היבטים קרימינולוגיים להפחתת עבריינות צווארון לבן 

היבטים קרימינולוגיים להפחתת עבריינות צווארון לבן- גישת ההתנהגות העבריינית

הערכה רווחת היא כי הנתונים המתפרסים בסטטיסטיקות  על פשיעת "צווארון לבן" כמו הלבנת הון, הונאה ומרמה מתארים רק את קצה הקרחון בחשיפה  מזערית שעומדת על כשני אחוזים .נתון זה מכונה "הנתון האפל של הפשע". בבתי הכלא בישראל מרצים עונשם בגין עבירות צווארון לבן רק  כ 150-200 עבריינים מתוך כ-20,000 אסירים. עבירות צווארון לבן הן מתוחכמות ושונות במהותן מפשעי "צווארון כחול" כגון רצח, שוד או גניבה. הקידמה הטכנולוגית, כמו גם השינויים  הסוציו-אקונומיים בחברה הישראלית, גרמו למעבר של עבריינים רבים מפשיעת הצווארון הכחול הקלאסית אל פשיעה שלצווארון לבן. כך למשל נחקרו בשנים האחרונות כ-70 ראשי רשויות מקומיות מתוך כ-255 כלל הרשויות בישראל בחקירות פליליות. הערכות מודיעין פנים משטרתיות מלמדות על גידול בעבירות הצווארון הלבן בישראל ונכון לשנת 2018 מדובר על "הון שחור" בהיקף של 100-200 מיליארד ש"ח בשנה. עבירות צווארון לבן שכיחות שנמצאו הניבו רק 5792  פסקי דין בשנים 1997-2016  לעומת כ 650,000 פסקי דין בממוצע לשנה  באותה תקופה. בישראל של שנת 2016  נפתחו בממוצע כ-350,0000 תיקים על כלל העבירות. נוכח נתונים אלו  זו, מציג המאמר הנוכחי ממצאי מחקר ראשון מסוגו, המאתגרים את הטיעון הקרימינולוגי , לפיו עבירות צווארון לבן מבוצעות על ידי עבריינים רציונאליים, השוקלים ומקבלים החלטה על בסיס חישובי עלות מול תועלת . במחקר נמצא כי מודל "תורת הערך" של כהנמן וטברסקי (1979) הוא המודל שמשקף בצורה האמינה ביותר את קבלת ההחלטה של עבריין הצווארון הלבן לבצע פשע בתנאי אי וודאות (מקדרמוט 2001). על פי תורת הערך, אנשים נוהגים לתת משקלים שגויים להחלטות תחת אי ודאות ביחס להחלטות תחת ודאות. אפקט הוודאות מטה את החלטת מקבל ההחלטות אם יש וודאות.

התפישה הפוזיטיביסטית בקרימינולוגיה טוענת שהתנהגות האדם היא תופעה ייחודית שיש לחקור אותה כמו שחוקרים תופעות טבע .כלומר: באמצעות שיטות מדעיות. מצאנו במחקר כי הגישה התיאורטית בבסיס המחקר מושתתת על גישת ההתנהגות העבריינית  שעיקרה  קבלת החלטה אינטואיטיבית המבוססת על מאפייני האישיות של עבריין הצווארון הלבן כמקשה אחת , כאשר היא מתבססת על קבלת החלטה רציונלית במידה מוגבלת מאוד ולמעשה מתבססת על קבלת החלטה אינטואיטיבית לבצע פשע. כל זאת בניגוד לגישות שונות שנחקרו שחובקות ספקטרום גדול של תיאוריות מיקרו (ביחס ליחידים) ומאקרו (לגבי ארגונים) שנמצאו כגורמים לניתוח פשע הצווארון הלבן (סלינג'ר 2005) . לגישה הרציונלית לבחירת קבלת החלטות  טוענים הולינגר,דיוויס (2016 ) , סגראגסינגהם ( 2014) ,ג'ייקוב (2011 ) ,קלינרד ומאייר ( 2008,2011) , בתאוריה הכלכלית לפשיעה טוענים קאלאויטה,פונטן, טילמן , פליגסטיין  ורורקייס (1997). בסוציולוגיה, רוברט מרטון הציג את תאוריית האנומיה ( ברנבורג 2002) .

תאוריות התנהגות בארגונים  הוצגו על ידי בליקל ,שכלגל, פסבנדר וקליין (2006). בתורת הלמידה החברתית בסוציולוגיה הדגים פטצ'ו ( 2003).

המושג של שליטה עצמית התנהגותית בקרימינולוגיהנחקר על ידי  גודפרדסון והירשי 1990 .דליסי והוצסטטלר

 (2002) הציגו את  תאוריית איזון השליטה העצמית. 

כאמור, נבנה מודל הערכה אינטגרטיבי תוך שילוב מדדים פסיכולוגיים התנהגותיים ובהתבסס על הגישה האינטואיטיבית לקבלת החלטות של עבריין הצווארון הלבן, להפחתת פשיעת צווארון לבן- מודל פ.ש.י.ע.ה :   

C.R.I.M.E= Crime Reduction Integrated Model Evaluation

מאפייני אישיות שנחקרו הינם  מצפוניות , נעימות, פתיחות, מוחצנות ונוירוטיותאישיותו של העבריין מכוונת לליבה של המחר מחקר הקרימינולוג הנוכחי כפי ש אייסנק טען עוד בשנת  1964( פולר 2012) ,כחלק אינטגרלי מקבלת החלטות אינטואיטיבית של עבריין הצווארון הלבן . הקשר בין אישיות לבין התנהגות עבריינית באמצעות חמשת הגורמים של אישיות  נחקר על ידי קטל (1947), ובראיין (2016),מאונט,בריק,שטראוס (2006 ), דיגמן (1990), ליאולין, מק-קייק,קוסטה,וגו'ן (1998) , מק -קייר וקוסטה (1985) , אשטון (1998) , ואן גלדרופ (2016)ואחרים. 

המודל  כולל  צעדים משלימים להפחתת עבריינות צווארון לבן כמו עריכת מכרזים והלבנת הון, בקורת פנימית, אתיקה

 והגנה על חושפי שחיתויות. המודל נבדק באמצעות שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות וכלל בין היתר ניתוח של  פסקי דין של עבירות צווארון לבן בישראל ובמולדובה, סקרים בארגונים ציבוריים ופרטיים בישראל וראיונות. אוכלוסיית המחקר מנתה 318 עברייני צווארון לבן מישראל וממולדובה, וכן קבוצות ביקורת של עברייני צווארון כחול ולא-עבריינים.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שעובדים בכל סוג של ארגון יכולים להפוך לעברייני צווארון לבן, מתוך תאוות בצע, חשש לאבדן המעמד הנוכחי בארגון או כישלון במימוש המטרות התעסוקתיות. נשים עברייניות נחשבות ליוצאות דופן בהיבט הזה, מכיוון שהן מונעות בעיקר מסיבות משפחתיות, וקיים אצלן  בדרך כלל לחץ שאינו כלכלי או פיננסי. במחקרנשללה ההנחה המקורית לפיה אינדיבידואלים המבצעים עבירות צווארון לבן הם מקבלי החלטות רציונליים.  החלטות לבצע עבירת צווארון לבן נעשות בעיקר במצבים מאתגרים של חוסר וודאות, היכן שקשה לחזות בבירור את ההשלכות או התוצאות של האירועים. במהלך ביצוע עבירה, העבריין מעריך את כדאיות ביצוע פעילותו העבריינית כפונקציה של כמות הנכסים שיושגו בצורה בלתי חוקית כתוצאה מביצוע עבירת צווארון לבן במקום עבודתו. כמות הנכסים שעברייני צווארון לבן צברו במהלך חייהם נמצאה כקריטריון קריטי לקבלת החלטות. בנוסף, זיהה המחקר צירופים של מאפייני אישיות המגדילים את הסיכוי לקחת חלק בעבריינות צווארון לבן. כך, עברייני צווארון לבן הפגינו נטייה גדולה יותר לחוסר אחריות, זלזול בחוקים, לקיחת סיכונים גבוהה וחוסר מהימנות. מאפיינים אישיותיים הדוניסטיים, נרקיסיסטיים ונוירוטיים הגדילו את הסיכוי לעבריינות צווארון לבן, וכך גם עקשנות, מיקוד במטרה, שליטה עצמית נמוכה ואישיות חיובית מוחצנת. ההזדמנות לבצע עבירה, יחד עם המשתנים האישיים הללו, עמדו בבסיס המעורבות בפשיעת צווארון לבן. נציין במאמר מוסגר, כי התופעה של פשיעת צווארון לבן בהיבט של פסיכופתיה עשויה להיות שונה. הסיבה נעוצה  בעובדה כי פסיכופטים מעדיפים התנהגות  בעלת מאפיינים של תכנון, על פני מאפייני התנהגות ספונטניים ומסוגלים לשלוט ביעילות בדחפים שלהם ולווסת אותם על-ידי ריסון התנהגותם ומניעת גילויים/חשיפתם.

מודל ההערכה האינטגרטיבי מאפשר, אם כן, לזהות את העוצמה הטמונה בהחלטה אינטואיטיבית בשילוב מאפייני אישיות, וכך לחזות את הפוטנציאל למעורבות בפשיעת צווארון לבן. המודל שימש בסיס לאלגוריתם המשולב במבחני קדם-העסקה במשרות אמון בארגונים, ומאפשר אבחון מוקדם של הקשרים בין תכונות אישיות לנטיות סיכוניות העלולות להגדיל את הפוטנציאל למעורבות כזו. ממצאי המחקר והמודל שפותח קוראים תיגר על חוסר היכולת של הקרימינולוגיה הקלאסית להפחית את פשיעת הצווארון הלבן, באמצעות חשיבה חדשנית "מחוץ לקופסא". בניגוד למודל קבלת ההחלטות הרציונלי, גישת ההתנהגות העבריינית מאפשרת בחינה של עבריינות צווארון לבן באמצעות מודל אמפירי-יישומי, המתייחס לקבלת החלטה לא רציונאלית (אינטואיטיבית) בהתבסס על מאפייני אישיות. לאור ממצאי המחקר, נראה כי זו הגישה הדוגמטית הרלוונטית ביותר בחיזוי ובהסברה של התנהגות עבריין הצווארון הלבן כזרם המרכזי במדע הקרימינולוגיה. המסר הנובע מן המחקר אמור לסייע בהבנה וקידום של ההתמודדות עם תופעת פשעי הצווארון הלבן ולהאיר ב"אור ירוק"  את עיני האמונים על תפקידי מפתח בארגונים. זוהי קריאה לפעולה להגדלת  ולהתמודדות בפשיעת הצווארון הלבן שגורמת נזקים לחוסן הלאומי של כל מדינה .Thedark crime of figure

.