שמות תשעח ויהי לנחש 

שמות "ויהי לנחש" תשע"ח

בתורה מופיעים ג' נחשים, למעשה ישנו גם נחש רביעי.

בראשונה מופיעה הנחש בחטא אדם הראשון עת מביא הנחש את האשה לאכול מפרי העץ אשר נאסר עליה לאכול.

אומרת התורה:והנחש, היה ערום, מכל חית השדה, אשר עשה ה אלקים; ויאמר, אל-האשה, אף כי-אמר אלקים, לא תאכלו מכל עץ הגן ותאמר האשה, אל-הנחש:  מפרי עץ-הגן, נאכל. ומפרי העץ, אשר בתוך-הגן--אמר אלקים לא תאכלו ממנו, ולא תגעו בו:  פן-תמתון ויאמר הנחש, אל-האשה:  לא-מות, תמתון כי, ידע אלקים, כי ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם, כאלקים, ידעי, טוב ורע. 

נחש זו הוגדר כערום,  והנחש, היה ערום, מכל חית השדה.

הנחש השני הינו מופיעה בפרשתינו, עת שימש נחש זה כאות למען יאמינו, כי-נראה אליך ה אלקי אבתם:  אלקי אברהם אלקי יצחק, ואלקי יעקב.

אומרת התורה: ויען משה, ויאמר, והן לא-יאמינו לי, ולא ישמעו בקלי:  כי יאמרו, לא-נראה אליך ה ויאמר אליו ה, מזה (מה-זה) בידך; ויאמר, מטה.   ויאמר השליכהו ארצה, וישלכהו ארצה ויהי לנחש; וינס משה, מפניו.   ויאמר ה, אל-משה, שלח ידך, ואחז בזנבו; וישלח ידו ויחזק בו, ויהי למטה בכפו.

הנחש השלישי הינו כדברי הגמ' בנדרים עת אשר לא מל משה את בנו.

אומרת התורה: ויהי בדרך, במלון; ויפגשהו ה, ויבקש המיתו ותקח צפרה צר, ותכרת את-ערלת בנה, ותגע, לרגליו; ותאמר, כי חתן-דמים אתה לי וירף, ממנו; אז, אמרה, חתן דמים, למולת.  הגמ' בנדרים אומרת, מה שנאמר ויבקש להמיתו, זה היה נחש אשר בלעו מראשו ועד למקום המילה, כך הבינה ציפורה שבגין שלא נימול מבקש להמיתו.

התורה אומרת  לא תנחשו, יש איסור לנחש. הנחש, ענינו כשמו, ניחוש. בלעם מברך את ישראל ואומר כי לא נחש ביעקב. בישראל יש אמונה וביטחון, אין ניחוש.

אומרת הגמ' תני אהבה בריה דרבי זירא כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו במחיצה שאפי' מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל.

הניחוש עינינו חוסר אמונה, חוסר בטחון בה'. הניחוש מידתו הינה כפירה בה'.

אדם הנצרך לניחוש הרי אין בו אמונה שכל הנעשה בעולם הינו מאיתו.

ג' הנחשים דלעיל ענינם ג' התמודדויות עם יצר הניחוש. יצר הניחוש, חוסר האמונה יש ג' דרכים להתמודד.

כל התמודדות הינה כמהות ענינו של הנחש. כל התלבטות, ספק בעשיה, הינו ניחוש , חוסר אמונה.

הנחש הראשון אשר התורה קוראת לו ערום, מכל חית השדה, נחש זה הינו נחש חיצוני אשר כל ענינו להעבירך על הדת.ההתמודדות עימו אתה תשופנו ראש, שאם לא כך הוא ישופך עקב.

נחש זה יש להשמידו, מראשו, ללא נתינת פתח לתקומה. שאם לא כך, הוא ישופך עקב.

הנחש השני בפרשתינו, נחש זה איננו מדבר, מתייחס אליי באופן ישיר, נחש זה הינו קיים בסביבתי. אין מקום לירא ממנו, יש לאחוז בזנבו כנאמר אצל משה . ויאמר ה, אל-משה, שלח ידך, ואחז בזנבו; וישלח ידו ויחזק בו, ויהי למטה בכפו. 

נחש זה הינו נחש סביבתי, נחש חברתי. נחש זה אין צורך לשופנו עקב, יש צורך לשלוט בו.

הנחש השלישי, מהות ענינו, מהות קיומו, הינה מיצירת האדם עצמו. נחש זה נוצר בשל מעשה/אי עשייה של האדם. כאשר אדם אינו מקיים מצוה הרי יוצר הוא נחש.

התמודדות עימו, ביטול מהותו, הינה על ידי המצווה, קיום תורה ומצוות.

התמודדות עם נחש זה הינה ע"י עשייה מתקנת למהות קיומו של הנחש.

ישנו גם נחש רביעי, זהו נחש הנחושת. נחש זה ענינו הראות שעיקר התמודדות עם ה"נחש"  הינה

כדברי הגמ' וכי נחש ממית וכי נחש מחיה, אלא כל זמן שמסתכלין כלפי מעלה ניצולין ואם לאו...

נחש זה הינו מחווה כיוון חיים לאדם, כלפי שמיא או כלפי הנחש, ניחוש.

נחש זה הינו המכוון לחותו של האדם, ההתבוננות כלפי מעלה, באמונה.

שבת שלום