ישראל המוזרה מאמר פתיחה 

במרוצת שש שנים עבדתי צמוד להרבה אורחים מארה"ב וקנדה, הם סיפרו לי על צפון אמריקה, אורח החיים והתרבות, ואני באופן טבעי  סיפרתי על הארץ, התרבות, הפרופיל הסוציו-פוליטי, ו"מוזרויות בארץ", חלק מהסיפורים השתתפתי בהם או שמעתי עליהם ממקור ראשון מחברים או בני משפחה, או הכרתי אישית את המעורבים בהם וחלקם סיפורים ידועים שהתפרסמו פעמים רבות בעיתונות ובתקשורת. ניסיתי גם לתת להם את העובדות והמספרים בצורה יבשה, אך תמיד בצורה מעניינת.

עצם העובדה שהריני נצר למשפחת הרצל,  זכה להרבה יותר תשומת לב מפי האורחים, מאשר מצד חברי האישיים או חברי לעבודה.

בספו "אלטנוילנד" מתאר הרצל באורח אידילי את החברה החדשה המתהווה בארץ ישראל ומתייחס גם לבעיה היהודית ערבית, ראשיד ביי הגיבור הערבי בספר, הוא טיפוס חיובי המודע למקורותיו.

בפועל קמה מדינה השונה מהמדינה האוטופית שחזה הרצל, שמצד אחת הינה ככל המדינות והינה מודרנית אוניברסלית, אך מצד שני בסיפורים שאני מביא רואים גם את השוני התרבותי העצום, וגורמים לאמת להיות הרבה יותר מרתקת מהדמיון.

ישראל הינה מדינה זעירה מבחינת שטחה, אך מלאה ניגודים, המרחק בין ים המלח-המקום הנמוך בעולם לבין הר החרמון הנמצא בגובה של 2814 מטרים, הינו 209 קילומטר.  המרחק בהליכה בין הים התיכון, לים כנרת הינו 70 קילומטר, והמרחק ביו הים התיכון לקו ירוק היה רק 14 ק"מ.

גם התרבות יהודית-ישראלית שונה מאד מהתרבות האמריקאית, אמנם תל אביב הינה עיר מודרנית, ולא נוסעים בה בגמלים אלא במכוניות. אך אפילו נושא המיסים נראה למבקרים תמוה, וכשנודע להם שכל מכונית "סוברו" מסכנה הינה מרצדס (לפי מספר חודשי עבודה שעולה לשלם אותה), או שבארץ היו 400% אינפלציה  בשנת 1984, הם מבינים שיש הרבה יותר הבדלים ביננו לבינם.

אחד הנושאים שסקרנו את כולם הינן מושג הקיבוץ, האם זה קומיניזם? ואם לא, כיצד מצליח רעיון שיתופי משונה שכזה.

הבחנתי גם בסקרנות אדירה לגבי ההסטוריה היהודית, קודם כל השורשים הקדומים שלנו שהם אלפי שנה, רתקו אותם, כולם ידעו מיהו שלמה המלך, החכם מכל אדם, אך כשספרתי להם על המלך רחבעם וטיפשותו, שמעתי סקרנות בלתי נדלית. הם משכו אותי לספר להם על ד"ר תיאודור הרצל, וכמובן לא יכולתי לסרב, אך השתדלתי גם להיצמד לעובדות וגם לא לשעמם, ולאט לאט גיליתי אני עצמי כמה מרתקת דמותו.

התקופה האחרונה שבה ארכתי הרבה אורחים מארה"ב וקנדה, כללה את מערכת הבחירות המרתקת והשקולה, שבסופה ניצח ביבי נתניהו ביתרון זעיר את ראש הממשלה היוצא  שמעון פרס, תרמה סיפורים נוספים.

כל האורחים בקשו לשמוע עוד ועוד. ולכן המשכתי מפעם לפעם בבדיחה לחדד את הנושא:

ראשי המדינה קנדי ואשכול נפגשו והחליפו חוויות.

סיפר קנדי: מהנדס אמריקאי מרויח 50,000$ בשנה (זכרו את האינפלציה מאז קנדי), אשתו מוציאה בשנה 40,000$ ובשאר הכסף הוא משתמש כראות עיניו, חוסך, מבזבז, נוסע לחו"ל , ארה"ב זאת דמוקרטיה ואנחנו לא מתערבים.

סיפר אשכול לקנדי: מהנדס ישראלי מרוויח 4000 שקלים בחודש, משפחתו מוציאה 5000 שקלים בחודש.

שאל קנדי: הכיצד?

ענה אשכול: ישראל הינה דמוקרטיה, ולכן אנו לא שואלים או מתערבים!"

מדינת ישראל הינה סיפור הצלחה הבאת מיליוני יהודים מן העולם ומארצות נידחות כמו תימן ואתיופיה, הקמת כלכלה שיצרה צמיחה כלכלית מהירה ועיצבה דמויות כלכליות מרתקות, דו קיום במקביל של הדת והמדינה, והחלוקה לחילוניים, דתיים וחרדים הצמיחה דמויות מרתקות, ואף חרדים שהשתלבו בצמרת הביצועית של המדינה.

לאור התגובות הנלהבות שקבלתי החלטתי לאסוף חלק מהן למאמרים אלו. זהו מבט אישי של הדברים שעניין אותי לספר עליהם, בד"כ הסיפורים דרשו גם הסברי מושגים של מונחים שהינם מיוחדים למדינת ישראל, אך בכל זאת הסיפורים עצמם אוניברסליים: על יזמים שהצליחו, על יזמים שנכשלו, על כאלו שקבלו הזדמנות שניה, על רבנים מסוגים שונים, על משוררים, על חולמים וקיבוצניקים, על מיסים ופנסיות פנטסטיות ללא קשר לחיי יום יום, על קמיעות ומנהגים קדומים הקושי הגדול היה לצנזר את המגוון הגדול של סיפורים שאספתי. חלקתי את הסיפורים לקבוצות מצומצמות מכל שטחי החיים של מדינת ישראל.

הספור הראשון הינו "הקיבוצניק שרצה להקים יקב בגולן"

הספור השני הינו "כוכב בין צלבים"

הספור השלישי הינו "למה לשר התקשורת אין טלוויזיה בבית?"