רשות הגנת הצרכן מגבירה את אכיפתה ומטילה עיצומים כספיים 

רקע

בינואר 2015 נכנס לתוקף תיקון משמעותי לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), שהעניק לרשות לסחר הוגן כלים להטלת סנקציה על עסקים ויבואנים שהפרו את החוק. עתה, לרשות לסחר הוגן כלי אכיפה הכוללים בין השאר הטלת עיצום כספי.

עיצום כספי הוא כלי אכיפה יעיל, מהיר וחשיבותו הרבה היא בהיותו גם מרתיע. החוק מאפשר הטלת עיצום כספי לתאגיד בסכום של 22,000 ש"ח או 45,000 ש"ח. עבור עוסק שאינו תאגיד, סכום העיצומים שנקבע הוא 7,000 ש"ח או 25,000 ש"ח.

סמוך לכניסתו לתוקף של תיקון 39, מחלקת העיצומים ברשות לסחר הוגן לא הפעילה במלוא עוצמתה את כוחה והמעטה להטיל עיצומים כספיים. עם זאת, לאחרונה אנו עדים להגברת האכיפה של הרשות לסחר הוגן באמצעות הטלת עיצומים כספיים על עוסקים ויבואנים.

פרסום ריכוז הליכי עיצום מנהלי של רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

מאז כניסתו לתוקף של התיקון, הרשות להגנת הצרכן ניסחה ופרסמה הנחיות ונהלים שונים להטלת עיצום כספי. כך, רשות הגנת הצרכן ניסחה נוהל לניתוב הליך פלילי למינהלי, נוהל אכיפה- עיצומים כספיים וכן הנחיה המתריעה בפני השינויים שהביא תיקון 39.

כמו כן, הרשות לסחר הוגן מפרסמת דוח ריכוז הליכי עיצום מנהלי ודואגת לעדכנו מידי תקופה. במסגרת הדוח, הרשות מפרטת באופן אנונימי אודות העיצומים הכספיים שהוטלו לאחרונה, סכומם, פרטי המפר ועיסוקו ומהות ההפרה בגינה הוטל העיצום. 

על פי הדוח מתברר כי הרשות לסחר הוגן מטילה עיצומים כספיים הן על חברות גדולות והן על עוסקים קטנים. הרשות לסחר הוגן מרבה להטיל עיצומים כספיים בגין הפרות של הטעיה, חובת הצגת מחיר על הטובין, חובת גילוי לצרכן והפרת חובות בעסקת מכר מרחוק.

בבדיקה אמפירית של הדוח העולים הממצאים הבאים:

• ממועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 39 הוטלו עיצומים כספיים על כ-216 עוסקים.
• תחומי העיסוק הבולטים עליהם רשות הגנת הצרכן מתמקדת ופועלת לאכיפת החוקים הם ייצור מזון, רשתות מזון וחנויות מזון (כ-47 מקרים בהם הוטלו עיצום), חנויות/רשתות הלבשה ואופנה (כ-37 מקרים בהם הוטלו עיצום) ובנייה ונדל"ן (כ-41 מקרים בהם הוטלו עיצום).
• בגין ההפרות של החוק בצירוף עמידה בתקנות ההפחתה, הוטלו על התאגידים סכומים הנעים בין 11,000-1,147,500 ש"ח. במקביל, הוטלו על מפרים שאינם תאגידים סכומים הנעים בין 1,750-74,313 ש"ח.  

מקריאת הדוח יכול ציבור העוסקים לדעת מה היו טווחי העיצום הכספי שהוטלו בעבר. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הטלת עיצום כספי נעשית בהתאם לנסיבותיו של כל מפר ובעמידתו בדרישות תקנות ההפחתה של עיצום כספי [תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), תשע"ה-2014].

לדוגמה, חברה א' אשר הפרה את סעיף איסור הטעיה ? הקטנת מוצרים ללא סימון, קיבלה עיצום כספי בסך 432,000 ש"ח בעוד שחברה ב' אשר הפרה את אותו הסעיף קיבלה עיצום כספי בסך 864,000 ש"ח. הסיבה לפערים בסכום העיצומים שהוטלו, הם כנראה נסיבות ההפרה והתנהגותו של התאגיד לאחר גילוי ההפרה. שכן, רשות הגנת הצרכן בוחנת האם נעשה דבר על מנת לתקן את ההפרה ולמנועה. 

העיצום הכספי הינו כלי אכיפה בעל אפקט כספי משמעותי, אשר עלול לחייב את העוסק או בתשלום של מאות אלפי שקלים. על ציבור העוסקים לבחון היטב את פעילותם ולפעול על פי הנהלים שפורסמו על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, כדי להימנע מהפרות פוטנציאליות, ושכשהתגלתה אצל העוסק ההפרה ? לתקן אותה במהירות ולמנוע את הישנותה.