שאלה:
במסגרת הוצאותיה של חברה ישנן הוצאות אלה:
1. הוצאות שאינן מוכרות, אשר מוצגות בדוח ההתאמה לצורכי מס, כגון: שווי ארוחות לעובדים שלא נזקפו במשכורת.
2. הוצאות עודפות, אשר שולמו בשלהן מקדמות לרשויות מס הכנסה בשיעור %45.
השאלות הן:
מה דין הוצאות אלה לעניין חיובן בדמי ביטוח; האם צריך לשלם עליהן דמי ביטוח לאומי ?
יניב גבריאל משיב :
ככלל, משולמים דמי ביטוח לאומי על הכנסתו החייבת של יחיד ולא על הכנסתה החייבת של חברה(1). עם זאת, מעביד שהוא חברה, מחויב - אף הוא - לנכות דמי ביטוח לאומי משכרו של עובד (לרבות חלקו שלו עצמו; כלומר, של המעביד), ולהעבירם למוסד לביטוח לאומי.
לחברה, שיש לה הוצאות, שהן "הוצאות עודפות", כמשמעותן בסעיף 32(11) לפקודת מס הכנסה [להלן - "הפקודה"], אין כל השלכות לעניין תשלום דמי הביטוח; שכן, אין החברה חייבת כלל לשלם דמי ביטוח לאומי(2).
כלל זה, בדבר טובות הנאה הנחשבות להוצאות עודפות, יחול בין שהחברה רגילה ובין שהיא חברה משפחתית, כמשמעותה בסעיף 64א' לפקודה(3).
מעביד ספקן, החושש מביקורות ניכויים, שמבקר המוסד לביטוח לאומי, יבדוק היטב, אם מדובר בטובת הנאה הניתנת לייחוס לעובד מסוים, או לעובדים מסוימים, וידאג לחייב את שכרם של עובדים אלה במס כהכנסת עבודה, כאמור בסעיף 2(2) לפקודה.
עם זאת, אם טובת ההנאה הזו, אינה ניתנת לייחוס לעובד מסוים, או לעובדים מסוימים, הרי היא לא תותר לניכוי על פי סעיף 32(11) לפקודה, והיא תיחשב להוצאה עודפת על פי סעיף 181ב' לפקודה.
בהילכת "גדות" קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי הוצאות עודפות, שהוצאו בכל הכרוך בעובדים, פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי(2). לפיכך - מסופקני, אם עמדת המוסד לביטוח לאומי תהיה בעלת חזקה של ממש אף בקרב המעביד הספקן(2).
לטעמי: קביעה שרירותית של מעביד (ואפילו אימץ פקיד השומה את הקביעה), כי הוצאות מסוימות, הניתנות לייחוס לעובדים מכוח היותן מוענקות לעובד אישית, כגון: מתנות, ארוחות, יציאות לנופש וכיוצא באלה, הן הוצאות עודפות, תאפשר למוסד לביטוח לאומי לערער על קביעותיה של הרשות האחרת (אם הייתה כזו); והכול - כמובן - בהיעדר חקיקה מפורשת אחרת, האוסרת בחינת העובדות בשנית(4).
הערות המשיב:
(1) סעיפים 342 ו-345 לחוק הביטוח הלאומי.
(2) פסק דין דב"ע נה/0-14, "גדות בע"מ" נגד המוסד לביטוח לאומי [ניתן ביום 18.7.1995].
(3) פסקי דין אלה: (א) פסק דין דב"ע מט/00-107, 0-98, המוסד לביטוח לאומי נגד וייס וגולן [פד"ע כ"ג 320]; (ב) פסק דין דב"ע נג/0274, בר נתן נגד המוסד לביטוח לאומי; (ג) פסק דין ז'ק כהן נגד פקיד שומה ירושלים [פד"א י"ז, 169].
(4) פסק דין אלה: (א) פסק דין ע"א 196/89, אמי פרטס; (ב) פסק דין ע"א 3/90, עדנה נוטע נגד מנהל מס ערך מוסף; (ג) פסק דין ע"א 215/84, מנהל מס ערך מוסף נגד גאסר [פד"י מד(2)], 265]; (ד) פסק דין ע"ש 766/89, גבריאלי נגד מנהל מס ערך מוסף נתניה, 29; (ה) פסק דין ע"א 108/82, "ניכן חברה לבניין בע"מ" נגד מנהל מס ערך מוסף [פד"י ל"ט (1), 772].
_____________________________________________
במסגרת הוצאותיה של חברה ישנן הוצאות אלה:
1. הוצאות שאינן מוכרות, אשר מוצגות בדוח ההתאמה לצורכי מס, כגון: שווי ארוחות לעובדים שלא נזקפו במשכורת.
2. הוצאות עודפות, אשר שולמו בשלהן מקדמות לרשויות מס הכנסה בשיעור %45.
השאלות הן:
מה דין הוצאות אלה לעניין חיובן בדמי ביטוח; האם צריך לשלם עליהן דמי ביטוח לאומי ?
יניב גבריאל משיב :
ככלל, משולמים דמי ביטוח לאומי על הכנסתו החייבת של יחיד ולא על הכנסתה החייבת של חברה(1). עם זאת, מעביד שהוא חברה, מחויב - אף הוא - לנכות דמי ביטוח לאומי משכרו של עובד (לרבות חלקו שלו עצמו; כלומר, של המעביד), ולהעבירם למוסד לביטוח לאומי.
לחברה, שיש לה הוצאות, שהן "הוצאות עודפות", כמשמעותן בסעיף 32(11) לפקודת מס הכנסה [להלן - "הפקודה"], אין כל השלכות לעניין תשלום דמי הביטוח; שכן, אין החברה חייבת כלל לשלם דמי ביטוח לאומי(2).
כלל זה, בדבר טובות הנאה הנחשבות להוצאות עודפות, יחול בין שהחברה רגילה ובין שהיא חברה משפחתית, כמשמעותה בסעיף 64א' לפקודה(3).
מעביד ספקן, החושש מביקורות ניכויים, שמבקר המוסד לביטוח לאומי, יבדוק היטב, אם מדובר בטובת הנאה הניתנת לייחוס לעובד מסוים, או לעובדים מסוימים, וידאג לחייב את שכרם של עובדים אלה במס כהכנסת עבודה, כאמור בסעיף 2(2) לפקודה.
עם זאת, אם טובת ההנאה הזו, אינה ניתנת לייחוס לעובד מסוים, או לעובדים מסוימים, הרי היא לא תותר לניכוי על פי סעיף 32(11) לפקודה, והיא תיחשב להוצאה עודפת על פי סעיף 181ב' לפקודה.
בהילכת "גדות" קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי הוצאות עודפות, שהוצאו בכל הכרוך בעובדים, פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי(2). לפיכך - מסופקני, אם עמדת המוסד לביטוח לאומי תהיה בעלת חזקה של ממש אף בקרב המעביד הספקן(2).
לטעמי: קביעה שרירותית של מעביד (ואפילו אימץ פקיד השומה את הקביעה), כי הוצאות מסוימות, הניתנות לייחוס לעובדים מכוח היותן מוענקות לעובד אישית, כגון: מתנות, ארוחות, יציאות לנופש וכיוצא באלה, הן הוצאות עודפות, תאפשר למוסד לביטוח לאומי לערער על קביעותיה של הרשות האחרת (אם הייתה כזו); והכול - כמובן - בהיעדר חקיקה מפורשת אחרת, האוסרת בחינת העובדות בשנית(4).
הערות המשיב:
(1) סעיפים 342 ו-345 לחוק הביטוח הלאומי.
(2) פסק דין דב"ע נה/0-14, "גדות בע"מ" נגד המוסד לביטוח לאומי [ניתן ביום 18.7.1995].
(3) פסקי דין אלה: (א) פסק דין דב"ע מט/00-107, 0-98, המוסד לביטוח לאומי נגד וייס וגולן [פד"ע כ"ג 320]; (ב) פסק דין דב"ע נג/0274, בר נתן נגד המוסד לביטוח לאומי; (ג) פסק דין ז'ק כהן נגד פקיד שומה ירושלים [פד"א י"ז, 169].
(4) פסק דין אלה: (א) פסק דין ע"א 196/89, אמי פרטס; (ב) פסק דין ע"א 3/90, עדנה נוטע נגד מנהל מס ערך מוסף; (ג) פסק דין ע"א 215/84, מנהל מס ערך מוסף נגד גאסר [פד"י מד(2)], 265]; (ד) פסק דין ע"ש 766/89, גבריאלי נגד מנהל מס ערך מוסף נתניה, 29; (ה) פסק דין ע"א 108/82, "ניכן חברה לבניין בע"מ" נגד מנהל מס ערך מוסף [פד"י ל"ט (1), 772].
_____________________________________________
יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.
יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il
יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il