זוכרת...

החלטתי על דעת עצמי

לעשות ניתוח

אף אחד לא שכנע אותי

או עודד אותי

ללכת ולעשות את

הניתוח...

וכשהתחלתי בתהליך

הרופאים שפגשתי...

והיו שניים

הביאו בפניי את

כל הסכנות והסיבוכים

האפשריים

כן...הם לא דיברו על מוות

רק על סיבוכים...

וכשיצאתי חשבתי

מה הם רוצים

להפחיד אותי ?...

אבל אני

בחרתי

לעשות את הניתוח...

וידעתי שיש הרבה

אפשרויות...

יש סיבוכים שעולים

יש תופעות לוואי

שונות ומשונות

וישנה אפשרות

שלא קמים

אחרי הניתוח

פשוט עוברים הלאה

לחיים אחרים...

ואני בחרתי

לעשות את הניתוח...

בתוכי לא היה

פחד

הייתה ידיעה

שאם אני אמורה

להמשיך ולהיות כאן

אתעורר מהניתוח

ואם אני לא אמורה

להיות כאן

ועלי להמשיך ולהתגלגל

לחיים אחרים

לא אתעורר

מהניתוח...

שתי הידיעות האלה

היו בתוכי

בשלווה גמורה

ובטוחה

ידעתי שמה שנכון

ומדויק

יקרה...

שהרי בייננו

יש כל כך הרבה

ניתוחים

פשוטים

שכיחים

שיש אנשים

שאצלם

מתעוררים

סיבוכים...

יש אנשים שנכנסים

לבית חולים

למשהו פעוט וטיפשי

ויוצאים משם

עם חיידק

אלים טורף

או דלקת

שלא עוזבת

או כל דבר

אחר

שמשבש את

החיים שהיו

קודם....

אז כן

לעשות ניתוח לקיצור קיבה

זה  עוד ניתוח

שיכול להיות

שיהיו בו

סיבוכים

לא פשוטים

ועדיין

זה לא הניתוח

היחיד שעושים

ויש בו סיבוכים

וזהו גם לא הניתוח

היחיד

שאפשר בלעדיו

יש מלא ניתוחים נוספים

שאפשר בלעדיהם

ובכל זאת עושים אותם...

כמו ניתוחים

קוסמטים

שאנשים יוצאים מהם

מעוותים

וסובלים כל החיים...

הכול עניין

של פרופורציה

ובחירה...

ואני בחרתי

לעשות את הניתוח

בידיעה פנימית

ברורה

שאני בחרתי

שאם עליי להמשיך

להיות

אהיה

ואם אני כבר

כאן

אז זה

יהיה

באופן מושלם

הריפוי יהיה

פשוט וקל

אני משחררת

דעות...אמירות...עצות...

שאינן תומכות בי

ואינן טובות עבורי

אני בוחרת

להקשיב

ללב שלי

ולמה שנכון ומדויק לי

וכך הריפוי

יהיה שלם

וכך אני

אהיה פשוט

נשמה

בגוף אחר

בגוף שתמיד

רציתי

וחלמתי...