בית המשפט למשרד הפנים: אין יותר חיסיון על המלצות הוועדה ההומניטרי 

כתבנו רבות על הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים שנועדה לדון בבקשות לקבלת מעמד בישראל אשר לא עונות לקריטריונים המקובלים ועם זאת מגלות טעמים הומניטריים מיוחדים. טעמים כאלה יכולים להתקיים במקרים שלמבקשים יש זיקה מיוחדת לישראל וכאשר מתקיים "דבר מה נוסף" המצדיק קבלת מעמד.

המלצות הוועדה – במקרים שבהם הבקשות אכן מגיעות אל שולחנה – מועברות למטה רשות האוכלוסין וההגירה בירושלים ולאחר בחינתן מנכ"ל הרשות מחליט אם לאמץ את ההמלצה או להסתייג ממנה.

אם משרד הפנים מסרב לבקשה ומתקבל מכתב דחייה רשמי מרשות האוכלוסין, המבקש רשאי לערור על ההחלטה בבית הדין לעררים. על מנת למצות ולמקסם את זכות הערעור צריך לכל הפחות לאחוז בנימוקים שעמדו בבסיס החלטת המדינה לסרב. אלא שמשרד הפנים לא אוהב לחשוף את ההיגיון שעל בסיסו הוא משתית את החלטותיו, והוא מסרב להעמיד לרשות המבקשים את המלצות הוועדה כפי שנמסרות לו. כל שמקבל המבקש לביתו הוא פרפראזה מתומצת של המלצת הוועדה, לאחר עיבודה במטה רשות האוכלוסין, שלעתים בינה ובין מכתב ההמלצה אין כל קשר.

הוועדה ההומניטרית מנסחת את המלצתה לאחר שחבריה נדרשים לבקשה ובוחנים אותה. הוועדה דנה בטענות המובאות בגדר הבקשה, במהלך הדיון יש התייחסויות של חברי הוועדה ולבסוף מנסחת הוועדה את ההמלצה שמועברת למטה רשות האוכלוסין.

אך כאמור המבקש לא נחשף לכל החומר הזה, וגם לא לראשיתו. כל שנמסר לו זה תמצית ההמלצה. עורכי דין הבקיאים בדיני הסדרת מעמד בישראל ומשרד הפנים תמיד דואגים לדרוש את ההמלצה, אך לעתים רחוקות הם מצליחים לקבל את ההמלצות לידיהם, וגם בית המשפט לא ממהר לסייע בעניין. הטענה הקבועה של משרד הפנים בהקשר זה היא שמדובר במסמכים פנימיים חסויים שאין למבקשים כל זכות קנויה לקבל.

אלא שבסוף מרץ 2018 בית הדין לעררים בירושלים החליט לשים סוף למדיניות הפסולה של משרד הפנים. הדיין מרט דורפמן קבע באחת מהחלטותיו כי המלצת הוועדה אינה מסמך פנימי חסוי וכי למבקשים ולבאי-כוחם זכות אלמנטרית לקבל אותה לידיהם.

מדובר בהחלטה חשובה שהשפעתה כפי הנראה תורגש בכל הליך והליך שיידון מעתה בבית הדין לעררים. אמנם עמדתו של דיין כזה או אחר אינה מחייבת את יתר הדיינים, שלא לדבר על בית המשפט היושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין לעררים, הוא בית המשפט לעניינים מנהליים. אולם עדיין מעתה יהיה על כל דיין ושופט שינסה לחלוק על קביעה זו להתמודד עם עמדת הדיין דורפמן ולנמק את הסייג. לדעתנו, אין כל דרך לעקוף את החובה להעמיד לרשות המבקשים את המלצות הוועדה, ומה שהיה הוא הפרה בוטה ביותר של זכויות הפרט. יש לקוות שמעתה תופחת התופעה, אך אנו מעריכים שבלא מעורבות פעילה של עורך דין המצוי בתחום משרד הפנים לא ימהר להטמיע את ההחלטה של מרט דורפמן.