ציירי המורלים במקסיקו חוייה אישית 

 אמנות מקסיקו ידועה בכל העולם בציורי המורלים המדהימים שלה. בשנת 1972 בקרתי כסטודנט במקסיקו בפעם הראשונה, ומאז לא שכחתי את ציורי המורלים שראיתי. בשנים 2010 וגם 2011 שפר עלי מזלי לבקר פעמיים נוספות במקסיקו, ולחקור ציורים נפלאים אילו. מתוך שבעת ציירי המורלים שראיתי אתרכז בשלושת הציירים המפורסמים.  ותחילה מהו מורל? זהו ציור בטכניקת פרסקו, בדרך כלל בממדים גדולים, היכול להיות מצויר בתוך מבנה כמו בכנסיות באירופה, אך גם על קיר חיצוני בגלל עמידותו לתנאי מזג האוויר. עוד בשנת 1972 התרשמתי מפרסקו ענק שצויר על כל הקיר החיצוני של בניין הספרייה של אוניברסיטת מקסיקו סיטי.

ציירי המורלים במקסיקו חוייה אישית

האדם שהגה את הרעיון לציורי המורלים היה שר החינוך  המקסיקאי חוזה וסקונסלוס  קלדרון שעודד את הציירים, והעמיד לרשותם חלק מהאמצעים למימוש הציורים.

וכעת לשלושת הגדולים: דייגו ריווירה, דוד אלפארו סיקארוס, חוזה קלמנט אורוזקו.   דייגו ריברה ( 1957-1886) הוא החשוב בציירי מקסיקו, וצייר המורלים הבולט בין השלושה, הוא הרבה לצייר את מעמד העובדים ואת הילידים, דייגו מפורסם בעולם גם בזכות אשתו פרידה קאלו, דייגו נודע בעיקר בזכות ציורי הקיר המרשימים שלו, שתרמו לפריחת הז'אנר במקסיקו ומשם התפשטו למדינות אמריקה הלטינית, לדוגמה ארגנטינה. ריברה היה קומוניסט בדעותיו, ואלו השפיעו באורח משמעותי על עבודתו, ואף הובילו אותו לעימותים קשים עם הכנסייה ועם גופים אמריקניים;  ציורים בולטים שלו: יום ראשון בגן אלמירה", "הבריאה" ו"קורטז – כיבוש מקסיקו".  קיצוניותו הפוליטית אף הובילה להריסת ציורו "אדם בצומת דרכים" בידי צוות מרכז רוקפלר שהזמין את הציור, בשנת 1934.

דוד אלפארו סיקארוס ,((1896-1974, אקטיביסט מרקסיסט וקומוניסט מנעוריו.      נלחם במהפכה המקסיקנית ובמלחמת האזרחים בספרד, היה הפעיל מכולם בתחום המפלגתי. פעילותו הפוליטית, ובילה שנים בכלא. סיקארוס עשה שימוש רב באפקטים עממיים, סוריאליסטיים וסימבוליים ביצירתו הריאליסטית-חברתית,  המורלים שלו מאופיינים בדינמיות רבה, ובממדי ענק.  מציוריו הבולטים "המהפכה נגד פורפיריו דיאז" -הנשיא הרודן שהעם התקומם נגדו, וה"דמוקרטיה החדשה", בה הדמוקרטיה מוצגת בדמות אשה  המנסה לנתק את כבליה.

חוזה קלמנט אורוזקו, ((1883-1949, במורלים הרבה לצייר את מאבקו של האדם כנגד הרוע השורר בעולם, וכן את האדם המעצב את גורלו. לאחר המהפכה יצר סידרה של יצירות  בוטות, וסידרת ציורי ענק, שצייר בגוודלחרה, בהן עצורה עוצמה אדירה, אורוזקו היה אמן בעל חשיבות  עולמית, וראייתו את המאבק המהפכני הייתה מעמיקה. ציורו "הכומר הידלגו" ציור של הכומר המקסיקאי שקרא להתקוממות ולחופש של העם המקסיקאי, וציורו "חוארז ונפילתה של אימפריה" שבמרכזו תמונת חוארז הנשיא הראשון מקרב הילידים, שהיה אהוב במיוחד על עמו, מבטאים עוצמות אדירות וכשרון עשיר.