היות אדם סופר מוערך, עדיין איננו עושה אותו איש חזון הרואה את המציאות בעיניים פקוחות.ליבו של דוד גרוסמן שבור. הוא אב שכול ואין מדבר נורא יותר מאשר אב אשר קובר את בנו.וכך הוא חי בתוך השכול כבר למעלה מעשור, ממשיך ביצירתו הספרותית ובחר לעצמו אידאולוגיה בלתי מתפשרת של שלום ופיוס עם אויבינו המרים ביותר ואני מכבד זאת מאד.
כי שלום עושים עם אויבים.עם ידידים אין צורך בכך.הם שותפים לרצון שלך לחיות בשלום,מכבדים את חירותך ומעריכים שזה הדדי.
וברוח זאת אירופה שקטה לאחר מלחמת העולם השניה, היו תיקוני גבולות,טרנספר של אנשים ממקום למקום,אך כל הצדדים הבינו שזו הדרך שלא לחזור למסלול של מלחמה.
ועל מנת לרקוד את ריקוק השלום או להדליק את מקטרת השלום,צריך שיהיו שנים.
אין דרך אחרת.
והמודוס אופרנדי של דוד גרוסמן איננו לטעמי.
ומדוע?
כי על צווארו תלוי תוף אפריקאי ענק בו הוא מטיל אשם כמעט מלא על מדינתו על המלחמות,שהיא למעשה מלחמה אחת ארוכה עם הפסקות אש מדי פעם ונותן כמעט זיכוי מלא לאויב בו הוא רואה קורבן ועם כבוש אשר נכבש בקונספירציה נוראית של המיליטריזם הישראלי.
הוא כה כבוש בקונצפט זה שאיננו מהסס לארגן טכסים "אלטרנטיביים",כמו זה שהיה אתמול.
וקראתי היטב את נאומו.
וקראתי את התקפת הזעם שלו על ממשלות ישראל. לא רק הנוכחית.
ונאומו היה חסר רחמים.
הוא האשים לכל אורך הדרך את מדינת ישראל באסון שנפל על ערביי יהודה ושומרון,על הכיבוש הקלגסי ועל הסרבנות לשלום.
האמנם זה כך?
האם לא חשב לרגע דוד גרוסמן על 25 אלפי חיילים ונפגעי פעולות טרור,אשר הקריבו קרבן אולטימטיבי ושלמו בחייהם על מנת שחבל ארץ זה לא יישטף על ידי המון ערבי צמא דם?
האם בזכות זה שדוד גרוסמן הוא סופר מוצלח ומתוקף זה ידוען,יש לו זכות לבצע מעשה דיסאינפורמציה כל כך גורף?
מבחינתי התשובה היא לא.
ללא ספק קיים גרעין בקרב ערביי השטחים אשר דרכם היא שלום.לא רק בזכות הקרבן האישי אשר הקריבו אלא בזכות תובנות נרכשות שלישראל יש זכויות בחבל ארץ זה וגם כי אין סיכוי לחסל אותה.אין סיכוי.
ולכן הוא גייס גם את המשפחות הערביות לאותו כנס.
ואינני רואה בזה פסול.
כפי שאינני מאמין שעם ישראל הוא רודף מלחמות.הרוב המכריע של עם ישראל בוחר בשלום.ומאידך הרוב המכריע של ערביי ארץ ישראל בוחר במלחמה ובשנאה.
ולכן נאומו הבלתי שקול של גרוסמן מעורר בי חימה.
ואני מבטיחכם נאמנה, שתכנית השלום של טראמפ,אשר בקרוב יניח אותה על השולחן והמבוססת על חילופי שטחים בעיסקה סיבובית ותתן מענה הגון לסוגיית ירושלים ואולי גם לעניין פליטים,תדחה על ידי הערבים.
כי מבחינתם מדינת ישראל בכל שטח,גם בגבולות 48 היא בלתי חוקית והחשוב מכל,דתם קובעת בכתובים שיש להשמיד את היהודים.
האם דוד גרוסמן בכנס הפרטי שלו, המשוחד והלא אובייקטיבי,תרם לשלום?
לא!
הוא נתן רק רוח גבית לקיצוניים.
