משענות מתקפלות למושבי רכב הנוסעים? יותר שדה ראייה, יותר בטיחות
עם התרבות כלי הרכב בארץ,ונפח התנועה שלא מפסיק לגדול, יחד עם תרבות הנהיגה של הנהג הישראלי "הממוצע" - כלי רכב והולכי רגל המגיחים מאחור ומהצדדים. הרחבת שדה הראיה הפכה לא רק להכרחית, אלא גם מוגבלותו הוכחה, כגורם חשוב בתאונות הדרכים.
ברכב ישנן שטחים מתים, שמטבע הדברים יש לקבלם אם רוצים או לא רוצים.
מבנה הנדסת רכב - מחייבת קורות, שמטבען חוסמות את שדה הראייה. כל מי שנוהג מכיר את הבעיה, "המהדרים" מבין הנהגים גם מקשטים את החלונות בוילונות וצאלונים שונים.
רק בשנים האחרונות חויבו כל כלי הרכב במראות משני הצדדים, בנוסף למראה הפנימית, כדי להעניק לנהג יותר שליטה על המתרחש בצידי הרכב. אולם גזרת שדה הראייה של מראות הצד, הינן צרה ומוגבלת, מטבע היותה צמודה לדפנת הרכב .
אחד פתרונות להרחבת שדה הראיה של הנהג, היה התקנת מראה פנורמית . אלא שישנם הטוענים שהמראה פנורמית הנה בדיוק ההפך מאמצעי מסייע בכך, שהיא מעוותת את שדה הראיה בהיותה משקפת יותר מידי חלקים מתוך המכונית, ויוצרת אשליה של שדה ראיה גדול בהרבה מההשתקפות האמיתית.
אחרים טוענים, שיש בה סכנה ממשית במקרה של תאונה. כיוון שהיא עשויה להתנפץ בפניו של הנהג בשל גודלה.
כיוון שהמראות המקוריות "אינן עונות על הצרכים" במיוחד ברכב מסחרי. ישנם יצרנים או נהגים המתקינים מראות צד פנורמיות זעירות בנוסף למראות המקוריות, שלטענת אלה שהתנסו איתם, אין בהם תרומה ממשית לבטיחות הנסיעה, כיוון שהן מעוותות את שדה הראייה.
אין ספק שמבט דרך המראה הפנימית, יש מגבלה גדולה במתן שדה ראייה מספיק, בשל מחסומים שמצויים בתוך הרכב - במיוחד משענות המושבים. במיוחד ככל שמדובר לגבי ילדים שקומתם נמוכה או מבוגרים שחולפים בצידי הרכב או בעורף הרכב .
חובת הנהג בהפחתת שדות ראייה מתים, מאחורי רכבו הופכת להיות קריטית עבורו, לאור פסיקות רבות של בית המשפט, שדן לחובה את הנהגים, שהיו מעורבים בתאונות, שהסתיימו בפציעה או במוות של הולכי רגל באירועים כאלה. הסתכלות במראות אינה מספקת אם ההסתכלות אינה חופשייה מכל חסימה של שדה הראייה. מכל מקום, שאלת שדה הראייה הופכת לגורם הכי משמעותי בהטלת האחריות על הנהג והפעולות שבהן נקט הנהג, הם שיקבעו, אם הייתה פה רשלנות מצידו, ובהתאם העונש שיוטל עליו.
מהסטטיסטיקה בארץ ובחו"ל עולה, שכשליש מההרוגים בתאונות הדרכים הם הולכי הרגל ובעיקר ילדים וזקנים.
עשרות רבות של ילדים מדווחים כתאונות בשל נסיעה לאחור, אחד הגורמים המשפיעים על הבטיחות, הוא שדה הראייה מכסימלי,דהיינו היכולת לראות את הולכי הרגל והרכבים שנעים סביבך.
יש בסיס להנחה שהמספרים יותר גדולים כיוון, שרובם אינם מדווחים כתאונות והמשטרה, שאינה כוללת אותם בסטטיסטיקה.
ההמצאה - משענות ראש מתקפלות בקלות ובמהירות - מאפשרות לנו למקסם את שדה הראיה ולקבל יותר בטיחות .
תאונות הדרכים בישראל הפך לסוג של מכת מדינה. תאונות רכב שמעורבים בו כלי רכב או הולכי רגל מתרחשות מדי יום בישראל.
נתון מעניין לעניינינו, שסקירה של הרכבים הנעים בכביש מגלה, שאחוז גדול של הרכבים הנעים בכביש מאוישים על ידי נהג בודד.
מבט על הרכבים מסוגים שונים הנעים בכביש מאשש את העובדה, שאכן המשענות חוסמות את שדה הראייה, בה במידה ניתן לראות את היצירתיות של הנהגים, שנוקטים בשיטות שונות כדי ל"מזער" את החסימה. הם מרימים את המשענות לגובה המכסימלי , כדי שיוכלו לראות מה שמתרחש מאחור דרך המרווח בין המשענת לבין המושב. גם כשמדובר במשענת החדשנית בצורת "עלה".
נהגים אחרים, הנוהגים ברכבים בעלי נפח קטן, שאז המשענות חוסמות את מרבית שדה הראייה שלהם, מסירים לגמרי את המשענות ומאחסנים אותם בבגאצ'.
כך או כך עד כה, מצב האידיאלי,שבו שדה הראיה נקי כליל מחסימות, לכאורה לא ניתן לפתרון ,כיוון שהמשענות הם יותר מאביזר אופנתי, הוא אביזר בטיחותי,
יחד עם זאת סבורני, שהפתרון שלי של המשענות הראש המתקפלות - כאשר המושב אינו מאויש - מצמצם דרמטית את השטחים המתים ומגדיל באופן ניכר את שדה הראייה, הנו פתרון שכדאי לנהגים לאמץ .
חשוב לציין שקיפול המשענת קדימה - לכיוון הישיבה- כך שלא ניתן יהיה לשבת ללא החזרתה למקומה- תזכיר ל"שכחנים"
להשיבה למקומה.
ההמצאה הנ"ל רשומה במשרד הפטנטים על שם הכותב והממציא מרום איתמר
עם התרבות כלי הרכב בארץ,ונפח התנועה שלא מפסיק לגדול, יחד עם תרבות הנהיגה של הנהג הישראלי "הממוצע" - כלי רכב והולכי רגל המגיחים מאחור ומהצדדים. הרחבת שדה הראיה הפכה לא רק להכרחית, אלא גם מוגבלותו הוכחה, כגורם חשוב בתאונות הדרכים.
ברכב ישנן שטחים מתים, שמטבע הדברים יש לקבלם אם רוצים או לא רוצים.
מבנה הנדסת רכב - מחייבת קורות, שמטבען חוסמות את שדה הראייה. כל מי שנוהג מכיר את הבעיה, "המהדרים" מבין הנהגים גם מקשטים את החלונות בוילונות וצאלונים שונים.
רק בשנים האחרונות חויבו כל כלי הרכב במראות משני הצדדים, בנוסף למראה הפנימית, כדי להעניק לנהג יותר שליטה על המתרחש בצידי הרכב. אולם גזרת שדה הראייה של מראות הצד, הינן צרה ומוגבלת, מטבע היותה צמודה לדפנת הרכב .
אחד פתרונות להרחבת שדה הראיה של הנהג, היה התקנת מראה פנורמית . אלא שישנם הטוענים שהמראה פנורמית הנה בדיוק ההפך מאמצעי מסייע בכך, שהיא מעוותת את שדה הראיה בהיותה משקפת יותר מידי חלקים מתוך המכונית, ויוצרת אשליה של שדה ראיה גדול בהרבה מההשתקפות האמיתית.
אחרים טוענים, שיש בה סכנה ממשית במקרה של תאונה. כיוון שהיא עשויה להתנפץ בפניו של הנהג בשל גודלה.
כיוון שהמראות המקוריות "אינן עונות על הצרכים" במיוחד ברכב מסחרי. ישנם יצרנים או נהגים המתקינים מראות צד פנורמיות זעירות בנוסף למראות המקוריות, שלטענת אלה שהתנסו איתם, אין בהם תרומה ממשית לבטיחות הנסיעה, כיוון שהן מעוותות את שדה הראייה.
אין ספק שמבט דרך המראה הפנימית, יש מגבלה גדולה במתן שדה ראייה מספיק, בשל מחסומים שמצויים בתוך הרכב - במיוחד משענות המושבים. במיוחד ככל שמדובר לגבי ילדים שקומתם נמוכה או מבוגרים שחולפים בצידי הרכב או בעורף הרכב .
חובת הנהג בהפחתת שדות ראייה מתים, מאחורי רכבו הופכת להיות קריטית עבורו, לאור פסיקות רבות של בית המשפט, שדן לחובה את הנהגים, שהיו מעורבים בתאונות, שהסתיימו בפציעה או במוות של הולכי רגל באירועים כאלה. הסתכלות במראות אינה מספקת אם ההסתכלות אינה חופשייה מכל חסימה של שדה הראייה. מכל מקום, שאלת שדה הראייה הופכת לגורם הכי משמעותי בהטלת האחריות על הנהג והפעולות שבהן נקט הנהג, הם שיקבעו, אם הייתה פה רשלנות מצידו, ובהתאם העונש שיוטל עליו.
מהסטטיסטיקה בארץ ובחו"ל עולה, שכשליש מההרוגים בתאונות הדרכים הם הולכי הרגל ובעיקר ילדים וזקנים.
עשרות רבות של ילדים מדווחים כתאונות בשל נסיעה לאחור, אחד הגורמים המשפיעים על הבטיחות, הוא שדה הראייה מכסימלי,דהיינו היכולת לראות את הולכי הרגל והרכבים שנעים סביבך.
יש בסיס להנחה שהמספרים יותר גדולים כיוון, שרובם אינם מדווחים כתאונות והמשטרה, שאינה כוללת אותם בסטטיסטיקה.
ההמצאה - משענות ראש מתקפלות בקלות ובמהירות - מאפשרות לנו למקסם את שדה הראיה ולקבל יותר בטיחות .
תאונות הדרכים בישראל הפך לסוג של מכת מדינה. תאונות רכב שמעורבים בו כלי רכב או הולכי רגל מתרחשות מדי יום בישראל.
נתון מעניין לעניינינו, שסקירה של הרכבים הנעים בכביש מגלה, שאחוז גדול של הרכבים הנעים בכביש מאוישים על ידי נהג בודד.
מבט על הרכבים מסוגים שונים הנעים בכביש מאשש את העובדה, שאכן המשענות חוסמות את שדה הראייה, בה במידה ניתן לראות את היצירתיות של הנהגים, שנוקטים בשיטות שונות כדי ל"מזער" את החסימה. הם מרימים את המשענות לגובה המכסימלי , כדי שיוכלו לראות מה שמתרחש מאחור דרך המרווח בין המשענת לבין המושב. גם כשמדובר במשענת החדשנית בצורת "עלה".
נהגים אחרים, הנוהגים ברכבים בעלי נפח קטן, שאז המשענות חוסמות את מרבית שדה הראייה שלהם, מסירים לגמרי את המשענות ומאחסנים אותם בבגאצ'.
כך או כך עד כה, מצב האידיאלי,שבו שדה הראיה נקי כליל מחסימות, לכאורה לא ניתן לפתרון ,כיוון שהמשענות הם יותר מאביזר אופנתי, הוא אביזר בטיחותי,
יחד עם זאת סבורני, שהפתרון שלי של המשענות הראש המתקפלות - כאשר המושב אינו מאויש - מצמצם דרמטית את השטחים המתים ומגדיל באופן ניכר את שדה הראייה, הנו פתרון שכדאי לנהגים לאמץ .
חשוב לציין שקיפול המשענת קדימה - לכיוון הישיבה- כך שלא ניתן יהיה לשבת ללא החזרתה למקומה- תזכיר ל"שכחנים"
להשיבה למקומה.
ההמצאה הנ"ל רשומה במשרד הפטנטים על שם הכותב והממציא מרום איתמר
הכותב והממציא מנהל אתר http://tour4less.co.il
אשמח לשמוע תגובות של נהגים לדוא"ל maromit@zahav.net.il
להמחשה והזמנת הפטנט ניתן לשלוח בדוא"ל הנ"ל או דרך אתר http://tour4less.co.il
אשמח לשמוע תגובות של נהגים לדוא"ל maromit@zahav.net.il
להמחשה והזמנת הפטנט ניתן לשלוח בדוא"ל הנ"ל או דרך אתר http://tour4less.co.il
