נישואין שניים - סיבות לכישלון 

שעור הגירושין בישראל עומד על למעלה מרבע מכלל הנישואין. דהיינו, אחד מתוך ארבעה זוגות עתיד להתגרש. בנישואין שניים אחוז הגירושין, אף גבוה יותר. השכל הישר אומר כי אלה שנישאו בשנית, מנוסים יותר, חכמים יותר, למדו מטעויות עבר ויודעים מה הם רוצים ולמה הם זקוקים בזוגיות החדשה. למרות השכל הישר, ההיפך הוא הנכון. למעשה שעור הגירושין בנישואין שניים גבוהה משמעותית מזה של נישואין ראשוניים. הסיבות העיקריות לכך הן:

•  הנושא הכלכלי: קשיים כלכליים משפיעים על כל זוגיות, על אחת כמה וכמה על זוגיות בפרק ב'. כל אחד מהצדדים מגיע עם "מטען עודף" משלו. כגון, תשלום דמי מזונות על מורכבותו והשפעתו על החיים בכלל ועל פרק ב' בפרט. סוגיות כמו דיור, הקצאת משאבים ועזרה לילדים מפרק א', נכסים שכל אחד מהצדדים צבר עד כניסתו לקשר, חשבונות נפרדים או מאוחדים, תמיכה כלכלית ו/או פיזית לילדים בוגרים וכדומה. כל אחד מאלה עלול להיות מאיץ לקונפליקטים משמעותיים, לעיתים הרסניים לזוגיות.

• משפחות משולבות - משפחות משולבות/מורכבות עלולות לעורר סוגיות של נאמנות כפולה - לבן/בת הזוג, לילדים הטבעיים ולילדים של בן הזוג, לילד משותף אם יש כזה. זאת בנוסף לתוספות משפחתיות כגון בן/בת הזוג לשעבר ומשפחתה/ו אשר עשויים להוות קרקע פוריה לקונפליקטים זוגיים משמעותיים.

•  ילדים - זוגיות חדשה לאחר פרידה (גירושין, מוות) נעשית בעיתוי המתאים בעיקר למבוגרים. גם אם היו מאבקי גירושין או תהליך אבל במקרה של מוות- בשלב כלשהו המבוגר מרגיש בשל לעבור לשלב הבא, פרק ב'. לעומתם לילדים קשה עם החלטת הוריהם, הם אינם בוחרים להיות בפרק ב', אלא ההורים בוחרים עבורם וכך צריך להיות. אך הקושי הוא קושי אמיתי להתמודד עם כניסת אדם חדש לחייהם, כזה שגם צריך לחלוק עימו את ההורה וגם צריך להתחשב ולקחת אותו בחשבון בהחלטות ורצונות ברמה היומיומית. מה גם שילדים מרגישים שתשומת לב ההורה עוברת מהם לבן הזוג והם אינם היחידים במוקד תשומת לבו. קושי נוסף עבור ילדים הוא מעבר למגורים משותפים עם בן הזוג החדש. הדבר מצריך התמודדות עם שינויים רחבים כגון מעבר דירה, סביבה חדשה, הצורך לחלוק את הבית עם ילדים נוספים, המציאות משתנה ומערכת כללים חדשה חלה על הבית. עבור ילדים בכל גיל זהו סוג של אובדן, גם אם על פניו מערכת היחסים מערכת היחסים עם בן הזוג של ההורה טובה.

ישנם ילדים המסוגלים להביע את רגשותיהם באופן ישיר ואחרים מביעים את רגשותיהם באמצעות עוינות, תוקפנות, התעלמות וטענות כלפי בן הזוג. קנאה עלולה להתעורר אם וכאשר ילד איננו מתגורר עם ההורה המשמורן ומגיע לביקור אחת ל... הורים רבים בפרק ב' מגנים על ילדיהם ואינם מאפשרים לבן הזוג לקחת חלק ולהיות מעורב בקשר עם הילדים. טעות לחשוב שילדים מסתגלים במהירות. צפייה להסתגלות מהירה הינה בסיס לתסכול, אכזבה ועימותים הן עם הילדים, בין הילדים ובעיקר בין בני הזוג.חיכוכים אלה עלולים להביא להרס הקשר.

•  בני זוג לשעבר-מעבר מפרק א' לפרק ב' איננו פשוט לאיש מהצדדים. הדברים עשויים לבוא לידי ביטוי בהשוואה בין מערכות היחסים בעבר ובהווה, קושי להיפרד מהעבר, צורך הסתגלות למצבים משתנים, בן זוג לשעבר שאיננו שמח תמיד לקשר ולמצב החדש שנוצר ולהשלכותיו. כאשר בן הזוג לשעבר נכנס למערכת יחסים חדשה, הדברים עלולים לבוא לידי ביטוי בכעס, כאב ופגיעה כתוצאה מכך, לנסות ולחבל בקשר באמצעות פניה לבתי משפט, הערמת קשיים בהסדרי הראיה או בקשר עם הילדים והסתה נגד ההורה האחר. הדבר עלול לחבל קשות בפרק ב', בעיקר כשהדברים נוגעים בילדים.

•  חשדנות - אדם נכנס לזוגיות בפרק ב' לאחר נסיון ביחסים קודמים, ומביא עימו את חוויותיו וניסיונותיו. חשדנות סביב נושאים כלכליים וסוגיות נאמנות עלולים לפגוע קשות ביחסים. לדוגמא: נישואין שהתפרקו על רקע בגידה של אחד מבני הזוג, עלולים להביא לשדנות וחוסר אמון כלפי בן הזוג החדש, כך גם בסוגיות כלכליות. נושא האמון וביסוסו, יבחן לאורך זמן לעיתים לכל לאורך מערכת היחסים.

•  המהירות בה נכנסים לזוגיות חדשה - סיבות רבות לקושי להחזיק מעמד לאורך זמן בפרק ב'. אחת הסיבות המרכזיות היא המהירות בה מתחברים לאחר פרידה משמעותית. גם אם וכאשר מגיעים לפרק ב' מבוגרים ומנוסים יותר, ישנה תחושה של לחץ זמן, דווקא בשל הגיל. או בשל הרצון לתקן את הפגיעה וההחמצה בפרק א'. אנשים מאמינים בכנות שהם מגיעים לפרק ב' מנוסים ובשלים יותר ומאמינים שיהיה בסדר, ישפרו את הטעון תיקון, לא יחזרו על טעויות עבר. בחלקה זו תפיסה מוטעית משום שפרק ב' שונה מהותית מפרק א', למרות שהדברים נראים לכאורה דומים. פרק א' מתחיל לרוב עם זוג החי יחד כזוג ורק לאחר מכך הופכים להורים לילדים משותפים, על כל המשתמע מכך. לעומת זאת, בפרק ב' המציאות כופה התמודדות עם קשיים שאת חלקם חווים לראשונה. כניסה מהירה לזוגיות חדשה נובעת פעמים רבות כאמצעי ריפוי לנישואין שהתפרקו. מעבר ממערכת יחסים אחת לשניה לא מאפשרת תמיד לבדוק באופן מציאותי ולעומק את משמעות הזוגיות החדשה, עבור כל המעורבים. מכאן, שאין קיצורי דרך להתחבר לפרק ב', אלא באמצעות תהליך איטי וזהיר.

•  דינאמיקה לא מודעת - התיאוריות הפסיכואנליטיות גורסות כי אנו נמשכים באופן לא מודע לאנשים בעלי מאפיינים מסוימים. בחירה לא מודעת ומשיכה זו לא תמיד מבטיחה זוגיות בריאה. חוסר מודעות לבחירות שלנו, עלולה להוביל למערכת יחסים שתציף קשיים רגשיים מהעבר ובדומה ליחסים מהעבר, הטעויות יהיו דומות. הדברים באים לידי ביטוי בעיקר כאשר האדם חש שהנישואין הקודמים הסתיימו שלא באשמתו ואין לו כל חלק בקשיים שהיו בזוגיות.

כל אחד מהצדדים מביא עימו לזוגיות מסע חיים שלם - כאשר אנשים נישאים מחדש הם לרוב מביאים עימם יחסים מורכבים מהעבר, סוגיות אמון ובטחון בקשר. כל אלה עלולים לחבל במערכת היחסים החדשה. לעיתים קרובות פגיעה קודמת עלולה לגרום לזוגות למהר ולקשור קשר מחייב מבלי באמת להכיר אחד את האחר לעומק, אלא חוזרים על אותן בחירות, התנהגויות ודינאמיקה מהעבר.

הרשה לעצמך להיות פגיע - בזוגיות שנייה, באופן טבעי, קיים חשש מפגיעה נוספת. חשש זה עלול לגרום דילמה וקונפליקט אמיתיים בקשר. הקושי מתחיל כאשר איננו מביעים את התחושות, הרצונות והמחשבות העמוקים שלנו, בכך למעשה מעמידים בסכנה את הקשר החדש. מתוך הפחד והחשש להיפגע שוב, אנו עלולים לא לבנות או לאבד את האמון, האינטימיות והקרבה הרגשית. להרשות לעצמך להיות פגיע ולהרגיש חשוף. מרכיב זה הינו קריטי ליצירת אמון ואינטימיות רגשית ופיזית. בלעדיו אנו עלולים למצוא עצמנו רחוקים ומנותקים מבן הזוג. אי לקיחת סיכון, עלול להביא לכישלון הקשר. חוקר מרכזי ביחסים זוגיים ד"ר ג'ון גוטמן, מתייחס לשאלה מה גורם לאהבה ולקשר להתמשך: "החיים נוטים להשתפר אצל אלה שיש להם את האומץ לבטוח באחרים".

חשוב לפתח ציפיות מציאותיות - בכל מערכת יחסים ישנן עליות ומורדות. אהבה חדשה היא נפלאה, אבל איננה מפצה על כאב הגירושין ואינה מחזירה את המשפחה למקומה הקודם. קשר זה נושא עימו, באופן טבעי, לא מעט קשיים כגון: שאלות נאמנות, איחוד תרבויות, הסתגלות של כולם לכולם וכדומה. סוגיה מרכזית בזוגיות היא תקשורת בין-אישית. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושאים מורכבים כגון סוגיות כספיות, ילדים וילדים חורגים, קשיים ויריבויות במשפחה החדשה ובין בני המשפחה המורחבת. מספר כללים העשויים לסייע לזוגות בפרק ב':

•  צרו מסגרת המאפשרת לשוחח על הקשיים וגם על הטוב - ללמוד להעריך ולהוקיר את השותף שלך, גם אם כועסים. פרגן כאשר הוא עושה משהו טוב למענכם ולמען המשפחה.

•  הרשה לעצמך להיות פגיע, עשה זאת בצעדים קטנים ומדודים. הייה פתוח וכנה עם בן הזוג. דיון בנושאים יומיומיים כמו לוחות תאום זמנים הוא מקום טוב להתחיל בו בטרם עוסקים בנושאים ה"כבדים" כמו משמעת של הילדים, ניהול כספים, חלוקת זמנים בין הזוגיות לבין הילדים וכדומה.

•  יצירת זמן ואוירה נינוחה כדי לתקשר עם בן הזוג. בקש את מה שאתה צריך באופן אסרטיבי, אך לא תוקפני ותהיה מוכן להקשיב למה שהצד השני אומר, מבקש וחושב.

•  כדי לצמצם אי הבנות, יש לדון בציפיות ההדדיות.בנושאים מהותיים ועקרוניים, חשוב לומר אותם גם אם אנו עלולים להיפגע מסירוב. התמודדות עם פגיעה עדיפה על ניתוח וריחוק. זוגיות יציבה יכולה לשרוד קונפליקטים ואף ללמוד ולהתחזק מהם.

•  חשוב לזכור שלא כל עימות מביא לסיום היחסיםופרידה.קונפליקטים, הם חלק בלתי נפרד ממערכות יחסים זוגיות. מרבית הקונפליקטים הם בלתי פתורים, זוגיות יכולה לשגשג גם אם לא פותרים את כל חילוקי הדעות. יחד עם זאת, במידה וחשים הצפה רגשית, יש לקחת הפסקה קצרה, להתרחק מעט מהסיטואציה ולחזור לתקשורת חיובית ובונה יותר.

•  קח אחריות על חלקך ותפקידך בקונפליקט. הקשב לבקשת בן הזוג ובמידה ודבר מה לא ברור, בקש הבהרות. השתמש בביטויים "אני" ולא באמירות של "אתה" שיש בה האשמה. לדוגמא: "כאב לי ונפגעתי כשהוצאת כסף על משהו מבלי לדון איתי".

•  קבל באהבה והערכה את תפקיד ה"הורה החורג"שבו אתה יכול לשמש חבר בוגר, תומך ומסייע ולא זה האחראי על המשמעת. שתף את בן הזוג בהתלבטויותיך ולמד יחד איתו רעיונות ודרכים חדשות לקשר ולליבם של הילדים. הורה חורג אשר חש חוסר הערכה וזלזול מצד הילדים החורגים, יתקשה להתחבר אליהם - הדבר יגרום להגברת הלחץ, לקונפליקטים וקשיים במשפחה החדשה. לכן, חשוב לבקש סיוע מבן הזוג או סיוע מקצועי.

•  קיימו דיאלוג פתוח, ללא איומים ואולטימאטומים. הימנעו מלומר דברים עליהם תצטערו מאוחר יותר. כסף הוא אחד הנושאים הנפיצים ביותר בזוגיות שניה. שקיפות ופתיחות בנושאים כספיים, הוא מפתח חשוב להצלחת הקשר ולצמצום כעסים ופגיעות.

• 

תרגל סליחה - לכולנו יש פגמים. סליחה לא תמיד מכפרת על פגיעה, אך היא מקלה ומאפשרת מעבר הלאה באופן קל יותר, לזכור שאתם "צוות" ולכם עניין משותף בקיום המשפחה.

הדרך הטובה ביותר להגביר את הסיכוי להפוך את הנישואים השניים למוצלחים, היא ליצור תרבות של הערכה וכבוד אחד כלפי השני ומכאן לשאר בני המשפחה הקרובים.כמו כן, חשוב להסתכן ולהיות פגיע עם בן הזוג, כדי שיבנו אמון ואינטימיות בסופו של דבר. החלטיות, כבוד, קבלה אחד של האחר, תקשורת חיובית, וחוש הומור בריא עשויים לסייע בעשיית כל הדרוש על מנת לוודא שהנישואין השניים יימשכו שנים ארוכות.