נפלאותיה של מקסיקו חוויות משלושה טיולים במדינה 

בקרתי שלוש פעמים במקסיקו, פעם ראשונה בשנת 1972 ? מסע מרתק בכל מקסיקו בקבוצה של המחלקה ללימודי מרכז אמריקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. קבוצה שיהודי מקסיקו ארחו אותה בבתיהם, והגענו באוטובוס עד הג'ונגלים של יוקטן וערי המאיה המסתוריות. פעם שניה בטיול שערכתי עם בני בשנת 2014 ושם עברנו את אחת החוויות המוזרות שלימדו הרבה על המדינה. יפעם שלישית בשנת 2015 שבני התחתן במקסיקו, ויחד איתי הגיעה רוב משפחתי מהארץ למקסיקו.

אספר מחוויותי במקסיקו, בטיול בשנת 1972 , הגענו לעיר התיירות קנקון שביוקאטן, שהייתה עיר נופש לאמריקאים עשירים. נכנסנו לבית מלון מפואר ורצינו לשבת במרפסת ולשתות כוס קפה. לפתע קפצו שני שומרים של המלון ונבחו "האם אתם דיירי המלון? כששמעו שרק רצינו לשבת במרפסת ולשתות כוס קפה. נבחו עלינו "תסתלקו מכאן, ומהר".

בטיול שערכתי עם בני בשנת 2014 נסענו ממקסיקו סיטי לחוף ים על האוקיינוס האטלנטי בג'יפ: בני, חברתו המקסיקנית ואמא שלה, ואנוכי. באמצע הדרך נכנסנו לתחנת דלק, ובעל התחנה הסביר לנו בספרדית, שאסור לנו להמשיך לכיוון חוף הים. שאלנו מדוע? ותשובתו הייתה שמתחוללת בעיר הבאה בדרך, מלחמה בין סוחרי הסמים והמשטרה. ברור שמיד חזרנו ל ממקסיקו סיטי ופתחנו טלוויזיה והאיש צדק. בטלוויזיה הראו את הקרבות, מכוניות שרופות, מסוק משטרתי התוקף את סוחרי הסמים, ואלה יורים טילי יד על המסוק ומפילים אותו. המלחמה ארכה שלושה ימים עד שהמשטרה התגברה על סוחרי הסמים. שבוע לאחר מכן נסענו והגענו בשלום סיטי לחוף ים על האוקיינוס האטלנטי.

בטיול בשנת 2015 , ניסיתי להביא להקת נגנים (להקת מריאצ'יס) לאחד מהמסעדות בגורד שחקים במרכז העיר. להפתעתי לא הסכים השומר להכניס אותם בטענה שאינם מספיק מכובדים.

אני אקח אתכם למסע ססגוני ומרתק אל ביקורי במקסיקו על מגוון אתריה, אל התרבות הקולוניאלית ושרידי התרבויות הקדומות והמפוארות - פולחני המאיה והאצטקים. אל חופי הים והטבע, הציפורים, נדידת הפרפרים, הצבים והזוחלים. מסע מופלא אל עולם האמנות של מקסיקו, דרך הסיפורים של אמני המורלים הגדולים דייגו ריוורה, אוזוקו וסיקוונס . מקסיקו היא גן עדן למטיילים, גדוש בשפע של זהויות מנוגדות: נופי מדבר, הרי געש מכוסים שלג, אתרי עתיקות, ערים מתועשות ותוססות, אתרי נופש נוצצים, חופים מבודדים ומגוון עצום של חי וצומח. המטרופולין הענק מקסיקו סיטי נמצא במרחק של שעה טיסה מיערות גשם הטרופיים וכפרי המאיה של המדינה הדרומית צ'יאפאס (Chiapas)

תערובת של קדמה ומורשת, היא המפתח לפופולאריות הרבה של מקסיקו כיעד לטיול, בין אם אתם מחובבי המרגריטות, שוחרי גלישת גלים, מתעניינים בנבירה באתרי עתיקות או שואפים להרחיב את אוסף השלדים שלכם.
מקסיקו, המשתרעת כמעט על שני מיליון קמ"ר, וכוללת את חצי האי יוקאטאן (Yucat?n). למערב המדינה ולדרומה נושק האוקיאנוס השקט, את החוף המזרחי של מקסיקו תוחם מפרץ מקסיקו, והחוף המזרחי של חצי האי יוקאטאן יושב לשפתו של הים הקאריבי. מקסיקו גובלת בארצות הברית (מצפון), ובגואטמלה ובבליז (מדרום-מזרח).

במקסיקו היו מספר תרבויות מפותחות, ששגשגו בשנים 1200 לפנה"ס עד 1521 לספירה. הראשונה היתה תרבותם של האולמקים (1200-600 לפנה"ס), שהתגוררו בשפלה הלחה של דרום וראקרוס וטבסקו. בסביבות שנת 300 לפנה"ס הצטרפו אליהם הזאפוטקים שמרכזם היה באוחאקה ובמרכז המקדשים איסאפה (200 לפנה"ס עד 200 לספירה). עד שנת 250 לספירה כבר החלו בני המאיה לבנות את פירמידות המדרגות המפורסמות בחצי האי יוקאטן.

 התרבויות הראשונות של מרכז מקסיקו שגשגו בטאוטיהואקאן (Teotihuac?n) בין שנת 250 לשנת 600 לספירה, ואחריהן באו הטולטקים בחוצ'יקאלקו ובטולה. האצטקים היו ממשיכיהן של אימפריות אלו, והם התיישבו בטאוטיהואקאן בתחילת המאה ה-14.

הספרדי הרנאן קורטס הגיע במסעו לחופי מקסיקו, האצטקים הראשונים שפגשו את קורטס היו ידידותיים, ככל הנראה משום שעל-פי לוח השנה האצטקי, בשנת 1519 אמור היה לחזור מהמזרח האל קצאלקואטל. הספרדים מצאו את בני הברית הראשונים שלהם בעיירות ששנאו את השליטים האצטקיים. יחד עם 6000 אינדיאנים, התקרבו אל טנוצ'טיטלאן בירת האצטקים שעל המים - עיר שהיתה גדולה יותר מכל ערי ספרד דאז. המלך מונטסומה השני הזמין את הספרדים לארמונו, ואלה לקחו אותו בשבי. באוגוסט 1521 באה אל קיצה ההתנגדות האצטקית. מצבם של הנכבשים הידרדר במהירות, לא רק בשל היחס האכזרי מצד המתיישבים הספרדים, אלא גם בשל מגיפות, שנגרמו בשל המחלות האירופיות שהביאו עמם הכובשים, והאוכלוסייה האינדיאנית צנחה מ-25 מיליון נפש לערך בעת הכיבוש למיליון נפש בשנת 1605.                        בספטמבר 1810 זימן מיגל הידאלגו, כומר קריאולי, את צאן מרעיתו לכנסייה, ויצא בקריאה המפורסמת לפתוח במרד, שנודעה בשם (Grito de Dolores - זעקת הייסורים). הקרבות התנהלו מעת לעת עד 1821, אז הסכימה ספרד להעניק למקסיקו את עצמאותה.
בעקבות העצמאות החלה תקופה בת 22 שנים של חוסר יציבות: הנשיא התחלף 36 פעמים. בשנת 1845 הצביע הקונגרס של ארה"ב בעד סיפוחה של טקסס, ודבר זה הוביל למלחמת מקסיקו-ארה"ב, שבה כבשו החיילים האמריקניים את מקסיקו סיטי. בסיום המלחמה, בהסכם גואדאלופה-הידאלגו (1848), ויתרה מקסיקו לטובת ארה"ב על טקסס, וכן על קליפורניה, יוטה, קולורדו ורוב ניו מקסיקו ואריזונה של היום.
תחת הסיסמה 'סדר וקדמה' הצעיד הרודן פורפיריו דיאס          (1878-1911), את מקסיקו אל העידן התעשייתי והותיר אותה חפה מהמלחמות שאיפיינו אותה במשך 60 שנה. אלא שלשקט הפנימי היה מחיר כבד: דיאס אסר על הקמתה של אופוזיציה פוליטית, על קיום בחירות חופשיות ועל חופש התקשורת, ואת הסדר במדינה השליט כוח צבאי נוקשה. חוסר שביעות הרצון ממשטרו של דיאס הוביל לשביתות, שקדמו למהפכה המקסיקנית. המהפכה (1910-20) לא היתה מאבק ברור בין דיכוי לבין חירות, אלא עשר שנים של החלפת נאמנויות בין מנהיגים רבים, ושל שורת ניסיונות להקים ממשלות יציבות ולהביא לשקט במדינה, שכשלו בשל התחדשות הקרבות. הקרע האידיאולוגי הבסיסי נתגלע בין הרפורמיסטים הליברליים לבין מנהיגים קיצוניים יותר, כגון המצביא אמיליאנו סאפאטה, שלחמו למען העברת האחוזות הגדולות לידי האיכרים. מלחמת האזרחים האלימה, שנמשכה עשר שנים, עלתה למקסיקו במיליון וחצי עד שני מיליון אבדות בנפש - אחד מכל שמונה מקסיקנים לערך נספה בה. לאחר המהפכה, התמקד המאמץ בבנייה מחדש של התשתית הלאומית. בשנת 1934 עלתה לשלטון מפלגת המהפכה (PRI), והנהיגה תכנית של רפורמות, כולל חלוקה מחדש של האדמות.

למקסיקנים יש כישרון לאמנות - ואהבה לצבעים עזים - עוד מזמנים קדומים, ומקסיקו מלאה בציורי קיר ובגלריות לאמנות עכשווית ועתיקה יותר, שהם, מבחינתם של מבקרים רבים, מוקדי העניין העיקריים במדינה. היצירתיות המקסיקנית באה לביטוי גם במלאכות היד העממיות שנוצרות בה; דוגמאות בולטות לאמנות שמלפני התקופה הקולוניאלית הם ראשי האבן המונומנטליים של אולמק, ציורי הקיר המוקדמים של גן העדן של טלאלוק שבטאוטיהואקאן וציורי הקיר של בני המאיה בבונאמפאק שבצ'יאפאס.

 אמנות התקופה הקולוניאלית הייתה ברובה דתית וספרדית באופייה. השפעתם של האמנים הילידים ניכרה בעיקר במזבחות ובקירות המגולפים שעיטרו את הכנסיות הרבות במדינה. האמנויות נחשבו לנדבך חשוב בתחייה הלאומית שאחרי המהפכה, אז נשכרו האמנים הגדולים של מקסיקו, בהם דייגו ריברה, דוד אלפארו סיקיירוס וחוסה קלמנטה אורוסקו, כדי לעטר מבני ציבור חשובים בציורי קיר גדולים וססגוניים, בנושאים חברתיים והיסטוריים. הציירת פרידה קאלו, שנישאה לריברה, התבלטה בדיוקנאות-עצמי מיוסרים ובתמונות סוריאליסטיות וגרוטסקיות שהפכו פופולריות מאוד בשנות ה-80, עשורים רבים אחר מותה. הסרט 'פרידה', שהוקרן גם בארץ, פורש את סיפור חייה המרגש. כיום פעילות במקסיקו סיטי ובאוחאקה זירות אמנות תוססות, אותן מובילים אמנים כגון לואיס זאראטה ורודולפו מוראלס.

התרבויות העתיקות של מקסיקו יצרו כמה מיצירות האדריכלות המרהיבות ביותר שנבנו אי פעם. אתרים כגון טיאוטיחואן, מונטה אלבאן, וביוקטן צ'יצ'ן איצה ואוחמאל הם  דוגמאות לערים מלפני התקופה הקולוניאלית, שנותרו יחסית ללא פגע, עם המרכזים הטקסיים, הפירמידות, המקדשים והחצרות. אחת הפעולות הראשונות של הספרדים הכובשים במקסיקו היה החלפת מבנים פאגאניים אלו בכנסיות נוצריות. הכיכרות המרכזיים הפכו למוקד של כל יישוב, והכנסיות שהחליפו את המקדשים שיקפו סגנונות אירופאים. במקסיקו שאחרי המהפכה נעשה ניסיון לחזור לשורשים של התקופה שלפני בוא הספרדים, שהתאפיינה בציורי קיר צבעוניים ובאדריכלות אצטקית איתנה. מקסיקו צוברת לה כעת מוניטין של פורצת דרך בתחום האדריכלות המודרנית, למשל בראשי החץ מזכוכית של שנות התשעים במרכז בורסאטיל.

מקסיקו סיטי היא הכרך השלישי בגודלו בעולם, והעיר השנייה בגודלה בעולם. היא כרך ענק, קוסמופוליטי, סואן ומזוהם מאוד, מלא מוסיקה ורעש, אוויר חום ופארקים ירוקים, ארמונות קולוניאליים, גורדי שחקים, מוזיאונים מפורסמים ומשכנות עוני נרחבים.

מרכזה העתיק של מקסיקו סיטי הוא פלאסה דה לה קונסטיטוסיון, הכיכר הידועה יותר בכינוי סוקאלו, טנוצ'טיטלאן העתיקה ניצבה במרכזו של אגם, כך שרבים מהבניינים ומהכנסיות העתיקים יותר של מקסיקו סיטי שוקעים לתוך אדמת הביצות שעליה נבנו. ממזרח תוחם את הכיכר פאלאסיו נאסיונאל, כיום ממוקמים כאן משרדי הנשיא, ומוזיאון המוקדש לחייו של בניטו חוארס, אך מרבית המבקרים כאן מגיעים כדי לראות את ציורי הקיר המהפכניים מאת דייגו ריברה, המתארים את תולדותיה של מקסיקו.

 המתחם המקודש לאצטקים שכן בעבר באתר שבו ממוקמת קתדרלת מטרופוליטאנה, הקתדרלה העירונית, מצדה הצפוני של סוקאלו, הקתדרלה נבנתה על-ידי הספרדים בין השנים 1573-1813, ממזרח לקתדרלה ניצבים שרידיו של טמפלו מאיור, המקדש הראשי של האצטקים.
האלאמדה, שהיה בעבר השוק האצטקי, הוא כיום פארק נעים, והרחובות סביבו מלאים בבתי חפירות ארכיאולוגיות שהתקיימו באתר חשפו את השכבות הרבות של מבנה המקדש, ואת הטקסים העקובים מדם שקיימו כאן. במוזיאון המצוין הסמוך מוצגים פריטים רבים שנתגלו במהלך החפירות. הרחובות סביב הפארק מלאים בבתי אחוזה קולוניאליים, בגורדי שחקים, בבתי קפה תוססים, במסעדות, בחנויות ובשווקים. אתרי חובה נוספים הם בוסקה דה צ'אפולטפק, הפארק הגדול ביותר במקסיקו סיטי, ובו מספר מוזיאונים, אגמים, גן חיות ומעונו הרשמי של הנשיא; הכנסייה שנבנתה במקום התגלותה של הקדושה המגינה על מקסיקו.                                                   כמה ממוקדי המשיכה המובילים של מקסיקו מצויים במרחק יום נסיעה בלבד ממקסיקו סיטי. טיאוטיהואקאן הייתה העיר העתיקה הגדולה ביותר במקסיקו, ובירת האימפריה הגדולה ביותר שהתקיימה כאן לפני הכיבוש הספרדי. בשיאה, במאה השישית לספירה, התגוררו בה 200,000 תושבים.  הרחוב הראשי באתר הוא 'שדרת המתים' המפורסמת, עורק תחבורה מרשים באורך 2 ק"מ, שלאורכו ניצבו הארמונות של בני האליטה של טיאוטיהואקאן. מדרום לשדרה ניצבת לה סיודאדלה עטורת הפירמידות, שהיתה ביתו של השליט העליון של העיר. בתוך תחומי החומה של המצודה נמצא מקדש קצאלקואטל, בעל גילופי הנחשים המרשימים. השדרה מובילה צפונה, וחולפת על פני הפירמידה השלישית בגודלה בעולם: פירמידת השמש המדהימה, המתנשאת לגובה 70 מ' (248 מדרגות). השדרה מסתיימת בפירמידת הירח, שלמרגלותיה נפרשת כיכר הירח, ומסביב לה 12 במות של מקדשים. בסמוך ניצבים ארמון פרפר קצאל, שבו ציורי קיר מרהיבים, ארמון היגואר ומקדש הקונכיות מכוסות הנוצות. ציור הקיר המפורסם ביותר ב טיאוטיהואקאן, "גן העדן של טלאלוק", נמצא בארמון טפאנטיטלה, מעונו של כוהן דת מצפון-מזרח לפירמידת השמש.

צאצאי המאיה, יורשיהם של עבר מהולל ואלים, חיים כיום באותם ביוקאטאן. יש שם מגוון מופלא: אתרים ארכיאולוגיים מרתקים, לצד ערים קולוניאליות, יערות גשם טרופיים, חופים מופלאים, אתרי נופש לאורך החוף, חופי רחצה שקטים וחיי לילה סואנים. אתרים מרשימים של בני המאיה משתרעים באוחמאל ובצ'יצ'ן איצה ליד מרידה,  העיר הקולוניאלית הנאה, המשמשת כבירת יוקטאן. קוזומל, פלאיה דל קארמן, קאנקון. ועתיקות טולום המרהיבות, צופות על חוף עטור דקלים ועל ים טורקיז, ומושכות את התיירים הרבים.