סיפור חיי, איך הפכתי מאדם פסימי לאדם אופטימי 

למדתי בדרך הקשה, רוב האנשים מאושרים באותה מידה שעליה החליטו.                החיים אינם באים כשהם עשויים על פי הזמנה. חשוב שנאמץ לעצמנו כמה כללים איך לאהוב את עצמנו. כאדם שהחיים פגעו בו מספר פעמים, תמיד חשבתי רוב הזמן על בעיות, ומחלות, לא הייתי מאושר, או אפילו לפחות במצב רוח טוב, לא אהבתי את עצמי וכמובן שחסרה לי שביעות רצון מחיי.   

בני השני, ליעד, בערך בגיל 9 חודשים, הפסיק להתפתח כרגיל והיה במצב מצוקה. נתגלו אצלו בעיות התפתחות קשות ובקופ"ח נאמר לי ולאשתי על הבעיות האלו בניגוד למה שאמרה רופאה פרטית קודם לכן. לי כל העניין היה מאוד קשה, קשה הרבה יותר מאשר לאשתי (לימים גרושתי).

כשליעד היה בן 6.5 שנים עברנו לכפ"ס ושלחנו אותו למעון לימן. ברבות הזמן הוקם בסיוע של קבוצת הורים מוסד חדש לילדים סיעודיים. המצב טרם ההקמה, במשרד הרווחה, היה קשה מאוד.  הקמתי עם הורים אחרים מוסד חדש. למזלי ליעד נכנס למוסד הזה בגיל 10 ואני נבחרתי ע"י ההורים ליו"ר ועד הורי המעון. בחופשות שהם הזמנים בהם ליעד היה בבית היה קושי הולך וגדל. נכנסתי לדיכאון, ונכנסתי כחבר לקבוצת התמיכה האנליטית שהשיחות בה עזרו לי לאט-לאט.

בעבודה היו חילופי מנכ"לים, לא הייתי אהוד בחברתי ע"י המנכ"ל החדש. הוא הזיז אותי לתפקיד מנהל ללא תוכן מהותי באחריותי. ההעברה הייתה לתפקיד חסר תוכן אבל הוגדרתי מהנדס בכיר וסמנכ"ל. עם זאת, השכר לא היה מספיק גבוה. רציתי לבקש העלאה עוד לפני הפרויקט הגדול, ועברתי לחוזה אישי, ואז יכלו מנהלי החברה לעשות עימי מה שרצו. התנהלות הדברים הייתה כדלקמן: חוסר קידום בעבודה שהוביל לתסכול והוא בתורו הביא להסכמה למעבר לחוזה אישי.

לאחר מכן היה מצב של צמצום עבודתי לחצי משרה, מה שלקחתי באופן לא קל, ולאחר 7 חודשים הגעתי למצב של פיטורין. במהלך שבעת החודשים בהם הייתי בחצי משרה, 3 חודשים לקחתי את זה קשה ובארבעת החודשים הנותרים שמחתי על צמצום המשרה. אני מדבר על מצב של הסתגלות שבמסגרתו תחושה של תסכול מומרת לתחושה של שביעות רצון.

ניהלתי את הפרויקט הכי מוצלח, הכי רווחי ולהחליף בוס היה מצב שלילי מבחינתי, אך מאחר ולא הייתי מחובר מספיק לדרג שמעלי גם לא התנגדתי. ראיתי בעצמי איש טכני אבל עם הזמן גם מנהל טוב, אבל המנכ"ל לא ראה אותי ככזה.                                   

המצב עם בני ליעד, והמצב בעבודה גרמו לי שלא הייתי מאושר בשנים אילו,  רב הזמן הייתי במצב רוח לא טוב, לא אהבתי את עצמי וכמובן שלא הייתי מבסוט מחיי.

כיום אני יודע שאהבה עצמית היא מקור בלתי נדלה של אנרגיה שאינו תלוי באף אחד ובשום דבר. כאשר אנו אוהבים את עצמנו, האהבה וההערכה שבאות מאחרים הן רק בונוס, ולא המרכז של חיינו. למדתי מספר כללים שהקפדתי לשמור עליהם, לא תמיד הצלחתי אבל לא ויתרתי לעצמי, ולבסוף הצלחתי בגדול לאהוב את עצמי, לחיות מאושר, ולהיות מבסוט בחיי.

אני רוצה לשתף אתכם בפגישה ובכללים שעזרו לי להפנים את ההבנה בתוכי.

בפגישה עם שכן דתי סיפרתי לו על מצבי העגום.

הוא שאל אותי "היית מוכן לתת לי את בריאותך תמורת חמש מיליון שקל?" עניתי בשלילה.

הוא הוסיף ושאל אותי "היית מוכן לתת לי את השמחה שאתה חש עם ילדיך ונכדיך תמורת עשר מיליון שקל?" עניתי בשלילה.

לבסוף הוא שאל אותי "היית מוכן לתת לי את הזיכרונות היפים שלך מחייך תמורת עשרים מיליון שקל?" עניתי בשלילה.

הוא סיכם ואמר " מצבך אינו עגום כלל, תחשוב ותיווכח בכך", וחשבתי על כך ונאלצתי להסכים שהוא צדק.

וכעת אני רוצה לשתף אתכם בכללים שהפנמתי בתוכי, ואולי זה יעזור למישהו לשפר את מצב רוחו ולהתחיל לאהוב את עצמו.

1. להפסיק כל ביקורת, ביקורת אינה משנה דבר. סרבו לבקר את עצמכם. עשו הכול כדי להפסיק להצטער על מה שהיה או לא היה, מה שעשיתם או לא עשיתם. התרכזו בלחיות את ההווה, את היום הזה.

2. להפסיק לקנא ולהשוות את עצמנו לאחרים. להתרכז במה שיש בנו ולנו.

3. לעשות תכניות ולבצע אותן, במקום לחלום ולא לעשות שום.

4. ללמוד לסלוח - לאחרים ולעצמך. לקבל את עצמך בדיוק כפי שאתה, סלח לעצמך במהירות. אי סליחה כואבת, הורסת ולא משנה דבר. ואין לך זמן ומקום לכעסים ועלבונות.

5. ללמוד לאהוב את עצמך, כפי שאתה, זה תורם לשיפור הערכה עצמית, ולשיפור הביצועים, והיכולות.

6.  אם אנחנו מאושרים אפילו חלקית, אז אין צורך לתת לצרות ולבעיות הרגעיות, לתחושת חוסר האהבה וחוסר ההערכה העצמית להרוס לנו את החיים. דאג שה"כוס" שלך תישאר מלאה. כאשר אנו אוהבים את עצמנו, ה"כוס" שלנו מלאה, וכך אנו יכולים לחלוק אותה עם אחרים בשמחה, מתוך ידיעה שלא יחסר לנו. לעומת זאת, כאשר אנו שמים את האחרים במרכז, דואגים רק לצרכיהם ומדחיקים את שלנו, אנו מתרוקנים מאנרגיה, מרגישים קורבן ונעשים מתוסכלים, 79. להיפתח לקבלה מאחרים. אהבה עצמית היא ללמוד לקבל עזרה, ואפילו לבקש כשצריך. זה לדעת שלא צריך לעשות הכול לבד. להיעזר באחרים לא מצביע על חולשה.

7. הקדש לעצמך זמן מדי יום. לעשות משהו שאתה אוהב, שלא קשור לשום מחויבות או הכרח. משהו שימלא אותך שיאפשר לך לבלות זמן איכות עם עצמך.

אני מאחל לקורא הצלחה בישום הכללים. זכור, זה לא תהליך קל, דורש חזרה, התמדה וסבלנות. אני בתהליך שעברתי לא תמיד הצלחתי אבל לא ויתרתי לעצמי. האמן בעצמך!

אשמח לקבל תגובות.